בדרך לגימנסיה

זהבית פסי נעלמה מהאופק הברנז'אי, אבל מהסיבות הנכונות, להלן לימודי מוזיקה ב"רימון". הלימודים, היא מקווה, יקנו לה את הביטחון על הבמה, בינתיים היא מתגעגעת ל"כוכב נולד" ומתרחקת מפוליטיקה

את הסיבה לדממת האלחוט עליה שומר ג'קו אייזנברג, הזוכה הראשון בהיסטוריה של התוכנית שהתחיל את הקריירה המוזיקלית שלו אחריה ממקום נמוך יותר מזה שהיה לפניה, אפשר לנחש. אולי בהנחייה מגבוה, אולי מאינטואיציה שמנחה אותו לנסות את זה הפעם בלי הצהרות קיומיות, אולי שילוב של שתיהן. אבל קשה קצת יותר להסביר תופעה אחרת – לאיזו מחתרת ירדו שאר הטאלנטים, שנחשפנו אליהם במהלך התוכנית? ואולי תופעת הלוואי של העובדה שהשנה התמודדו כשרונות רבים כל כך, היא שאחרי הגמר, במקום לכתת רגליים באירועים, השקות ושאר ירקות ברנז'איות, מתפנים מתמודדים כמו מאיה רוטמן ורפאל מירילא ליצירה נטו.

 

קחו לדוגמא את זהבית פסי, שהגיעה מרחק נגיעה מהגמר ותפסה מקום טוב בלבם של הצופים. היא בחרה להעמיק את החיבור למוסיקה בדרך הארוכה יותר, ונרשמה ללימודים בבית הספר "רימון". בדיוק יום לפני הגמר הגדול היא  השתחררה מהשירות הצבאי, וברביעי שעבר, היא התחילה לעבוד פעמיים בשבוע על הלחנת שירים, פיתוח קול והרמוניה. לחזור למסגרת תחרותית חדשה זה אף פעם לא פשוט, אבל פסי (21) מרגישה שמצאה את הייעוד שלה. " מן הרגשה מוזרה לחזור ללמוד, ייקח לי קצת יותר משיעור או שניים להיכנס לעניינים", היא מספרת אחרי שצברה ותק של ארבעה ימים בקמפוס. "אין שם סנובים, את חייבת שיתוף פעולה ולהכיר. לפני זה לא הייתי חושבת לעשות עם זה משהו. לא ידעתי כלום על מוסיקה, ידעתי רק לשיר".

 

למה לא לנצל את החשיפה שקיבלת ולהסתער על הקריירה?

 

"התחלתי ללמוד בגלל מורן אהרוני. תמיד הייתי רואה אותה יושבת בזמן שבין החזרות עם ספרים ועושה עבודות. הייתי שואלת מה זה והיא הסבירה לי שזו התיאוריה. החלטתי שאני חייבת את זה לעצמי, לדעת מוסיקה. זה צורך להבין קצת יותר מעבר לרק לשיר שירים. אני עדיין חייבת לעבוד על הקול שלי ורוצה ביטחון לעמוד על במה ולשיר עם כל הכוח והאנרגיות שיש לי".

 

אהרוני נבחנת בימים אלו לתפקיד במחזמר "הלהקה", לא תנסי גם את ללכת לאיזה אודישן בינתיים?

 

"מחזמר קצת גדול עלי, בית ספר זה בשביל הביטחון שלי. בין ארבעה קירות אני זמרת אחרת, אני מגיעה לסולמות יותר גבוהים. כשהייתי על הבמה הרגשתי שאני עוד שנייה מתה, אני לא יודעת איך לא ראו את זה".

 

ההשתתפות בתוכנית, לא רק פרצה עבורה את מחסום הביישנות והסיטה אותה  אל מסלול המוזיקה במקום התכנון המקורי ללמוד משחק, אלא גם העניקה לה נקודת פתיחה טובה במסדרונות של המוסד הנחשב. חברים לספסל הלימודים כבר זיהו אותה, "אבל לא בהיסטריה", היא מצטנעת, "מאחר וכולם באים מהמקום שאני באה, אפילו פי אלף יותר מוכשרים ממני, אבל מי שניגש זה עשה כיף". חלק היא הכירה במסגרת "כוכב נולד", כמו גילה זילבר וענת אסתר-חיטמן. בשבוע שעבר היא אפילו קיבלה סיוע באחת מהמטלות מאיתן גינזבורג (שיר 'החקלאות והאמנות'), מתמודד שהודח עוד בשלב האודישנים. "קיבלנו שיעורי בית להלחין שיר, ולי אין מושג בתווים, אז הוא ישב איתי, עזר לי קצת וזה עשה המון."

 

המפגשים בלימודים מעוררים אצלך געגוע לתקופת התוכנית?

 

"אני מתגעגעת להכל. לקפה של הבוקר, לזה שכולם מגיעים, יושבים, מפטפטים ועוזרים אחד לשני. אתמול שמו בערוץ 24 את השיר של ג'קו, רפאל ומורן. חוץ ממנה, אני עדיין בקשר עם מאיה ועם מאור".

 

ומה קורה עכשיו עם ג'קו?

 

"אין לי מושג. אני מתגעגעת אליו, פתאום אחרי זמן שמדברים עליו, הבנתי כמה הוא חסר. שלחתי לו הודעות שאני אוהבת אותו ושהכל בסדר. ההזדמנות שלו חייבת להתממש".

 

את חושבת שיתנו לו צ'אנס לחזור?

 

"בסוף הכל יהיה בסדר. אני לא חושבת שאני באמת יכולה להגיב על זה".

 

בתור מי שנהנתה מאהדה רבה מהקהל – גם אם זו לא הביאה אותה עד לגמר - פסי היא כנראה האחרונה שנכונה להביע דעה בעניינו של ג'קו. בריאליטי המזמר היא זכתה לליטוף חם מהקהל והתקשורת, והקונצנזוס הבטיח שפסי היא "כוכבת אותנטית שנולדה", בעוד קריירת הזימרה שלה עד המקום החם הזה, הוגבלה למטבח בצריפין. הסגנון המוסיקלי אליו היא נמשכת הוא הבלדות השקטות ("לא רוק היסטרי עם גיטרות ובלאגן"), ועל הקושי להלחין היא מפצה בכתיבת שירים שיום אחד יצאו מהמגירה ויהפכו לאלבום. "יש פתאום דודה", היא מעידה על התהליך, "צריך שיהיה החשק לזה. זה קורה בכל שעה, אני לא צריכה להיות לבד או מרוכזת, זה פשוט יוצא".

 

את כבר רואה את האלבום שבדרך?

 

"הדרך לאלבום תהיה קשה, כי אני לא יודעת איך עושים ומה עושים אני רוצה שהכל יבוא לאט לאט. אני רוצה שכל מה שאני עושה יהיה טוב. כשהשירים יצאו  בדיסק, זה יהיה ממש ממש נחמד".

 

וההשראה מאיפה?

 

"אלה לא טקסטים על החיים שלי או משהו, אלא טקסטים שכל אחד יכול להתחבר אליהם. למשל יש לי שיר שנקרא 'ילדה של אהבה', שנכתב על בת דודה שלי. יש לי שיר על אבא, ויש על מקרים שקורים לאנשים".

 

מתחברת לאקטואליה או לשירי מחאה?

 

"לא מתעסקת בזה. לפעמים יושבים ומדברים אז נחמד להקשיב, אבל לא כותבת טקסטים פוליטיים ואני לא מבינה גדולה בפוליטיקה".

 

מה דעתך על נושא כמו העימות בין מצעד הגאווה והחרדים?

 

"אני חושבת שברור שהמצעד צריך לצאת, זה נושא בפני עצמו. אני לא חושבת שהם שונים מכל סוג של אנשים, כמו שחרדים הם סוג אחד, יש הרבה אנשים שרוצים לחיות את החיים שלהם. אם יש יום כזה אז צריך לתת. הם לא באים ועושים משהו רע בכוונה, ומציקים להם".

 

ונושאים חברתיים? למשל כל הדיון על ג'קו, על השתמטות?

 

"לדעתי כל אחד ומה שהוא בוחר לעשות. וזה מתקשר לשאלה הקודמת, איש באמונתו יחיה".