The Elder Scrolls IV: Oblivion: משחק מעולה
Oblivion מציע לנו חוויה נדירה של מאות קווסטים, מבוכים, סיפורים ומשימות בעולם פנטזיה עצום בגודלו, כובש ומרהיב ביופיו. אז הוא לא מושלם - אז מה?
The Elder Scrolls IV: Oblivion הוא המשחק הרביעי בסדרת Elder Scrolls. הוא מציג עולם מרהיב עין ודחוס באווירה קסומה, שכיף פשוט לטייל בו ולספוג את נופיו. זה נכון שסירודיל, הממלכה המרכזית של האימפריה בה מתנהל המשחק, היא מקום פחות אקזוטי מ-Morrowind (המשחק השלישי בסידרת Elder Scrolls) ובנויה על אקלים וגיאוגרפיה אירופיים מוכרים, ועל ארכיטקטורה שברובה שואבת מהתרבות המערב אירופאית שבין האימפריה הרומית לרנסנס (מלבד חורבות ה-Ayelids, בני הלילית הקדומים ששלטו במקום לפני אלפי שנים).
הפירוט של הצמחייה, הדרמטיות של הנוף ההררי, האפקטים המרשימים של
אור, צל ומים, מבנים רבי הוד כמו גשרי אבן מאסיביים שנמתחים מעל אגם, או אצבעות שיש של מבצר Ayelid עתיק שמצביעות לשמים על ראש גבעה, מאחוריהן ירח מלא ואדום - הופכים את חקירת העולם לחוויה אסתטית, לעיתים מפעימה.
גם המבוכים, המוגבלים יותר בתור סביבות תת קרקעיות קלסטרופוביות (אין פה, למרבה הצער, חללי ענק בסגנון אולמות מוריה), משופעים באווירה כבדה בזכות מערכת האור צל, טקסטורות איכותיות, וערפל כבד וכחלחל שמתגלגל במעבריהם הנמוכים.
קווסטים - הדור הבא
Oblivion במיטבו, משלב קווסטים – רבים, מגוונים, וכתובים בדיוק בשילוב הנכון של הומור ורצינות. נעלמו הקווסטים המכאניים של העבר – "קח חפץ א` אל איש ב`, קבל 30 זהב, תודה ושלום". נכון שחלק ממנגנוני המשחק שבעזרתם אתה פותר את הקווסטים הם שטחיים – יכולות הגנב, למשל, לא מיושמות בצורה מעניינת, כך שאם אתה בוחר לפתור משימה בדרך החשאית, זה עלול להראות קל מדי.
מצד שני, גם אם השלמת קווסטים מתבססת בעיקרה על אותן פעילויות של איתור (חפץ, מקום, אדם) וקרב (וקצת שוחד, כדי להשיג את מה שאתה צריך מדמויות עקשניות), הסיפור שמאחורי כל קווסט מסקרן, לעיתים משעשע, לעיתים נוגע ללב (לפעמים שניהם), וגורם לך להרגיש שאתה חווה המון.
תחושה של חופש מוחלט
במיטבו (פעם אחרונה, נשבע), Oblivion נותן לך את התחושה שיש לך חופש מוחלט להחליט לאילו יעדים לשאוף ובאילו פעילויות לעסוק. האם ננסה למצוא את אנשי הקשר הסמויים של גילדת הגנבים, ולפתח קריירת פשע? נאסוף מרכיבים אלכימיים נדירים, נשיג כלי אלכימיה משובחים, וננסה ליצור את השיקויים החזקים בעולם? נרד אל מתחת לקרקע וננסה לאתר בעבור האספן העשיר את עשרת פסלוני הפולחן הקדומים שהוא מעוניין בהם, או שנלך על בזיזת מבצרים ישנים כדי לאסוף כסף לרכישת בית בעיר הקיסרית?
נשקיע במיפוי האזורים ההרריים הקשים לגישה, או שמא בקסמים שיאפשרו לנו לנשום מתחת למים ולחקור את קרקעיתם של אגמי סירודיל? נחפש Varla Stones, אבני קסם יקרות ערך, בחורבות בני הלילית, או שננסה להשמיד מבפנים את שערי Oblivion הרבים שהופיעו בארץ לאחר מות הקיסר, ומבשרים על פלישה קרובה של כוחות הגיהינום לעולם בני התמותה? כל כך הרבה לעשות, כל כך מעט תירוצים לחברה...
חיפושים נרחבים העלו גם כמה בעיות
בעודך מסתובב לך בעולם היפהפה, משתתף בסיפוריהן של דמויות שונות וצובר כוח ותהילה (או פרס על ראשך, אם אתה מתעקש לחיות מחוץ לחוק), הגיוני שבמשחק בסדר הגודל הזה תתחיל לגלות חלקים פחות מושקעים וצדדים פחות מאוזנים. למשל, זה שלדמויות אין שום יכולת להבחין בך כשאתה עוקב אחריהן, אפילו כשיש להן מה להסתיר. או זה שמפלצות שלא מודעות לקיומך לא מגיבות להתפוצצותו הרועשת של כדור אש שפספס אותן בשני מטרים.
באופן כללי נראה שה-Radiant AI, מערכת הבינה המלאכותית ששמענו עליה כל כך הרבה במהלך הפיתוח, לא יוצרת התנהגות עשירה או אינטליגנטית במיוחד אצל דמויות המשנה, שתוקפות ללא היסוס מפלצות חזקות מהן בהרבה, או נלחמות למוות רק בגלל שאחת מהן פגעה בטעות באחרת במהלך הקרב.
יחסית למשחק שמתפאר בכך שהוא מאפשר לשחקן לעשות כרצונו, לטוב ולרע, וכולל נתיב קריירה שלם בגילדת הגנבים, מערכת הפשע סובלת מחוסרים חמורים. למשל, מתברר שגנב נכנס תמיד דרך הדלת, כי אין במשחק שום מיומנות טיפוס, ושום אפשרות לעבור דרך חלונות, ארובות או פתחים קטנים אחרים.
השומרים במשחק לא צריכים שמישהו ידווח להם על גניבה – הם יודעים על פשע מייד ברגע שדמות משנה כלשהי יודעת עליו. וזה לא הדבר הכי גרוע בכל הנוגע לגניבה. הכי גרוע זה שלגנב המקצועי אין למה לשאוף – אין "מטרות" מעניינות, איזה יהלום ענק שמוגן בחדר העליון של הטירה, או חליפת שריון אגדית שמוצגת במוזיאון. די הופך את כל עניין הגניבה, שהיה אמור להיות רובד שלם מהמשחק, לשולי.
הכל עניין של קנה מידה
אחד הסיפוקים העיקריים שמעניק משחק כמו Oblivion הוא הגידול בכוח: עליה בדרגות, חיזוק תכונות, לימוד מיומנויות, צבירת ציוד יוקרתי יותר וכו`. Oblivion משנה את עולם המשחק בזמן אמת בהתאם לדרגת הדמות של השחקן, כדי לשמור על רמת אתגר גבוהה. זה אומר שכשסתובבו בעולם בדרגה נמוכה, כל היצורים יהיו בדרגה נמוכה תואמת, ואילו כאשר תעלו בדרגות, גם המפלצות והסכנות שבדרך יעלו בדרגות וישמרו על אותה רמת סכנה.
אפשר להקדיש כתבה שלמה רק לדיון במכניזם ה-Scaling הזה ודומיו: יש
כאלה ששונאים את עצם הרעיון, ויש כאלה שסבורים שיש לו יתרונות. למשל, בלי Scaling בכלל, היינו מגלים בשלב כלשהו, שעשרות קווסטים שעוד לא ביצענו ומבוכים בהם עוד לא ביקרנו הם ברמת קושי כל כך נמוכה ביחס לדמות שלנו, שכבר אין בהם שום עניין.
מצד שני, עם Scaling מוחלט, שקובע כל דבר בעולם ביחס לכוח של הגיבור, לא נוכל להרגיש אף פעם שהתחזקנו: עם כל התקדמות שלנו, יתקדם גם כל העולם ואחותו. אם היה לנו קשה במעמקי "המכרה המקולל" כשהיינו בדרגה 5, יהיו לנו קשה באותה מידה כשנחזור אליו בדרגה 15, ולא נוכל לחוש תחושת הישג על הדרך שעברנו מאז.
סכנה להרס האמינות
כשמיישמים את ה-Scaling באופן עדין וחכם, הוא יכול לשפר את המשחק – לשמור על תחושת הסכנה ולעזור לך להנות מהתוכן המלא של המשחק, ולא לפספס חלק ממנו רק בגלל שבזמן הנכון לא היית בדרגה הנכונה. עם זאת, אם לא נזהרים, הוא יכול להרוס גם את אמינות עולם המשחק, שמשתנה לך בדרכים מוזרות מתחת לאף, גם את חופש הבחירה של השחקן, שלא יכול לבחור את רמת הקושי איתה הוא יתמודד, וגם את הסיפוק שבפיתוח הדמות. ל-Oblivion יש כמה מקומות כאלה, בהם ה-Scaling יושם בצורה מזיקה לחוויית המשחק.
דוגמה: דרכי סירודיל מלאות בשודדי דרכים. אתה יכול לשלם להם לפעמים דמי מעבר, אבל עדיף למחוץ להם את הראש. עם התחזקות הדמות שלך, ובאופן בלתי מוסבר, שודדי הדרכים הפשוטים האלה מתחילים להגיע חמושים בציוד מגוחך ממש: חליפות שריון בני לילית, חרבות שנהב וקשתות קסומות. זה לא רק חילול הקודש בכל הקשור לאמינות עולם המשחק, זה גם פוגע קשות במוטיבציה: למה לי לרדת לנבכי מבוכים חבויים כשאני יכול להשיג ציוד כזה משודד אקראי? ופוגע קשות בתחושת המשמעות: מה הייתה שווה כל השעה הזאת שבקושי שרדתי אותה במסדרונות "מגדל האבן השחורה", אם שלוש דרגות כוח אחר כך אני מוצא את הציוד ה"יוקרתי" שהרווחתי שם ביושר על כל פושטק מצוי?
עדיין גדול מדי
הבעיה העיקרית השנייה של Oblivion נעוצה באופי הסתמי של חלק גדול מדי מעולם המשחק.
יש כאן יותר תוכן יחסית לגודל המשחק מאשר בכל בכותרי Elder Scrolls עד כה. בעשרות השעות הראשונות אתה מקבל את ההרגשה שהפתעה מחכה מעבר לכל פינה, ובסך הכל, גם לאחר שישים שעות משחק, אני מרגיש שיש לי עוד הרבה דברים מעניינים לגלות – חפצים נדירים, מבוכים מיוחדים, מפלצות חדשות.
עם זאת, בשלב הזה כבר התחלתי לחוש את המשקל המעייף של תבניות שחוזרות על עצמן בוריאציות לא מהותיות. מהעולם החיצוני, שבשעות הראשונות נראה כה אפוף קסם ומסתורין, אני כבר לא מצפה כמעט לגילויים מעניינים. אני יודע: אני יכול לגלות בו כניסה למערה, או למגדל, או לחורבה, או חווה מבודדת, או מקדש דרך, או מזבח לנסיך שדים כזה או אחר. אני יודע, למשל, שבכל פעם שאני אמצא מאהל, כל מה שאני אגלה בו זה כמה שודדים, ואולי תיבה עם שלל מינורי. הבעיה היא שהעולם, והמבוכים, עדיין בנויים באחוזים גבוהים מדי ממרכיבים שגרתיים, של פס יצור.
הכלי השני שבעזרתו Bethesda הייתה מונעת מקסם הגילוי להתפוגג הוא סיפורים. סיפורים קטנים, שלא דורשים השקעה גדולה, אבל נותנים למבוך הקשר מיוחד והופכים אותו לחוויה חד פעמית. זה בדיוק מה שהמפתחים עשו עם הקווסטים: המהות האקטיבית של שני קווסטים יכולה להיות דומה מאוד, אבל סיפור הרקע הופך אותם לחוויות נבדלות, ששווה לחוות כל אחת מהן בפני עצמה.
לחלק לא מבוטל מהמבוכים ב-Oblivion יש אכן סיפור רקע: למשל, לאחר שחיסלת מבצר ישן מלא שודדים, והבסת בקרב אימתנים את מנהיגם, יכול להתברר לך בעיר הסמוכה שאותו מנהיג הוא בעלה של אחת האזרחיות, שברח ממנה לחיי פשע. זה יפה, אבל מה זה עוזר לי אם המבצר עצמו היה זהה בכל דבר למבצרים אחרים, והייחוד הבודד שלו הוא בכך שמנהיג השודדים זוהה על ידי המשחק בשם?
שורה תחתונה - חוויה נדירה בעוצמתה
כל הטרוניות האלה, שימו לב, באות מאהבה. אחרי ביקורת שבה יחס התלונות
לתשבחות, לפחות מבחינת כמות הטקסט, עומד על שלוש לאחד, העובדה שאני עדיין מכור ל-Oblivion, ולא רואה את עצמי עוזב אותו לפני 120 לפחות (שעות משחק, לא גיל), אומרת הרבה.
לא מדובר בהתמכרות רעה, ולמרות חסכיה עדיין יש בה הרבה: סיפור, התנסות, גילוי והרבה אווירה. זה לא משחק שחובב תפקידים, או סתם עולמות אלטרנטיביים רחבי יריעה, יכול לוותר עליו. לאדישים צפויות כאן עשרות רבות של שעות משחק לפני מיצוי; לאוהבי הז`אנר האמיתיים, מאות.
בשורה התחתונה - Oblivion הוא משחק תפקידים מעולה שאפשר לצלול לתוכו למשך המון זמן לפני שמרגישים שמיציתם. הוא לא מושלם, אבל הוא הטוב בסדרת Elder Scrolls ואחד ממשחקי התפקידים הטובים ביותר של השנים האחרונות. אם אתם אוהבים משחקי תפקידים מושקעים ורחבי ידיים, אסור לכם לפספס את Oblivion.
גירסה מקוצרת של סקירה שפורסמה באתר Vgames. ידיעות וסקירות משחקים נוספות מתפרסמות ב-vgames.co.il
לפנייה לכתב/ת 
