משחקי המחשב של השנה
5. Sam & Max: Culture Shock (הרפתקה)
צמד הגיבורים המטורף שכיכב באחד הקווסטים האהובים של הז'אנר חזר אלינו השנה ובידו דגל ההפצה האפיסודית - משחקי מחשב כסדרה של משחקים זולים וקצרים יותר. בדקנו ומצאנו שהפשרת הזוג לאחר יותר מעשור של קיפאון לא פגעה בחוש ההומור השנון, במצבים האבסורדיים ובפאזלים הסולידיים שהפכו את המקור להרפתקה קלאסית.
מי שלא אוהב את כל רעיון ההפצה בפרקים יכול לטעון שהזמן שאנחנו מבלים ב- Culture Shock עם הכלב הבלש ועוזרו הארנב נוטל הרטאלין קצר מדי ולכן לא מספק עד הסוף. כך או כך, הפרק הראשון של Sam & Max הוא התקווה הטובה ביותר שיש לעתיד ההרפתקאות בצורתן המסורתית.
לביקורת המלאה על Sam & Max: Culture Shock
4. Dungeons & Dragons Online: Stormreach (תפקידים המוני)
בניגוד נעים ל-WoW, נותן הטון בעולם משחקי התפקידים ההמוניים כיום, Dungeons & Dragons
Online לא בנוי על מיליון משימות בתר ושסף במטרה להגיע לדרגות הגבוהות, אלא על שיתוף פעולה הדוק בתוך חבורה שיוצאת למשימות מעט מורכבות יותר.
המבוכים המעניינים, הנאמנות לחוקי מבוכים ודרקונים הפופולאריים והתוכן החינמי שמפורסם למשחק לעיתים קרובות עוזרים להפוך אותו לחוויית ה-D&D המקוונת האולטימטיבית עד כה.
לביקורת המלאה על Dungeons & Dragons Online: Stormreach
3. F.E.A.R Combat (פעולה)
משחק אפיסודי במקום החמישי, משחק המוני במקום הרביעי - אולי לא צריך להתפלא שמשחק מולטיפלייר חינמי מגיע למקום השלישי השנה.
כמו Enemy Territory לפניו, גם F.E.A.R Combat מתבסס על מנוע של משחק מצליח לשחקן יחיד,
ובעזרתו מצליח ליצור חוויית אקשן מרובת משתתפים משובחת. גרפיקת הדור הבא של F.E.A.R לא מפריעה לגרסת המולטיפלייר שלו להריץ היטב את כל מצבי המשחק המקובלים, ולתבל אותם בכוח האטת הזמן שכיכב במשחק לשחקן יחיד.
אך הדבר הכי חשוב ב-F.E.A.R Combat הוא שמדובר במשחק חינמי לחלוטין, מה שאומר שכל מי שרוצה להתחיל לחסל יריבים במגוון מפות צריך רק להוריד את הקובץ ולהתחיל לשחק.
2. The Elder Scrolls IV: Oblivion (תפקידים)
צפינו ש-Gothic 3 ו-Oblivion יתחרו על המקום הגבוה הזה ברשימת משחקי השנה, אבל לצערנו Gothic 3 הגיע מאוחר מדי ונאלץ להסתפק בהפסד טכני למשחק הרביעי בסדרת Elder
Scrolls.
Oblivion הוא משחק של ניגודים. כזה שממספר צדדים שלו הוא מרשים באופן יוצא מהכלל, כאשר מצדדים אחרים הוא מאכזב מרות. למרות זאת החלטנו שמגיעה לו הכרה כאחד המשחקים הטובים של השנה.
אי אפשר להתעלם מהעולם היפהפה והענק שהוא בורא, מהחופש שהוא מעניק לשחקן, מאוסף משימות הצד האדיר, מהמגוון שלו ומהאטמוספירה הנהדרת שלו, שמצליחה לשאוב שחקנים לתוך עולם המשחק באופן מדהים.
לביקורת על The Elder Scrolls IV: Oblivion
עוד ב-vgames: ביקורת משחק Naruto: Ultimate Ninja
1. Company of Heroes (אסטרטגיה)
משחקי RTS נעשו כל-כך שבלוניים בשנים האחרונות, עד שרובם יוצאים לשוק ותוך שבוע נעלמים כמו אבן קטנה במעמקי אוקיינוס של חוסר יצירתיות.
למזלו של הז'אנר, מדי פעם יש משחק כמו Company of Heroes,
שלמרות שהוא מתרחש במלחמת העולם השניה הסדרתית, יש לו את עומק המשחקיות, את ה-AI המוכשר ואת האיזון העדין הדרוש כדי להחזיר לנו את תחושות המתח, הלחץ והסיפוק שהצליחו להוציא מאיתנו החלוצים בתחום הגנרליות בזמן אמת.
מעבר ליכולותיו כמשחק, גם לשחקן יחיד וגם און-ליין, Company of Heroes משחזר את הכאוס, האימה, שפלות האדם ולעיתים גדלותו מול פני הנורא מכל של המלחמה הנוראית ההיא, דבר שרק משחקי פעולה כמו אלה של סדרת Call of Duty הצליחו להתקרב אליו לפני כן.
היכולת הזו לעורר בנו אמפתיה, כאב, תחושת מחויבות, שמחת ניצחון, היא היכולת הראשונה במעלה של כותר ששואף להיות משחק השנה - ו-Company of Heroes זוכה בתואר בצדק.
משחקי הקונסולה של השנה
5. אין מועמד מוביל
שנה ללא מקום חמישי בצמרת משחקי הקונסולה? זה פשוט קרה. אם לוקחים בחשבון רק את משחקי הדור העוזב, וללא קונסולות ניידות, המבחר של משחקים מרגשים השנה היה מצומצם. היו לא מעט משחקים שנהנינו לשחק,
אבל הרבה פחות שנזכור בעוד שנה או שנתיים מהיום.
על המקום החמישי התמודדה קבוצה נכבדת של כותרים: אולי Pro Evolution Soccer 6, משחק הכדורגל המוביל כרגיל? אולי Guitar Hero 2, ההמשך למשחק הקצב המגניב ביותר בסביבה?
מה עם Kingdom Hearts 2, על עולמותיו הקורצים לכל חובב דיסני? ובל נשכח את Lego Star Wars 2, שמציג לנו את אותו שילוב בלתי סביר אך חמוד של לגו ומלחמת הכוכבים, אבל הפעם על רקע עלילת הטרילוגיה המקורית והראויה יותר.
והמנצח הוא - אף אחד מהם. עם ההכרה בעובדה שמדובר במשחקים איכותיים, לא שכחנו לרגע שההמשכים הללו לא הוסיפו שם דבר מהותי לחוויה, אלא חזרו על הנוסחה בלי להרטיט לנו את הלב מחדש. ועל זה אנחנו לא מחלקים פרסים.
4. Bully (פעולה)
אתה לא חייל ולא פושע, לא קוסם ולא סוכן חשאי, אלא נער שעובר לבית ספר חדש. ואתה לא שם בשביל להציל את העולם, להרוג את כל אויביך או לכבוש אימפריה, אלא כדי להגן על עצמך, להוכיח לסביבה את ערכך ואולי
לזכות בבחורה. רק על זה מגיע ל-Bully פרס.
Rockstar הראו כאן שהם לא צריכים אלימות קיצונית בסגנון GTA כדי ליצור משחק מעולה, ו-Bully נהנה מהכישרון של מפתחי האולפן בכתיבת עלילה, אפיון דמויות ועיצוב משחקיות פתוחה ולא ליניארית אך גם מלאת אפשרויות ועניין.
לביקורת המלאה על Bully
3. Okami (פעולה)
מדי פעם מגיע משחק ומראה לכל העצלנים וחובבי ההצלחה הקלה שתמיד יש מה לחדש ברמת הסגנון והמשחקיות.
Okami של יוצרי Viewtiful Joe, משחק עם אישיות בעצמו, הוא משחק כזה. באחד הכותרים המקוריים של השנים האחרונות נשחק זאבה שהיא גם אלה,
נחקור עולם שנראה כמו ציור יפני מסורתי, ונילחם ונפתור חידות על ידי ציור קוים בכלי שנקרא "המכחול השמימי".
אנחנו צריכים לפחות חמישה משחקים מפתיעים ואיכותיים כאלה בשנה, ומצב התחום כולו יהיה טוב יותר. לצערנו, החברה שיצאה את המשחק נסגרה לאלתר בשל חוסר ההצלחה הכלכלית של משחקים מקוריים.
לסקירה על Okami
2. Final Fantasy XII (תפקידים)
למרות שלא מדובר במשחק Final Fantasy הראשון לדור הנוכחי, להיפך, Square-Enix מדהימים אותנו כמו
בימי יציאת Final Fantasy VII עם צעד נועז קדימה עבור סדרת משחקי התפקידים האפית.
ביצירת משחקי Final Fantasy משתתפים כמה מהכותבים והאמנים המוכשרים ביותר בתעשיה, ודבר זה ניכר ב-FF12 לא פחות מאשר בטובים שבפרקים הקודמים. הפעם צריך גם להוסיף גם מערכות קרב ושלל חדשות ומאתגרות ו- AI רציני, שהופכים את הכותר לאחד ממשחקי החובה של ה-PS2.
1. The Legend of Zelda: The Twilight Princess (פעולה)
ה-Gamecube מסיימת את חייה בשירת ברבור מהפנטת, פיצוי חלקי על נטישתה המוקדמת
של הקונסולה על ידי אמא נינטנדו. הזלדה החדש לא מהפכני כמו הפרק האחרון של Final Fantasy, אבל במקום זה הוא מביא את נוסחת הפעולה-הרפתקה של הסדרה לשיא של ליטוש וכיף מזוקק.
עבור רבים, The Twilight Princess מחליף את Link to the Past או את Ocarina of Time כמשחק זלדה הטוב בכל הזמנים, עם עולם ענק לחקור, קצב מצוין ועיצוב ויזואלי שמכניס לכיס הקטן כמעט כל משחק שקיים לדור הקונסולות היוצא.
לביקורת על The Legend of Zelda: The Twilight Princess (בגירסת ה-Wii)