הרבה פועלים זרים עובדים בבתי האוכל של ערינו, אך מעטות מביניהן הן נשים ואם אני לא טועה, לין שוואן היא היחידה שמפקדת על מטבח שלם. תחת פיקודה עובדים ישראלים ועובדים זרים, נשים וגברים, והעסק זורם בנינוחות וענייניות - מנות מבושלות, מעוצבות ומוגשות לקהל רעב שהופך לשבע.
להבדיל משפים רבים, שכבר מזמן עברו להתעסק במאזנים, מיתוגים ופיתוח תפריטים, האצבעות של לין לא מפסיקות לעבוד מבוקר ועד ערב. יחד עם טבח נוסף, שבא מעיר מולדתה צ'נגדו שבחבל סצ'ואן, הם מכינים את כל הדים סאם שהמסעדה צורכת בעשרים אצבעותיהם. הכל קורה על גבי שולחן נירוסטה לא גדול במיוחד שעומד באמצע מטבח המסעדה. בשקט, שלווה ומיומנות שקשה לתאר הם לשים ובוצעים, מרדדים וממלאים, ומקפלים לצורות שממש חבל לאכול.
באו שוקולד של לין שוואן
ה"באו"הן מעין לחמניות מאודות מבצק שמרים שממולאות בכל טוב. זכורים לי בקרים קרירים במזרח סין של תחילת החורף עם "באו" חמים ונעים שמולא בתערובות שונות ומשונות שמרגיעות את הרעב ומעוררות את החיך.
שוקולד אין בסין, אבל זה לא הפריע ללין להחליף את המילוי הרגיל והפיקנטי של ה"באו" בתערובת קלאסית של שוקולד ושמנת. לא אתפלא לשמוע אם בצ'נגדו יתחילו להגיש את הגירסה המתוקה הזו בקרוב.
את מה שיש לי להגיד על טיגון בשמן עמוק כבר כתבנו שחור על גבי מסך. מעבר לכך, הסופגנייה מבית היוצר של חבל סצ'ואן דומה לשאר סופגניות השמרים שיש, אבל להבדיל מסופגניות שמרים רגילות, בהן זמני ההתפחה ממושכים, בצק ה"באו" רווי בחומרי התפחה כך שהמלאכה נעשית מהירה יחסית.
ה"באו" נהדר כמו שהוא, עם מילוי חם וטעים שמתפרץ החוצה מיד עם הביס הראשון, ולדעתי אין צורך לצרף אליו שום דבר. מי שחייב, יכול לצקת עליו עוד רוטב שוקולד סמיך, לפדר אותו עם אבקת סוכר ולשוות לו מראה של סופגנייה של ממש.
המרכיבים (כ-30 באו):
לבצק:
1/2 ק"ג קמח חיטה לבן בהיר
1 כף מלאה של שמרים יבשים
375 מ"ל מים פושרים
1 כף שטוחה של אבקת אפייה
1/2 כף סוכר
למלית השוקולד:
375 גרם שוקולד מריר, 60% קקאו לפחות
75 מ"ל (5 כפות) שמנת מתוקה
75 מ"ל מים
אופן ההכנה: