הנוף בטיול היה מדהים. כמובן שטרחתם וצילמתם ללא הפסקה. בבית, הצגתם מלאי גאווה את התמונות לחברים, והגבות הורמו - "אה... לא אמרתם שהיו נופים שאסור לפספס?".
אם התסריט הזה נשמע לכם קצת מוכר ובעצם גם אם לא, הגיע הזמן לצילום קצת פחות סטנדרטי. אחת הדרכים המעניינות להעביר בתמונה את הנוף במלוא הדרו היא לצלם פנורמה.
מהי פנורמה?
פנורמה היא תמונה רחבה במיוחד, אשר מציגה זווית ראיה נרחבת הדומה לזווית הראיה של העין האנושית ולעיתים, אף יותר מכך. אפשר אפילו ליצור פנורמות בנות 360 מעלות, המציגות את כל מה שרואים מנקודה מסוימת כאשר מטים את הראש ימינה, שמאלה, למטה, למעלה ואחורה...
שימוש נפוץ לצילום פנורמי, הוא צילום של נוף טבעי או אורבני רחב ידיים, אשר לא ניתן להכילו בתמונה בודדת. מבנה גבוה או רחב במיוחד, ייחשב גם הוא למועמד טוב לצילום פנורמי, במיוחד אם זווית הראיה של עדשת המצלמה, אינה רחבה מספיק.

מבנה הפנורמה
הפנורמה המסורתית מורכבת ממספר תמונות, החופפות בחלקן זו לזו, ומחוברות יחד לתמונה רציפה. בעידן שלפני הצילום הדיגיטלי, היו מדביקים תמונה לתמונה בעזרת מספריים וסרט הדבקה, פעילות פופולרית לכל מעריצי בתיה עוזיאל לדורותיהם.
בעלי תקציב מכובד וסבלנות מעטה לגזירה והדבקה, יכלו לרכוש מצלמה מיוחדת המסתובבת מצד לצד ורושמת תמונה פנורמית על גבי פיסה נרחבת של סרט צילום. מעמדן הבעייתי של התמונות הפנורמיות שודרג פלאים בעקבות מהפכת הצילום הדיגיטלי, שהפכה את פעולת החיבור למשימה כמעט אוטומטית, בעזרת תוכנות לעיבוד תמונה כגון פוטושופ מגרסה CS והלאה, או באמצעות תוכנות מיוחדות לכך.

פנורמה זו של נחל צין, מורכבת מארבע תמונות אשר חוברו יחדיו בעזרת תוכנה.
כיצד מצלמים פנורמה?
כאמור, הפנורמה מורכבת ממספר תמונות המצולמות בזו אחר זו ומחוברות יחדיו. יש להקפיד כי כל תמונה תכיל כ-30 עד 50 אחוז ממה שצולם בתמונה הקודמת. חפיפה זו בין התמונות היא חיונית, על מנת לאפשר לתוכנה לחבר בהצלחה את
הפנורמה. חפיפה קטנה יותר עלולה לגרום "לתפרים גסים" בין התמונות ואפילו לכישלון בחיבור.
ישנן מצלמות המציעות מצב צילום פנורמה ייעודי, אשר מציג בשולי המסך את קצה התמונה הקודמת
כך שאפשר לוודא את החפיפה בין התמונות. מדובר בתוספת נחמדה, המקלה על תהליך צילום הפנורמה אך אם אינה קיימת במצלמה, ניתן להסתדר גם בלעדיה.
דבר נוסף שחשוב להקפיד עליו, הוא מראה אחיד של התמונות. הכוונה כאן היא למספר כיוונים של המצלמה שיש להקפיד עליהם, וככל שהמצלמה מאפשרת יותר שליטה ידנית, כך ניתן יהיה להגיע למראה אחיד יותר של התמונות:

דוגמה לבעיות נפוצות בצילום פנורמה:
ציר עזר
אמנם ניתן לצלם פנורמות ללא כל ציוד עזר מלבד מצלמה, אך כדי לצלם פנורמות מוצלחות באמת, נעזרים בחצובה ובראש פנורמי.
החצובה מאפשרת לתכנן מראש את הפנורמה, ובתאורה חלשה גם תמנע את הטשטוש הנובע מהחזקת המצלמה ביד. כדי שהפנורמה לא תהיה עקומה, יש לשמור על מצלמה ישרה במישור האופקי והאנכי. חצובה עם פלס תעזור מאד בכך (ראה מדור צילום דיגיטלי בגיליון 10). אם לחצובה שלכם אין פלס, תוכלו לרכוש פלס קטן אותו מרכיבים על נעל המבזק (פלאש) של המצלמה.
אחת הבעיות בצילום פנורמות היא הפרלקס, כלומר שינוי במיקומם של אובייקטים קרובים יחסית לרחוקים, כאשר מזיזים את המצלמה בין התמונות. השוני המתקבל בין התמונות מקשה על חיבורן זו לזו.
אביזר אשר נועד לפתור בעיה זו הוא ראש החצובה הפנורמי. ראש חצובה זה מאפשר לסובב את המצלמה סביב ציר העדשה, המכונה "Nodal Point". זוהי נקודה שבה קרני האור מתכנסות לפני שהן מתפזרות שוב בדרכן אל חיישן התמונה במצלמה. ראש חצובה זה עולה לפחות כמו חצובה טובה, אך מי שמעוניין להתמחות בפנורמות, יתקשה להסתדר בלעדיו.
חיבור התמונות
לאחר שהעברתם את התמונות למחשב, תוכלו לחבר אותן באמצעות תוכנה מתאימה לכך. ניתן להשתמש בפוטושופ מגרסה CS והלאה ובפוטושופ אלמנטס.
קיימות גם תוכנות ייעודיות לפנורמות כגון: Canon PhotoStitch, Panorama Composer, ACD PhotoStitcher, PTGui.
הכתבה פורסמה בגיליון מספר 13 של "זמן דיגטלי", מגזין ברזולוציה גבוהה. לחצו כאן לרכישת מנוי.
לחצו כאן לכל מדריכי הצילום הדיגיטלי ב-ynet