ממשלת לבנון אישרה אמש (שבת) את התוכנית להקים בית דין בינלאומי בו יישפטו הנאשמים בהתנקשות בחייו של ראש הממשלה לשעבר, רפיק אל חרירי, בשנת 2005. החלטה זו מלהיטה את הרוחות בלבנון, הסוערות כבר כמה שבועות על רקע דרישת המפלגות השיעיות לקבל שליש מתיקי הממשלה.
מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, יו"ר הפרלמנט הלבנוני וראש תנועת אמל, נביה ברי, הודיעו שלשום במשותף שהם תומכים בהקמת בית הדין, אך הדגישו שהם עדיין דבקים בהתפטרות שריהם מהממשלה. ראש הממשלה הלבנוני, פואד סניורה, אמר בתגובה שהוא מוכן לדחות את ישיבת הממשלה בנוגע לאישור הקמת בית הדין, אם קיים סיכוי לחזרת השרים השיעים. סיכוי שכזה כאמור לא קיים, ולכן התקיימה הישיבה כמתוכנן.
לפני שבועיים פרשו מהממשלה הלבנונית שישה שרים - שניים מחיזבאללה, שלושה מאמל ושר עצמאי המקורב לנשיא לחוד. הסיבה הרשמית להתפטרות הייתה דרישתם להקים ממשלת אחדות בה יהוו השיעים שליש מהשרים. ממשלה שכזאת תאפשר לנסראללה להפילה בכל עת שיחפוץ ולטרפד קבלת החלטות חשובות. אולם המחנה האנטי-סורי במדינה טען שהסיבה האמיתית לפרישה היא התנגדותו של נסראללה להקמת בית הדין.
"לדמשק אין קשר לבית הדין"
המתחים סביב הנושא התגברו בשבוע האחרון על רקע ההתנקשות בשר התעשייה, פייר ג'ומאייל, בן למשפחה נוצרית שהתבטאה בעבר בחריפות נגד המעורבות והנוכחות הסורית בלבנון. הגוש האנטי-סורי בלבנון הצליח להוציא לרחובות כ-800 אלף רבבות האזרחים שהשתתפו במסע הלוויה הבעירו תמונות של הנשיא הסורי, בשאר אסד, וקראו קריאות בגנות משטרו.
דיווחים ראשונים מתוך חקירת האו"ם של ההתנקשות בחרירי מפנים אצבע מאשימה כלפי גורמי ביטחון בסוריה ובלבנון, וגם בעקבות רצח השר ג'ומאייל נשמעו קולות דומים. דמשק מכחישה כל קשר למותם של השניים ואף התלוננה כי נשארה מחוץ למעגל מקבלי ההחלטות בנוגע להקמת בית הדין.
שגריר סוריה באו"ם, בשאר ג'עפרי, אף פנה במכתב למזכ"ל האו"ם, בו רמז כי ארצו מאיימת שלא לשתף פעולה עם בית הדין הבינלאומי שישפוט את הנאשמים ברצח חרירי. לדבריו, העובדה שלא התייעצו עם סוריה מצביעה על כך ש"לדמשק אין קשר עם בית הדין".