המנצחים והמפסידים של השבוע

כמעט שלא הרגשנו בזה אבל השבוע התקיימו הבחירות להסתדרות. עופר עיני, כצפוי, גרף למעלה מ-90% מהקולות והוא יישאר יו"ר ההסתדרות ב-5 השנים הבאות. בצד המפסיד - פול וולפוביץ, נשיא הבנק העולמי, שאולץ להתפטר בעקבות חשיפת פרוטקציה שהפעיל במשרד החוץ האמריקאי למען בת זוגו, עובדת הבנק העולמי

 

 

1. יו"ר ההסתדרות, עופר עיני. ניצחון ידוע מראש

אלה היו הבחירות המשעממות ביותר שהתנהלו אי פעם בישראל. יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, שהחליף את עמיר פרץ לפני שנה וחצי בלי בחירות, עמד השבוע לבחירת חברי ההסתדרות וגרף יותר מ-90% מהקולות. מלכתחילה ביקש עיני להיות מועמד יחיד ולבטל בכלל את הבחירות לראשות ההסתדרות, אבל בליכוד החליטו שזו הזדמנות לתרגל בחירות, והעמידו מול עיני מועמד משלהם, את לאון בנלולו, איש אשדוד. זו היתה פארסה, איש לא חשב באמת שבנלולו יוכל לדגדג את התמיכה בעיני, ואכן מסע בחירות של ממש לא ראינו כאן. לא בשלטי חוצות, לא על פני עמודים בעיתונים וכמובן שלא בתשדירי פרסום יקרים בטלוויזיה. כל הצדדים הבינו שמדובר בבזבוז כסף שלא ישנה את התוצאה הסופית. עיני היה המועמד המועדף, לא רק על הרוב המוחץ של חברי ההסתדרות שטרחו לבוא להצביע (32% מכחצי מיליון בעלי זכות הצבעה), אלא גם על מי שבאורח מסורתי נחשבים ל"אויב" - המעסיקים הפרטיים וראשי האוצר. בשנה וחצי שהוא עומד בראש ההסתדרות גילה עיני איפוק לא קטן בהשוואה לקודמו, ולא רק שלא מיהר לנקוט בנשק השביתה, הוא גם הקפיד שלא לפזר יותר מדי איומים בדרך. ההישג הגדול שלו היה הטיפול הממושך בבעיית הלנת השכר ברשויות המקומיות שלבסוף מצאה את פתרונה. את המאבקים של הוועדים הגדולים, כמו מאבקם של  עובדי חברת החשמל ועובדי הנמלים, השאיר עיני לוועדים עצמם והקפיד להישאר בקונצנזוס הלאומי. עיני הוא פרטנר נוח למעסיקים והשבוע התברר כי הדרך בה בחר הביאה לו עוד 5 שנות כהונה בראשות ההסתדרות.

  

 

2. שלמה ינאי, מנכ"ל טבע. איזה הפסד מוצלח

מה שקרה השבוע לחברת טבע מן הראוי שיילמד בבתי ספר למינהל עסקים, שלא לומר בקורסים ליחצ"נים מתחילים. בראשית השבוע נודע כי טבע הפסידה את המכרז הבינלאומי בו עמדה למכירה החטיבה הגנרית הגדולה של חברת התרופות מרק. במכרז זכתה המתחרה מיילן, שתשלם 6.6 מיליארד דולר עבור החברה הנרכשת, סכום שטבע החליטה שהוא יקר לה מדי ופרשה מהמכרז. על פניו, הפסד במירוץ שנמשך שבועות ארוכים ובו הגיעה טבע עד לשלב האחרון, אמור היה לאכזב את המשקיעים ולהפיל את המניה. אבל ראה זה פלא, ההפסד של טבע התקבל בשוקי ההון, בארץ ובארה"ב, דווקא כניצחון. ביום שבו נמסרו תוצאות המכרז נפלה המנייה של מיילן המנצחת ב-11%, ואילו מניית טבע דווקא עלתה ב-0.1%. מומחי שוק ההון סבורים שרכישת מרק היתה מעיקה על הרווח למניה. בסיטיגרופ ממש התלהבו מההפסד של טבע והעלו את יעד המניה מ-46 דולר ל-54 דולר. הספין הצליח, ההפסד הפך לניצחון, והמניה עלתה תוך שבוע ביותר מ-5% והמניה כבר חצתה את גבול ה-40 דולר בדרכה למעלה. שלמה ינאי, המנכ"ל החדש, יכול היה לנשום לרווחה. המבחן הראשון שלו אמנם הסתיים בכישלון, אבל איזה כישלון נהדר זה היה.

 

 

3. עמוס שפירא, מנכ"ל סלקום. שוב במקום הראשון

לא שפעם היו לה דו"חות גרועים, אבל השבוע הציגה סלקום דו"חות ממש מצויינים לרבעון הראשון של 2007. עמוס שפירא, מנכ"ל סלקום, חתם השבוע את המהפך שהכניס בביצועי החברה מאז שהחליף את יצחק פטרבורג בלשכת המנכ"ל לפני כשנה וחצי. סלקום, שאיבדה בשנים האחרונות את הבכורה לפרטנר, חזרה תחת הנהגת שפירא להיות חברת הסלולר הגדולה בישראל, והיא ניצחה את פרטנר, ברבעון הראשון של 2007, כמעט בכל פרמטר שנבחן - ברווח הנקי והתפעולי, בהכנסות, בכמות המנויים, בקצב המצטרפים החדשים ובכמות השימוש ללקוח. הדו"חות הטובים שהציג שפירא קיבלו ביטוי בדיבידנד ענק שהחליטה החברה לחלק לבעלי המניות שלה - 198 מיליון שקל שמהווים כמעט 95% מסך הרווח הנקי שלה ברבעון.  המשקיעים לא היו אדישים להצלחה של שפירא - רק בשבוע החולף זינקה מניית סלקום, הנסחרת בניו יורק, ב-7%. ביום חמישי החליט נוחי דנקנר, בעל השליטה בסלקום, למנף את הדו"חות הטובים של החברה ולרשום את מנייתה למסחר גם בבורסה של תל אביב, מה שיבטיח לה סחירות גדולה יותר ויאפשר לה לצמוח במהירות גבוהה יותר מן הדשדוש במקום, אותו חוותה מניית סלקום בבורסת ניו יורק, מאז הונפקה בפברואר השנה במחיר של 20 דולר למניה.

  

 

 

1. פול וולפוביץ. נשיא הבנק העולמי עשה פרוטקציה ואולץ להתפטר

חודש וחצי ניסה פול וולפוביץ, נשיא הבנק העולמי, להילחם על שמו הטוב ועל מקום עבודתו, אבל לבסוף הוכרע תחת מסע הלחצים הבינלאומי שהופעל נגדו, וביום חמישי השבוע הודיע על התפטרותו. בתחילת אפריל השנה התפוצצה הפרשה שגרמה לוולפוביץ מבוכה רבה - התברר כי הוא סידר לבת זוגו, שאהה ריזה, מומחית למזרח התיכון שעבדה בבנק העולמי, תפקיד במשרד החוץ האמריקאי, שהבטיח לה גם קידום בדרגה וגם העלאת שכר נאה. הבנק העולמי, העוסק רוב ימות השנה בסיוע פיננסי למדינות עניות, עסק בחודש האחרון רק בפרשת הנפוטיזם של נשיא הבנק. וולפוביץ, לשעבר סגן שר ההגנה האמריקאי ומי שנחשב לאחד מאדריכלי המלחמה האחרונה בעיראק, נהנה אמנם מתמיכה ללא סייג של נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, אך נתקל בו בזמן בלחצים כבדים מצד מדינות אירופה שדרשו את התפטרותו בעקבות חשיפת הפרשה. ועדה פנימית שבדקה את הפרשה הגיעה למסקנה כי וולפוביץ הפר את כללי האתיקה של הארגון, ולמעשה לא הותירה לו ברירה אלא להתפטר. הוא אמנם משך את ההתפטרות עד שהבנק העלמי הסכים לקחת על עצמו חלק מהאחריות בשל היעדר כללי התנהגות ברורים. אך משקיבל את מבוקשו, הגיש וולפוביץ את התפטרותו. וכך, בגיל 63, סיים וולפוביץ, באי נעימות גדולה, קריירה ציבורית מפוארת. וכבר אמר מי שאמר - הכל אישי.

 

 

2. מוקי אברמוביץ'. לשעבר יו"ר הראל בית השקעות. לקח אחריות

השבוע היינו עדים למהלך יוצא דופן במקומותינו - מנהל לוקח אחריות על כישלון ומתפטר. מוקי אברמוביץ', יו"ר הראל בית השקעות, התפטר מתפקידו בעקבות מעילת הענק אותה ביצע באין מפריע, במשך 4 שנים, המשנה למנכ"ל, גיא ויסמן. אברבמוביץ' לא נקט בגישת ה"אני טעיתי, אני אתקן" של אהוד אולמרט. כמו שהוא ניסח זאת במכתב ההתפטרות שלו - "מצאתי לנכון לסיים את תפקידי על מנת לאפשר לכוחות חדשים לפעול ולהפוך את המשבר להזדמנות עסקית". שימו לב - לא "אני אתקן", אלא "כוחות אחרים" הם ש"יתקנו" את המשבר ויהפכו אותו להזדמנות עסקית. אברמוביץ' השכיל לפרוש ולצאת גדול. אגב, גם למצבו הפיננסי כנראה שלא צריך לדאוג. ב-2006 הסתכמה עלות שכרו של אברמוביץ' בהראל ב-4.8 מיליון שקל, ומאחר שגם לאחר התפטרותו מהראל בית השקעות, הוא ימשיך לכהן כמשנה למנכ"ל קבוצת הראל, ואחראי על עסקי האשראי והפיתוח העסקי של הקבוצה, סביר להניח שהוא לא ייפגע כלכלית מהחלטתו האמיצה להתפטר. אברמוביץ' התפטר, אולמרט לא, ואנחנו למדנו עוד הבדל בין אנשי עסקים לפוליטיקאים.

  

 

2. אלי ארוך. הגלגל הסתובב שוב, הפעם נגדו

לא יאומן איך שהפרשה הזו מתארכת והולכת כל הזמן סחור סחור, מבלי שסיומה נראה באופק. תחילתה של פרשת אלי ארוך בפסק בוררות מדהים שנתן השופט המנוח, יעקב מלץ, שפסק כי על חברת כלל פיננסים לשלם לאלי ארוך, סוחר עצמאי באופציות, סכום פנטסטי של 96 מיליון שקל בשל נזקים שגרמה לו באי ביצוע הוראות קנייה ומכירה שנתן לה. כלל טוענת כעת כי אלי ארוך זייף מסמכים כדי לשכנע את השופט זפט בצידקת טיעוניו. תלונה הוגשה למשטרה שפתחה בחקירה והשבוע הגישו החוקרים את מסקנותיהם המחמירות עם ארוך. להערכת חוקרי היחידה הארצית לחקירות הונאה נמצאו ראיות מספקות נגד אלי ארוך, אמו וחברו דוד שילוח, בנוגע לחשדות בזיוף, שימוש במסמכים מזויפים וקבלת דבר במרמה. עתה תידרש הפרקליטות להחליט האם יש מקום להגיש כתב אישום פלילי נגד ארוך והמוערבים האחרים. ארוך אגב לא שיתף פעולה בחקירת המסמכים המזויפים. הוא אישפז את עצמו במחלקה לבריאות הנפש בתל השומר והודיע כי מצבו הרפואי אינו מאפשר לו להעיד. על פי החשד, זייף ארוך מסמכים שהיוו את הבסיס לחוות הדעת של המומחה שהוגשה מטעמו לבוררות, ואשר התקבלה על ידי השופט  מלץ. נכון לעכשיו נראה כי כלל קרובה יותר מתמיד לביטול פסק הבוררות שנפסק נגדה, ואלי ארוך עוד עלול למצוא את עצמו בתא הכלא במקום שיספור את המיליונים שנפסקו לטובתו, אבל בפרשה הזו - לך תדע מה יקרה מחר.