סיכום המונדיאל, חלק ב': המאכזבים והמאוכזבים

אנגליה שיעממה, ברזיל ורונאלדיניו נעלמו, השופטים 'כיכבו' והצפרדעים קירקרו. אבל הטרגדיה של גרמניה 2006 שייכת לזידאן ולראש הקירח שלו. סיכום הגביע העולמי, חלק שני

זהו, המונדיאל מאחורינו. איטליה זכתה, צרפת בכתה והצטרפה בכך ל-30 נבחרות נוספות שחזרו הבייתה מאוכזבות. על המצליחים, המפתיעים והמרגשים, כל אלה שעשו את גרמניה 2006, כבר סיפרנו לכם.

 

כעת, בחלק ב' של סיכום הגביע העולמי, נתאר את המאכזבים, המאוכזבים ונעלמים - כל אלו שלא ירצו לזכור את הטורניר הגדול ביותר בכדורגל העולמי. הם לא ירצו לזכור, אבל אנחנו, שראינו את זידאן נוגח במטראצי ואת רונאלדיניו לא מוצא את הידיים והרגליים, אנחנו אף פעם לא נשכח כמה מהרגעים הללו. הנה הם כאן.

 

הטרגדיה: זינדין זידאן

 

המקום הזה היה שמור כבר זמן רב למייקל אואן, שבסיום שלב הבתים, ממש עם פתיחת המשחק מול שבדיה, סובב את הברך והורד באלונקה מהמגרש. חלוץ אנגליה גמר לא רק את המונדיאל, אלא גם את עונת 2006/07. אבל אז הגיע ליל ה-9 ביולי. אוי, זיזו, זיזו.

 

 

השחקן הגדול בתבל בעשור האחרון ואחד הטובים בכל הזמנים, איבד את הראש ברגע לא מוסבר של אי שפיות ולמרות הזכייה בתואר ה-MVP, כולם יזכרו לו את הנגיחה בדקה ה-110.

 

נכון שמטראצי בדרך כלל עושה הכל כדי להוכיח שהוא ראוי ל'נגחה' כזו, אבל בגמר מונדיאל, זידאן? ועוד מול כולם? למה לתת לו את הכבוד ולאפשר לבטן שלו להיות הדבר האחרון שהקרחת המפורסמת שלך נגעה על מגרש כדורגל?

זידאן מאבד את הגביע העולמי ברגע נדיר של אי שפיות (צילום: איי פי)

 

המונדיאל הזה היה אמור להיות בשבילו אגדת כדורגל עם סוף טוב. זידאן יצא מהקבר, כיכב וכבש מול ספרד, הדיח את אלופת העולם ברזיל, נתן בראש לסקולארי ופורטוגל והיה אמור להשלים את הפרידה מבמת הכדורגל עם גביע עולמי נוסף. זיזו היה בדרך הנכונה, עד שהכל קרס בגלל שניה אחת של איבוד עשתונות. רק כי זה זידאן הגדול, אנחנו נסלח. אבל בטח שלא נשכח.

 

התעלומה: רונאלדיניו, מישהו ראה אותו?

 

לכו חודש אחורה בזיכרון ונסו לחזור לתחילת יוני, ערב המונדיאל. מי לא דיבר על רונאלדיניו, שחקן השנה בעולם, אלוף ספרד ואלוף אירופה עם ברצלונה. כל פרסומת או כתבה הקשורה למונדיאל כללה את הפרצוף של האיש עם השיניים והחיוך התמידי. אבל החיוך הזה נמחק מהר אחרי המשחקים הפושרים עד חלשים להחריד של 'דיניו' וחבריו במונדיאל.

רונאלדיניו תופס את הראש, ברבע הגמר מול צרפת (צילום: איי פי)

 

הקוסם הלך לאיבוד בבלאגן הכוכבים של ברזיל ואיבד לא רק את אליפות העולם, אלא גם לא מעט קרדיט מכל המחמאות שקיבל בשנים האחרונות. רונאלדיניו יצטרך לעבוד קשה מאוד כדי להשכיח את אירועי גרמניה 2006 ולהחזיר לעצמו את ההילה האבודה. בליגה של מראדונה ופלה? הדרך עוד ארוכה ודרום אפריקה 2010 תהיה ההזדמנות האחרונה, כנראה, להוכיח שהוא מסוגל להצטיין במונדיאל ולהיכנס לרשימת הגדולים בכל הזמנים.

 

הנבחרת המאכזבת: ברזיל

 

אפשר היה לצפות להרבה יותר מהולנד (כדורגל פושר ולא מלהיב בשלב הבתים לפני המלחמה מול פורטוגל בשמינית), אנגליה (שברה את שיאי שיעמום של עצמה והרדימה את מי שהעז לראות את משחקיה), צ'כיה (זוכרים אותה?) וארצות הברית (איפה ימי רבע הגמר מ-2002?). אבל כל אלה מתגמדות לעומת תעלומת ברזיל 2006.

אוהדי ברזיל בוכים יחד עם הנבחרת (צילום: רויטרס)

 

נבחרת הסמבה הגיעה כפייבוריטית הגדולה ולמרות שהיה ברור שבניגוד לציפיות של התקשורת והאשליות של הטרמפיסטים התורנים במונדיאל (כאלה שלא רואים הרבה כדורגל לאורך השנה) היא לא תנצח 0:5 בהליכה כל משחק, עדיין קשה להבין מה גרם לכזו יכולת בינונית (במקרה הטוב). משחקים חלשים כל כך של פייבוריטית גדולה כל כך לא זכורים הרבה זמן.

 

השחקן המאכזב: וויין רוני

 

זלטאן איברהימוביץ', פאבל נדבד ולא מעט שחקנים מנבחרת ברזיל עשו לא מעט כדי לזכות בתואר, אבל וויין רוני הראה שוב איזה 'ווינר' הוא. הילד הרע של הכדורגל הבריטי, שהחמיץ את פתיחת המונדיאל בגלל פציעה, נכנס לאט לאט לקצב וברבע הגמר מול פורטוגל הוא הגיע רשמית למונדיאל.

רוני דורך על אשכיו של קרבאליו. הילד הרע הגיע לגרמניה (צילום: איי פי)

 

דריכה באשכיו של ריקרדו קרבאליו העלתה אותו לכותרות, אחרי שקיבל כרטיס אדום אותו לא ישכח לעולם. רוני, אחד מאלה שהיו אמורים להוליך את אנגליה לזכיה בגביע עולמי ראשון מאז 66', ינסה שוב בפעם הבאה.

 

המאמן המאכזב: קרב צמוד

 

חוסה פקרמן אמנם הרגיז לא מעט ארגנטינאים עם החילופים המוזרים שלו לאורך הטורניר בכלל וברבע הגמר מול גרמניה בפרט, אבל אסור לשכוח שהוא זה שהפך את ארגנטינה לאחת הנבחרות המלהיבות בטורניר ובין הבודדות שניסו לשחק כדורגל התקפי.

מרקו ואן באסטן, התעסק במשחקי כבוד עם רוד ואן ניסטלרוי (צילום: איי פי)

 

לכן על התואר המפוקפק נלחמים קרלוס אלברטו פאריירה, שהצליח להפוך את אחת הנבחרות הטובות של ברזיל בכל הזמנים לחבורה לא מוכרת, מרקו ואן באסטן, שהוציא את הברק מהולנד והתעסק במשחקי כבוד עם רוד ואן ניסטלרוי, וסוון גוראן אריקסון, שהצליח לשתק את פרנק למפארד, סטיבן ג'רארד וכל ניסיון למשחק טכני באנגליה, בדרך להפיכתה לנבחרת סופר משעממת, ששוב הודחה בפנדלים.

 

השערוריה: פיפ"א והשופטים

 

הפנדל מתנה שהעניק הספרדי מדינה קנטאלחו לפאביו גרוסו ואיטליה בדקה ה-93 של שמינית הגמר מול אוסטרליה, הוא ללא ספק החלטת השיפוט השגויה של המונדיאל. המהלך הזה, כמו לא מעט אירועים אחרים בחודש האחרון, גרמו שוב לתהייה מתי כבר פיפ"א תפסיק להתעקש ותאפשר, כמו בענפים אחרים, שימוש בהילוכים חוזרים בטלוויזיה להחלטות מסוימות במשחק.

גרוסו מביים פציעה, קנטלאחו אוכל את ההצגה וניל לא מאמין (צילום: איי פי)

 

פנדלים מפוקפקים נשרקים או לא נשרקים על ימין ועל שמאל, דגלי נבדל מונפים או לא והחלטות קטנות, שהן למעשה גדולות, הורסות לפעמים לנבחרות מונדיאל שלם. חבל שזה קורה, בטח כשאפשר למנוע חלק גדול מהשערוריות בצפיה פשוטה בהילוך חוזר.

 

הביזאר: הצפרדעים שגרמו לתבוסה של אוקראינה

 

לא מעט דברים מוזרים היו במונדיאל הזה: הקפטן של איראן שהעניק שטיחים פרסיים ליריב לפני תחילת המשחק, אוהדי הולנד שלא הורשו להיכנס למשחק בגלל שעל המכנס שלהם היה שם של חברת בירה שאינה בין הספונסרים במונדיאל, האמהות של שחקני חוף השנהב שהגיעו למחנה כדי לבשל להם ואפילו אולג בלוחין, מאמן אוקראינה, שברח לחדר ההלבשה מרוב מתח, לפני הפנדלים מול שוייץ בשמינית הגמר.

אוהדת הולנד. ממנה לא ביקשו להוריד את המכנסיים (צילום: איי פי)

 

אבל מעל הכל היו הצפרדעים שעלו לכותרות, אחרי התבוסה 4:0 של אוקראינה מול ספרד. במחנה המפסיד טענו אחרי המשחק: הצפרדעים הרבים באיזור מחנה הנבחרת קירקרו כל הלילה ומנעו מהשחקנים לישון.

 

פרסי משנה

 

השכונה: גרהאם פול. השופט האנגלי שלף שלושה כרטיסים צהובים לקרואטי סימוניץ', לפני שהשתכנע שצריך להרחיק אותו. לשמחתנו, בסופו של דבר זה לא השפיע על תוצאת המשחק ואוסטרליה בכל מקרה עלתה לשמינית הגמר. פיפ"א כרגיל הסתכלה לכיוון אחר, פול לפחות היה אמיץ משחק והודיע על פרישה משיפוט בינלאומי.

 

השיעמום: אוקראינה – שוייץ 0:0. המשחק שהזכיר משחק ליגה ארצית שוחק בשמינית גמר המונדיאל. וזה עוד שודר בערוץ פתוח בחינם.

 

הכי מעצבן: הפרסומות בערוץ 2 ו-10. נכון שגם יואב לימור לא הוסיף לנו בריאות עם הטון המונוטוני גם שניות אחרי שהובקע שער מדהים, אבל אין כמו התשדירים לפני, באמצע ואחרי המשחקים בערוצים הפתוחים. אפילו את ההמנונים, אחד הדברים הצבעוניים במונדיאל, לא זכינו לראות ברוב המקרים בערוץ 2 ורגע אחרי שאיטליה בטירוף וזוכה באליפות העולם, ערוץ 10 יוצאים לפרסומות. מעצבן.