קנאה אובססיבית: איך להתמודד עם הרגש הזה?

הקנאה יכולה לגרום לכאב ולמצוקה קשה אצל בן הזוג, ועדיין להחשב נורמלית. על מנת שלא להפוך אותה להרסנית יש לבדוק את מקורותייה וכמובן, לדבר על הכל עם בן הזוג

הכל התחיל כשיום אחד נחשפה אורית לשיחה שבעלה עודד ניהל בטלפון עם אחת העובדות במשרדו. כך סיפרה: "נכנסתי לחדר האמבטיה עם הטלפון האלחוטי, מילאתי אמבטית קצף ותיכננתי לשוחח עם אחותי בטלפון תוך כדי רביצה במים החמים. ואז, באופן מפתיע, עליתי על שיחת טלפון של בעלי עם אישה מוכרת לי שעובדת במשרד שלו.

 

"השיחה התנהלה בטונים אינטימיים בנושאים שבחיים לא הייתי מעלה בדעתי שבעלי מסוגל לדבר עליהם עם מישהי מהעבודה. הם דיברו על יחסי מין, אורגזמות, צרכים מיניים, פנטזיות. לא יכולתי להבין אם הם מדברים על משהו שקורה ביניהם, הם כאילו דיברו על הנושא באופן כללי אבל הטון, הלחישות, הקירבה, כל אלה היכו אותי בתדהמה. שכבתי שם באמבטיה המומה, הקשבתי לשיחה כשאני זולגת דמעות ובעיקר מבוהלת עד מוות.

 

"עודד ואני לא דיברנו אף פעם בגלוי על חיי המין שלנו. המין התנהל מעצמו והיה די בסדר גם בלי דיבורים. הנחתי שהוא לא מאלה שמדברים על מין וקבלתי את זה. ופתאום התגלה לי שעם אישה אחרת הוא פתוח יותר וזה הכאיב לי נורא. יצאתי מהאמבטיה נסערת ומיד, כשאני עדיין עטופה במגבת, היטחתי בו דברים קשים ודרשתי הסברים.

 

הוא היה רגוע לגמרי וטען שהבחורה היא ידידה שלו ושהיא נוהגת לשתף אותו ולהתייעץ איתו בדברים שקורים בחיים שלה. הוא חזר ואמר שלא קורה ביניהם כלום. לא השתכנעתי וגם לא נרגעתי. אני אף פעם לא הייתי אישה קנאית, היום אני מוצאת את עצמי מחטטת, חושדת, בודקת, נירגזת, מאוכזבת, מדוכאת. אני שונאת את עצמי בתפקיד ובמקום הזה של אישה נירגנת שמעירה הערות ארסיות לבעלה, מציקה ומעיקה, לא מאמינה גם למחוות רומנטיות שלו ובתכלס מובילה את היחסים אל פי תהום".

 

אורית נשואה 10 שנים לעודד והם הורים לשני בנים בגיל בית ספר יסודי. חיי הנישואין שלהם עברו טלטלות שהיו קשורות לרוב בהבדלים אישיותיים ובפערים בהשקפות חיים, בעיקר בנושאים הקשורים לגידול הילדים. אורית לדוגמה, סרבה לחסן את הילדים ועודד התנגד לכך באופן נחרץ, היא גם בקשה לרשום אותם לבתי ספר פתוחים ועודד התעקש על חינוך ממלכתי רגיל.

 

בסופו של דבר נמצאו פתרונות למהמורות הללו והמערכת הזוגית שייטה לה בביטחה בינות לשוניות שצצו מפעם לפעם. סצינות קנאה לא התחוללו ביניהם מעולם. איש מהם לא תפס את עצמו כקנאי ולא חווה קנאה בעוצמה שניתן לסווגה כחריגה גם לא במערכות יחסים קודמות.

 

אך מאז אותו מקרה שהתרחש לפני חצי שנה ולמרות הכחשותיו הנמרצות של עודד, לא עלה בידה של אורית להרפות מהנושא. מחשבות טורדניות הציקו לה ללא הפוגה והיא חשה שכל שמחת החיים ניטלה ממנה.

 

גנטיקה או גירוי?

קנאה מתעוררת בתגובה לתחושה של איום על מערכת היחסים. האיום יכול להיות ממשי או דימיוני. אורית חדה שבעלה מתעניין באישה אחרת, היא הגיבה בקנאה למרות שלא היו בידה כל ראייות לכך שמתנהל רומן של ממש בין בעלה לבין אותה אישה.

 

תחושת האיום יכולה להיות גם פרי דימיונם הפרוע של בני זוג ועדין הם מוצאים עצמם מוצפים בתחושות קינאה עזות אשר עלולות להוביל אותם להתנהגויות חריגות ואף אלימות.

 

כאשר בדקתי עם אורית אם אכן היא סבורה שקיים איום אמיתי על חיי הנישואין שלה, אם היא חוששת שבעלה מאוהב באותה אישה ומתכנן לנטוש אותה, היא הודתה שלא מדובר באיום ממשי. אורית ככל הנראה לא חשה בטוחה מספיק באהבתה ובחיי הנישואין שלה ולכן הידיעה שלבעלה יש ידידות קרובה וקשר ריגשי עמוק עם אישה אחרת פגעה בה.

 

אורית לא תופסת עצמה כקנאית ולכן היא הופתעה כל כך מתגובתה החריפה והמתמשכת. מסתבר שהנטיה לקנאה יכולה לשכון בתוכנו ולא להגיע לידי ביטוי לעולם עד אשר מתעורר גירוי מתאים. השאלה אם קנאה היא תכונה מולדת או תכונה המתעוררת בנסיבות מסויימות היא שאלה שפסיכולוגים מאסכולות שונות משיבים עליה תשובות שונות.

 

בעיקרון, מי שמאמץ את ההשקפה שמדובר בתכונה אישיותית מולדת בעצם לא מעניק יותר מדי תקוה לשינוי, שכן עם גנטיקה כידוע קשה להתווכח, ואילו מי שמעדיף את התפיסה שמדובר בגירוי מצבי, מאפשר שלל פתרונות.

 

נורמלית או הרסנית?

בספרה "צילה של האהבה: קנאה רומנטית" עומדת הפסיכולוגית פרופסור איילה מלאך-פיינס על ההבדלים בין קנאה "נורמלית" לקנאה "לא נורמלית". עבור רוב האנשים, טוענת מלאך-פיינס, גם אם הקנאה גורמת לכאב ומצוקה קשים, הרי היא נשארת בגדר חוויה פנימית ולא חוצה את הגבול בין דימיון לפעולה. כלומר, לא מגיעה להתנהגויות ריגול חריגות, להתפרצויות דרמטיות וגם לא לאלימות.

 

כשמבחינים בין קנאה סבירה לקנאה חולנית, יש לקחת בחשבון אם קיים איום ממשי או דימיוני, כי ככל שהקנאה נובעת ממצב ממשי והתגובה היא בפרופורציה לתנאים הקיימים, הקנאה היא "נורמלית" יותר. אך לא די בכך, יש לבדוק עד כמה גדולה השפעת הקנאה על מערכת היחסים.

 

קנאה נורמלית היא תגובה הגנתית המכוונת להציל את מערכת היחסים מפני איום מבחוץ, לעומתה קנאה לא נורמלית מתפתחת לכדי התנהגות כפייתית והרסנית. מלאך-פיינס מדגישה שקנאה רומנטית היא תכונה אוניברסלית ושכולנו מגיבים בקנאה כשאנו חשים בקיומו של איום על מערכת יחסים חשובה. אך הקנאה אינה חייבת להרוס את האנשים ואת מערכת היחסים.

 

יש לבדוק במה הקנאה מתמקדת וממה בעצם פוחדים: מאובדן אהבה? מהשפלה בציבור? מאובדן ביטחון עצמי? בבדיקה כזו עשויים לגלות ציפיות חסרות בסיס, חוסר ביטחון עצמי, פחדים ילדותיים, צרות עין, חרדות ועוד. על מנת לפתור בעיית קנאה, טוענת מלאך-פיינס, חשוב להתחיל בבחינה פתוחה וכנה של כל הנושאים הנוגעים לה. בדיקה מעמיקה של מערכת היחסים עשויה לשפר את הזוגיות ולהעמיק את המחוייבות ההדדית.

 

פתרון או פשרה?

ובאשר לאורית ועודד, בשיחות אינטנסיביות ופתוחות הם גילו שהם צברו בשנות נישואיהם כעסים רבים בגלל שלא השכילו לגשר באופן משביע רצון על הפערים ביניהם. על פני השטח נמצאו פתרונות של פשרה אבל כל אחד מהם חש שהשני אינו מבין לליבו, מזלזל בו ואינו מעריך אותו.

 

החיכוכים הרבים העיקו כל כך שבני הזוג ניסו בכל כוחם להימנע מעימותים,

 ומפוחדים מפני התפתחות של ריב נוסף, התרחקו זה מזו. כך קרה שההימנעות חלחלה לשיחות, וכל נושא שטמון בו סיכון כלשהו ירד מהפרק. חיי המין אף הם נפגעו אבל אף אחד מהם לא העז לשוחח על הנושא.

 

משבר הקנאה האובססיבית של אורית גרם בסופו של דבר לתוצאה חיובית כי הוא אילץ את בני הזוג להניח את כל הבעיות על השולחן ולדון בהם בגילוי לב. בעקבות השיחות עוצמת הקנאה של אורית ירדה באופן משמעותי כאשר עודד מסייע לאשתו ונימנע מכל התנהגות העלולה להצית את אש הקינאה. ככל שגברה תחושת הביטחון בזוגיות החדשה ההולכת ונרקמת, כך שככו יותר ויותר המחשבות הטורדניות וההתנהגויות האובססיביות של אורית.

 

• הכותבת היא מאמנת זוגיות אישית ומנחת קבוצות ויחידים בנושאי זוגיות ונישואין. לאתר של בתיה ברק-ורבין לחצו כאן

 

לטורים הקודמים בסדרה:

מצבי רוח הרסניים של בן הזוג זה לא סקסי

לשרוד את החגים ולהישאר ביחד

והרי החדשות: אנשים כן משתנים

רוצים להיות הורים טובים? קודם כל תשקיעו בזוגיות