פרופ' אדמונד פלפס מניו יורק - חתן פרס נובל לכלכלה

פלפס, פרופסור באוניברסיטת קולומביה, קיבל את פרס נובל לכלכלה לשנת 2006 על מחקריו בתחום קביעת השכר והמחירים

האמריקני אדמונדס פלפס (Edmund S. Phelps), פרופ' למקרו כלכלה מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק הוא חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2006.

 

לדברי ועדת פרס נובל, הפרס ניתן לפלפס בן ה-73, על תרומתו להעמקת הבנת הקשר בין השפעות קצרות טווח להשפעות ארוכות טווח של מדיניות כלכלית. לדברי הוועדה, תרומתו השפיעה השפעה משמעותית גם על המחקר הכלכלי וגם על המדיניות הכלכלית.

 

פלפס ביצע במחקריו ניתוח מעמיק בתחום קביעת השכר והמחירים, וקידם את הבנת יחסי הגומלין בין אבטלה לאינפלציה, לבין צריכה עכשווית לצריכה עתידית. הוא הדגיש את האיזון בין האינפלציה לאבטלה כאחת הסוגיות החשובות ביותר בכל הנוגע לחלוקת משאבים ורווחה לאורך זמן. הוא ידוע בעיקר בשילוב של מיקרו-כלכלה מבוססת ציפיות בתיאוריות של תעסוקה ודינמיקה של מחירים-שכר.

 

פלפס הצטרף לאוניברסיטת קולומביה ב-1971. בעבר כיהן כפרופסור לכלכלה באוניברסיטת ניו-יורק, אוניברסיטת פנסילבניה, אוניברסיטת ייל ו-MIT. הוא שימש כיועץ לבנק האירופי לפיתוח ובנייה, ייעץ למוסדות נוספים, ושימש כמרצה אורח במוסדות השכלה רבים. ובעברו עבד ככלכלן בקבוצת המחקר RAND שעוסקת בפיתוח מדיניות גלובלית.

 

הקשר הישראלי

אדמונד פלפס מאוניברסיטת קולומביה והיאן הָן מאוניברסיטת סינגפור פרסמו בשנת 2001 בכנס על מקרו-כלכלה שנערך מטעם אוניברסיטאות הנגב ובר-אילן מחקר שטען כי התיסוף שנגיד בנק ישראל דאז דוד קליין יצר, לו התנגדו רבים, דווקא עזר לצמיחה. פלפס והָן טענו כי בלעדי התיסוף 'היינו על הרצפה'. איך? כאשר יש תיסוף, הייבוא גדל. הגידול בייבוא מעודד את התחרות בשוק המקומי. כתוצאה מכך המחירים יורדים, והמרווחים של היצרנים המקומיים יורדים. ירידת המחירים מעודדת את הגדלת הביקושים של הצרכנים. היצרנים מגיבים בהגדלת התפוקה – גם בגלל הביקוש של הצרכנים וגם כדי לשמור על הרווח הכולל שלהם. כך, טענו שני הכלכלנים המפורסמים, התיסוף מגביר תעסוקה ומעודד צמיחה.

 

לפני שנה זכה בפרס נובל לכלכלה פרופ' ישראל אומן מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנת 2002 זכה בפרס היוקרתי  הישראלי דניאל כהנמן, המכהן כפרופסור באוניברסיטת פרינסטון בארה"ב.

 

הנובל: פרס ב-6 תחומים

במקורו ניתן הפרס בחמישה תחומים: פיסיקה, כימיה, רפואה ופיסיולוגיה, ספרות, ושלום. ב-1968 נוסף גם פרס נובל בכלכלה, מתרומת הבנק של שבדיה לזכרו של נובל, והוענק לראשונה ב-1969.

 

עד כה הוכרזו הזוכים הבאים לפרס נובל ל-2006: ברוג'ר קורנברג מאוניברסיטת סטנפורד בארה"ב, הוא הזוכה בפרס נובל בכימיה. הזוכים בפרס נובל בפיזיקה הם ג'ון מאד'ר וג'ורג' סמוט. בפרס נובל ברפואה זכו החוקרים האמריקנים אנדו פייר וקרייג מלו על גילוי מנגנונים העוזרים לשתק פעילותם של גנים מסוימים בחומר התורשתי. 

 

על הזוכה בפרס נובל בספרות יוכרז ביום חמישי הקרוב וביום שישי יוכרז על הזוכה בפרס נובל לשלום ל-2006.

 

הזוכים בפרס נובל מקבלים פרס כספי בסך 10 מיליון קורונות, כ-1.37 מיליון דולר, ונכנסים לרשימת הזוכים היוקרתית, הכוללת כמה מהמדענים והחוקרים החשובים ביותר בהיסטוריה של המדע. טקס הענקת הפרסים ייערך ב-10 בדצמבר בשטוקהולם.