בני משפחת יעקובוב התאספו הבוקר (יום ג') מודאגים וחוששים, סביב מיטתו של אב המשפחה, יעקב, שנפצע אנושות מרסיסי רקטת קסאם שפגעה במפעל בו עבד. "אנחנו הולכים לעבודה כל יום עם פחד. אולמרט צריך כבר להתעורר כי שדרות בוכה", הם אמרו בכאב.
יעקובוב, בן 43, עלה לארץ עם בני משפחתו לפני 12 שנה. הוא עבד כמלגזן במפעל באזור התעשייה בשער הנגב וכנשמעה אזעקת צבע אדום, לא הספיק להגיע אל המרחב המוגן וחטף רסיסים בראש ובכל חלקי גופו. באותה השעה, שהו שני ילדיו - בני 12 ו-13 - בביתם מכיוון שפחדו ללכת לבית הספר בשל הקסאמים. אשתו, פורים, הייתה בעבודתה באותה השעה, במסעדה שלא רחוקה משדרות.
"שמעתי שנפל קסאם במפעל שבעלי עובד והיתה לי הרגשה לא טובה, התחושה הרעה עוד גברה כאשר ניסיתי לצלצל אליו והוא לא ענה לי לטלפון" סיפרה פורים ל-ynet. "כשראיתי שאין תשובה, חברותיי לעבודה לקחו אותי לשדרות ומשם כבר נסענו לסורוקה". גם שני הבנים ניסו ליצור קשר עם אביהם בטלפון, וכשלא נענו חששו לגרוע מכל. השניים אפילו לא הספיקו לראות הבוקר את אביהם, מכיוון שהוא יצא לעבודה עוד לפני שהתעוררו.
במסדרונות בית החולים סורוקה יושבים בני המשפחה בפנים כואבות, חוששים לגורלו של אב המשפחה. בנו הצעיר של יעקב כועס במיוחד על הממשלה: "אם זה היה קורה להם, הם היו מבינים ומקשיבים, אבל להם לא אכפת. הם רק יושבים שם רחוק, בכנסת".
אחותו של יעקב, ג'נט נחשונוב, מסבירה את האסטרטגיה של הפלסטינים: "הם יודעים שאין עכשיו ילדים בשדרות ושכולם נמצאים באילת - בדרך כלל הקסאמים נוחתים בשעה 7:30, בזמן שהילדים עולים ויורדים מההסעות, אבל היום הרגשתי הרגשה מוזרה בדרך לעבודה, כשהקסאמים איחרו לבוא. אבל הנה הם הגיעו ב-8:10 ופגעו. אנחנו הולכים לעבודה כל יום עם פחד ומבזבזים את הזמן על שיחות טלפון. מה עם המדינה? מה, אנחנו אזרחים סוג ב'".