עזמי לימדה ילדים בני 11 בבית הספר הדפילד בדיוסברי שבצפון אנגליה. לפני כחודש הפסידה המורה שתי תביעות שהגישה נגד הבית ספר, בהן טענה כי הופלתה לרעה ואף הוטרדה. בית דין לענייני עבודה פסק כי על בית הספר לפצותה באלף ליש"ט בשל עוגמת הנפש שנגרמה לה, אך בכל זאת דחה את טענותיה בדבר אפליה ישירה ועקיפה שחוותה.
שהיד מליק, חבר בבית המחוקקים המייצג את תושבי דיוסברי - בה שוכנת קהילה מוסלמית גדולה - הביע צער על כך שלא הושגה פשרה בין הצדדים. עם זאת, ציין מליק כי "החינוך של ילדינו עומד בראש סדר העדיפויות שלנו".
נושא הרעלות מסעיר את בריטניה כבר למעלה מחודש, מאז ששר החוץ לשעבר, ג'ק סטרו, טען כי הוא נוהג לבקש מנשים מוסלמיות המבקרות בלשכתו להסיר את רעלותיהן. בטור שכתב בעיתון מקומי ציין סטרו כי הוא חש שלא בנוח לשוחח עם מישהי שאת פניה הוא לא יכול לראות, ותיאר את הרעלה כ"אמירה בוטה של שוני והפרדה". דבריו של סטרו עוררו זעם בקרב הקהילה המוסלמית הגדולה במדינה, המונה 1.8 מיליון איש. ראשי הקהילה טענו כי בקשתו של סטרו מעידה על חוסר כבוד ומעוררת "איסלאמופוביה".
כשבועיים לאחר התבטאותו של סטרו התייחס ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, לראשונה לפרשת הרעלות ואף הביע תמיכה בהשעיית עזמי על ידי רשויות החינוך בדיוסברי. בלייר כינה את הרעלה שחובשות נשים מוסלמיות "סמל של הפרדה", אך הבהיר כי אין לחייב נשים מוסלמיות שלא לחבוש את הרעלות.