בזמן שחיילי צה"ל מנהלים קרבות קשים בכפרי דרום לבנון, מנהל צה"ל גם מלחמת הסברה נגד מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה. צה"ל השתלט על השידור הקרקעי של "אל-מנאר" בעת שידור נאומו האחרון של נסראללה והקרין סרטי תעמולה, שבו הוצגו בין השאר תמונות של גופות לוחמיו ומסרים על בריחת לוחמיו מהקרב.
כבר מתחילת המבצע משתלט צה"ל בכל פעם למספר שעות על תדרי "אל-מנאר", "רדיו נור" ורדיו "סוות אל-שעב" (רדיו המפלגה הקומוניסטית, המזדהה עם חיזבאללה). צה"ל מעביר מסרים ישראליים, שעיקרם חיזוק ההרתעה הישראלית, יצירת דמורליזציה בקרב חיזבאללה, הצגת נסראללה כשקרן וכמי שמבצע טעויות.
בקליפים המשודרים ב"אל-מנאר" נעשה שימוש במוטיבים הלקוחים מעולם המושגים של לבנון ושל חיזבאללה, כולל באמירותיו של נסראללה. יודגש כי צה"ל משתלט רק על השידור הקרקעי שנקלט באמצעות אנטנות רגילות, אך השידור הלווייני נמשך כסדרו.
כמו כל דבר בצה"ל, גם ההגיון העומד מאחורי ההשתלטות על אמצעי התקשורת של חיזבאללה, נחלק לשלושה חלקים:
בסרט התעמולה מוצגים שקריו של נסראללה על האבידות שספג הארגון. כמו כן הופק קליפ המציג את "אגדת הבריחה" ("רסאלה אל-הורוב") של פעילי חיזבאללה בקרבות בדרום ובבעל-בק, כמשקל נגד למכתב של פעילי חיזבאללה לנסראללה, שהוצג על ידו כ"אגרת האמיצים". בנוסף מציג הקליפ את פעילות חיילי הקומנדו בבעל-בק וגם דיווח על ההשתלטות הישראלית על שידורי "אל מנאר" כפי שהופיעה בעיתון הלבנוני "אלנהאר".
וזה לוח השידורים של צה"ל: הסרטונים משודרים פעמיים ביום - ב-7:30 בבוקר ובערב.