"מי בוכה חזק ממי"

לרגל פסטיבל השירה הבינלאומי בירושלים, ynet מביא לכם מדי יום מבחר מפרי עטם של המשוררים המשתתפים. והיום: "1948" מאת נורית זרחי

ynet פורסם: 29.10.06, 11:12

1948 / נורית זרחי

 

כְּמוֹ בְּתוֹ דִּמְעָה בְּתוֹ הַבַּיִת אִמָּא יוֹשֶׁבֶת

עַל כֻּרְסָא לְלֹא עֵינַיִם, נֶגֶד עֵינֵי הַיַּלְדָּה

סַבְתָּא הוֹלֶכֶת וְנִשְׁמֶטֶת לָאָרֶץ,

פִּיהָ נִפְתָּח וְנִסְגָּר כְּמוֹ דָּג.

 

בַּחוּץ כְּבָר חוֹפְרִים שׁוּחוֹת, שְׁנַת אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה.

מִי שֶׁמִּסְתּוֹבֵב מֵאֲחוֹרֵי הַבַּיִת יָכוֹל לְהֵעָלֵם לְעוֹלָם.

הַיַּלְדָּה שׁוֹאֶלֶת, אֶפְשָׁר לָצֵאת לְשַׂחֵק?

הֵן מְנִידוֹת רֹאשׁ מִבְּלִי לִדְאֹג שֶׁמָּא תִּבָּלַע בַּבּוֹר.

 

מִי בּוֹכֶה חָזָק מִמִּי, הַיַּלְדָּה לֹא מְזַהָה,

סַבְתָּא עוֹד רֶגַע תִּפֹּל לָאָרֶץ,

מִתַּחַת לַאֲפֵלַת הַכֻּרְסָא.

 

יֹפִי, יֹפִי, פְּרָחִים! צוֹעֵק אִישׁ הָעֲגָלָה מִן הָרְחוֹב.

הַצְּעָקָה חוֹצָה אֶת הַבֶּכִי. הַיַּלְדָּה רוֹאָה

אֵי נִפְעֶרֶת מִנְהָרָה בַּחֶדֶר,

כְּאוֹתָהּ חָרָבָה שֶׁעָבְרוּ הָאָבוֹת בְּתוֹ הַיָּם.

 

אִם לֹא תִּקְנוּ לִי גְּלַדְיוֹלָה, אֶעֱמֹד מוּל הַדֶּלֶת הַסְּגוּרָה

וְאֶצְרַח, הַיַּלְדָּה מִזְדַּקֶּפֶת, מַה הִיא רוֹצָה, חֶרֶב?

זֶה הָרֶגַע שֶׁבּוֹ הָרְגָה אֶת הַזְּמַן. סַבְתָּא וְאִמָּא

יוֹשְׁבוֹת כְּאִלּוּ הָיוּ פְּסָלִים.

 

נורית זרחי - ילידת ירושלים, 1941. פרסמה מעל 60 יצירות ספרותיות, כולל ספרות, סיפורת, זיכרונות וספרי ילדים ובני נוער. מלמדת כתיבה יוצרת. ספר הסיפורים הקצרים האחרון שכתבה, "האדמה רועדת", יצא בהדפסה שנייה שבועות מספר לאחר יציאתו הראשונה לאור.

 

שירים קודמים:

 

 

נורית זרחי היא אחת ממשתתפי פסטיבל השירה הבינלאומי ה-7, שנפתח היום (א') ויימשך עד ה-1 בנובמבר במשכנות שאננים בירושלים. לאתר הפסטיבל.