"חבל ששברו לצלם רק את המצלמה"

למה התמונות של עדי אשכנזי שיכורה ב"פנאי פלוס" כל-כך הרגיזו אתכם? על מי אתם בעצם כועסים? סמדר שילוני לא מבינה למה אתם רוצים ללכת עם ולהרגיש בלי

אדם מוזר הוא הטוקבקיסט. נפשו שסועה, חרצובותיו פרוצות ובמקלדת יש לו זליגה. בכל יום אנחנו נפעמים מחדש, כשאנחנו קוראים את התגובות הדעתניות של הגולשים (או כמו שכינה אותם פעם סופר ידוע אחד, "מוגלה"). קשה שלא להתרשם מהאלמנט הטיפולי-הפסיכואנליטי המבריק הזה שנקרא טוקבקים. לא פעם אתם מכניסים לנו את האלמנט הזה עד פה.

 

כל הקישקע שלכם נשפך לתוך הבוקסה הקטנה והאנונימית הזאת. התת מודע שלכם מתנקז אליה בסטריאו והדברים שאף פעם לא הייתם מעיזים להביע בריש גלי או כל ריש אחר לצורך העניין, מופרש אל הריש האינטרנטי, ריש הרשת, בלי מסננים. לפעמים החיצים שלכם מכוונים אל מושא הכתבה, לפעמים לטוקבקיסטים אחרים ולפעמים גם אלינו. זה קרה השבוע עם הפפראצי של עדי אשכנזי ("בפנאי פלוס"), ובמקביל עלתה התחושה שהגיע הזמן, פעם אחת ולתמיד, לטקבק אתכם בחזרה.

 

"זו ממש חוצפה שנכנסים לאנשים לחיים"

 

כבר ברור לכולם מה היתרונות והחסרונות שמגיעים עם הפאקט הזה שנקרא "להיות סלב", והמשחק הזה בין הפפראצי המקצועיים ומדורי הרכילות לירום-הודם הידוענים הופך ליותר יותר מורכב ומטונף ככל שעובר הזמן, החל מפפראצי יזומים בחסות היחצ"נית הקרובה למקום מגוריך, ועד לסלבז שמודיעים לך איפה הם הולכים להיות ומתי.

 

העובדה שהסלבז והצלמים לוקחים כל אחד צד במשוואה הזאת מובנת. אין לי בעיה עם סלבז שנוהגים להדחיק את ההסכם הבלתי כתוב הזה, ובטח שאין לי שום בעיה עם גולשים שמתנגדים לרכילות ומוציאים אותה מסדר היום שלהם. אבל מה לגבי האנשים שנכנסים למדור בידיעה שיהיו שם דברים מהסוג הזה, צורכים את הרכילות עד שנשמע קול התרוקנות הניאגרה האחרונה בברקפסט, ואז מקיאים על המקלדת ומתלוננים על צלמים פולשניים? צלמים שהחרידו - אויה - את חיי הסלבז שלכם? מה נסגר אתכם? אם אתם כל כך חרדים לפרטיות של האנשים האלה, מה לעזאזל אתם עושים פה? ההסבר היחיד לכפילות הזאת הוא שאתם נהנים לצרוך רכילות, ואז מרגישים אשמים.

 

"אז היא השתכרה אז מה, בגלל שהיא סלבריטאית? אז מה אם היא עדי אשכנזי אז אסור לה לבלות ולשתות עם חברים וכן גם להשתטות"

 

לאף אחד אין בעיה עם זה שעדי אשכנזי שיכורה. יותר מזה - תהיו בטוחים שגם אם אשכנזי לא היתה מבוסמת והיתה יוצאת מבית אריאלה עם עותק של הברית החדשה מתחת לזרוע וסרט של הצלב האדום, התמונות האלה עדיין היו מתפרסמות. הסנסציה נוצרה כי אשכנזי יצרה אותה, הצלם לא דירבן אותה לשתות או להכות אותו. את השכר שלו על התמונות הוא יקבל בכל מקרה. ואם אף אחד מכם כבר לא כזה תמים ואתם מבינים שסלבז משתכרים, מה בדיוק הבעיה שלכם עם תמונה של אשכנזי מתנדנדת בעיתון?

 

כנראה שאתם מתקשים לראות סלבז באור מציאותי, וזאת הסיבה שאתם מטיחים את הזעם שלכם בצלמים. וזה לא שאתם רוצים לעקר את מדורי הרכילות, הו לא. אין לכם עניין במדורים ורודים שבהם הסלבז שלכם מסתדרים בשלשות כמו שטרות מזוייפים, מחוייכים ומאופרים כמו קופי פייסט מקומוניקטים, "האווירה על הסט היתה מדהימה-נפרדנו אבל אנחנו ביחסים מצויינים-ראיתי אנשים לוקחים סמים אבל לי אין צורך לנסות". אתם רוצים את הדבר האמיתי, את החיים האמיתיים של הסלבז, אבל משהו בחיים האלה מנפץ לכם את האשלייה, אתם מרגישים אשמים ועושים מה שאמרו לכם בניו אייג', מעבירים את זה הלאה.

 

פייס איט, יש כאן עניין של מוסר כפול. אתם כמו החרדי שנכנס לחוף נודיסטים, נותן מבט פנורמי מסביב ואז צועק "גוועלד". אם רכילות מהסוג הזה לא היתה שוט הג'ק דניאלס שלכם, לא הייתם נכנסים אליה. אם לא הייתם מרגישים אשמים, לא הייתם רצים להתקלח בטוקבקים כדי להפיל עלינו את הטינופת. אתם יודעים שבכל פעם שאתם מקליקים על התמונות האלה, ובטח שבטח מטקבקים אותן, עוד אסימון יורד בתודעה של העורכים שינסו להשיג עוד מאותו הדבר, נכון? רוצים להשפיע באמת? תצביעו בעכבר. אל תיכנסו.

 

"מתי תניחו לאנשים לחיות בשקט? אולי תמצאו חיים?"

 

כאן אתם מתבלבלים. לאנשים האלה יש חיים, זאת פשוט העבודה שלהם. אתם, בעבודה שלכם, יושבים וגולשים למדורי רכילות, ואף אחד אפילו לא משלם לכם על זה. 

 

"חבל ששברו לצלם רק את המצלמה ולא איזה חלק בפרצוף כמו את האף הארוך שלו. אני הייתי דופק לו את העיניים במקום את המצלמה"

 

מה שהיה להוכיח. וזה יפה שבסוף הצלם הוא זה שאלים. לא הבריון שהעיף לו את המצלמה, ולא הטוקבקיסטים שאין להם בעיה לשבור לצלם את הפרצוף, בשעה שמה שהוא עשה היה לצלם את עדי אשכנזי במקום ציבורי. טוקבקיסטים יקרים, עוד לא מאוחר לבדק בית, חשבון נפש, חוקן, כל מה שיעזור לכם להתקרב לאזורים הפנימיים שלכם, לראות את עצמכם באור מפוכח ולהפסיק להרגיש אשמים. בפגישה הבאה שלנו נטפל בבת דודה הכעורה, הערוץ-אחדית והמתוסכלת של הקייס הנוכחי: "למה אי אפשר לפרגן".