מתי הפך ט"ו בשבט לחג? יש שאומרים שבתקופת המשנה, ויש המייחסים את לידתו למאה ה-16 שבה אנו נתקלים לראשונה בעדויות היסטוריות לציון מועד זה על-ידי מקובלי צפת.
שורשיו של מנהג "סדר ט"ו בשבט" נעוצים במאה ה-16 עם עלייתם של המקובלים יוצאי ספרד ופורטוגל לארץ ישראל, שגם היו אלה שקבעו את ט"ו בשבט כמועד בפני עצמו בלוח השנה העברי. מנהג סדר ט"ו בשבט מיוחס למקובל הידוע האר"י, ר' יצחק לוריא אשכנזי, שחי בצפת.
האר"י תיקן סדר שכונה "תיקון ט"ו בשבט" וכלל בעיקר אכילת פירות ואמירת פסוקים, שירות ותשבחות בשבחה של ארץ ישראל. לימים נתקבע התיקון כ"סדר" הדומה ל"סדר" המתקיים בערב פסח הכולל שתייה של ארבע כוסות יין ואמירת פרקי תפילה וברכות ואכילת פירות.
בשונה מסדר פסח שיש לו נוסח מקובל וקבוע, לסדר ט"ו בשבט נוצרו במהלך השנים עשרות גרסאות שונות שכמעט ואין ביניהן מן המשותף למעט מנהג ארבעת הכוסות ואכילת הפירות.
בקובץ המצורף ניתן למצוא את אחד מהנוסחים הקלאסיים של סדר ט"ו בשבט - עם קטעים מן המדרש, דברי חכמים ושירי ארץ ישראל. ואפשר גם כמובן - להוסיף לסדר נופך אישי משלכם.