היורוליג במספרים: ביינום סידר לעצמו חוזה בציבונה

אם רכז מכבי ת"א ימשיך ללכת בדרכיו של וויל סולומון, תצוגת הנפל שלו בקרואטיה תוביל אותו היישר לחיקה של היריבה. וגם: אפס פילזן מחקה את מכבי מספרי ההיסטוריה, פיני גרשון מצא יורש לשאראס במקום לא צפוי, טימו ראניקו יצא במסר שלילי לצעירים, פרטיזן בלגרד עשתה היסטוריה ומתי כבר יחזור נסים קוויתי למסך הקטן?

בזמן אחר ובסיטואציה אחרת, עתידו של וויל ביינום היה לוט בערפל. רכז שאינו בדיוק מנהל משחק, שמוסר יותר כדורים ליריבה מאשר אסיסטים לחבריו, ולא ממש עושה את השחקנים שלידו טובים יותר. אבל בקבוצה בה נמצאים (בינתיים) רודני ביופורד ונואל פליקס, למי יש כח לחשוב על ביינום. ובכלל, לפחות מהכיוון שלו הצרות עוד רחוקות. משחק החוץ הבא יתקיים רק בעוד שבועיים.

 

כפי שההשוואות בין שאראס לוויל סולומון היו בלתי נמנעות, כך גם הדמיון בין סולומון לביינום, שלאו דווקא מחמיא לאף אחד מהם. 1 מ-9 מהשדה רשם ביינום בתצוגת הנפל בזאגרב והזכיר משחק דומה של קודמו במכבי תל אביב, שקלע 1 מ-10 בסיום שלב הטופ 16.

 

באופן אירוני ומוזר, את המשחק הגרוע ההוא הציג סולומון מול אולקר, ואיכשהו סידר לעצמו חוזה בשורותיה לעונה הנוכחית. כך שאם וכאשר ביינום יעזוב את ישראל, לפחות יש לו היכן לנחות. זאגרב, הנה אני בא.

 

האמת היא, שלמכבי לא היה שום סיכוי לנצח את ציבונה. הקרואטים עמדו בכל אחד ואחד מן המפתחות למשחק, כפי שהוצגו כאן רק אתמול - 90 אחוז מהעונשין, 7 מ-15 לשלוש, משחק גדול של ברנט רייט, משחק רע של דאבור קוס וניקולה וויצ'יץ'. אפילו שרון ששון קלע את הנקודה הראשונה שלו העונה. הכל צפוי והרשות נתונה.

וויל ביינום. לשנה הבאה בזאגרב הבנויה? (צילום: יונתן האורסטוק)

 

במצב רתיחה 1

בניגוד להתרחשויות בזאגרב, את מה שקרה לפיני גרשון ואולימפיאקוס ברבע האחרון מול אפס פילזן אי אפשר היה לחזות. שיטת ההגנה של המאמן המעוטר בונה על 'תיאוריית האחוזים' ודוגלת בכך שלאורך זמן, כדאי לגרום ליריבה להתבסס על הקליעה מבחוץ - כי הסטטיסטיקה כמעט תמיד מתיישרת.

 

אחרי חמש הופעות בפיינל פור, זכייה בשלושה גביעי אירופה ושינוי מהותי בסגנון הכדורסל ביבשת, אי אפשר להתווכח עם גרשון. אבל פעם בכמה שנים, התיאוריה קורסת לערב אחד. זה מה שקרה למכבי לפני שלוש שנים, מול סקיפר בולוניה - שצלפה 15 שלשות מ-25 נסיונות בהיכל, ומול הפועל תל אביב - שקלעה 12 מ-20 באוסישקין. בשני המקרים, הגרשונים הפסידו, וכך גם הפעם.

הוראס ג'נקינס ואוקטאי מחמוטי. תיאוריית האחוזים קרסה (צילום: איי פי) 

 

אפס טיווחה ברבע האחרון 11 פעמים מ-12 זריקות לשלוש, ואם תרצו 12 מ-13 ב-10:01 הדקות האחרונות. גרשון דיבר על טירוף שקורה פעם בחיים, אבל לא ממש דייק. 39 הנקודות שקלעה פילזן ברבע האחרון קבעו שיא יורוליג חדש והעלימו מספרי ההיסטוריה את הרבע הרביעי של מכבי בגמר 2004, בו קלעה 38 על הראש של סקיפר בולוניה.

 

בזמן שהטורקים קלעו 39 על הראש של מאמן ישראלי ברבע אחד, הצליחו היוונים של אריס סלוניקי להגיע ל-42 בלבד במשחק שלם מול מאמן ישראלי אחר, דייויד בלאט. בנטון טרוויזו לא בדיוק הציגה עד עכשיו את ההגנה האולטימטיבית, אבל כשהיריבה קולעת 4 נקודות ברבע האחרון, קצת קשה להתווכח.

 

במצב רתיחה 2

גרשון, כך מספרים ביוון, לקח את סופוקליס סחורציאניטיס כפרויקט האישי שלו. בשבועיים הראשונים הצדיק 'בייבי שאק' את האשראי כשהעמיד מספרים יפים במספר מועט של דקות, אבל אז הגיעה פרוקום סופוט להיכל השלום והאחווה וסחטה ממנו חמש עבירות בפחות מ-11 דקות. מאז סופוקליס בירידה.

סחורציאניטיס. סדרת חינוך אצל גרשון (צילום: טל שחר)

 

השיא נרשם באבדי איפקצ'י. פיני העלה את הילד המוגדל לפרקט רק לקראת סיום הרבע השלישי, ואחרי שתי דקות העלים אותו בחזרה למעמקי הספסל. הוא ויתר מראש על סחורציאניטיס במשחק הזה ועכשיו אפשר להכריז שהסנטר היווני עשה היסטוריה כבר בגיל 21, והצטרף לרשימה המכובדת של הכוכבים שעברו סדרת חינוך אצל גרשון. ויקרא שמו בישראל 'בייבי שאראס'.

 

אין אימונים

היורוליג תכריז בהמשך היום על טימו ראניקו כ-MVP של המחזור. הרכז הפיני של לובליאנה, שיגיע בשבוע הבא להיכל נוקיה, הציג את משחק השיא שלו מול

פרטיזן, כשקלע 26 נקודות, סחט עשר עבירות ובסך הכל העמיד מדד 33.

 

את עיקר ההכנות למשחק עשה ראניקו בחדר הטיפולים, שם הצליח הצוות הרפואי של אולימפיה להכשיר אותו בקושי למשחק. אז מי אמר שצריך להתאמן ולעבוד כל השבוע? בסופו של דבר, הפיני הוביל במו ידיו את לובליאנה ליתרון מבטיח, היה זה שהחזיר אותה ליתרון אחרי המהפך הסרבי, אבל גם הוא לא יכול היה לעשות דבר מול סל הניצחון של דושאן קצ'מן, חמש שניות לסיום.

סובילאר מלובליאנה וטריפקוביץ' מפרטיזן. שאפוביץ'! (צילום: רויטרס) 

 

פרטיזן כבר עומדת על שלושה נצחונות, ומבחינתה מדובר בהיסטוריה. בעונה שעברה, וגם בזו שלפניה, היא הצליחה לנצח רק פעמיים. ב-14 משחקים. שאפו, או כפי שצריך לומר בתרגום חופשי לסרבית - שאפוביץ'.

 

יש תקווה

ובחזרה לביצה המקומית. הקלישאה אומרת שיש דברים שלא רואים בסטטיסטיקה. יש גם דברים שלא משפיעים באמת על מהלך המשחק, אבל משום מה נצרבים בזיכרון. ולהם דווקא אין קשר לביינום, ביופורד או נבן ספאחיה. הבחירה של ערוץ 1 להעביר את שידור המשחק מן האולפן ברוממה פשוט מוטטה כל אפשרות ליהנות ממנו. אם מכבי מתחילה להזכיר את הקבוצה של שנות ה-90, הטלוויזיה כבר נראית כמו בשנות ה-80. רק תחזירו את אורלי יניב ונסים קוויתי, והחוויה באמת תהיה מושלמת.