קהילה בשבוע: שטיבלך-קטמון

צברים, עולים, ספרדים, אשכנזים, חסידים ומתנגדים - כולם מגיעים בכל יום להתפלל בשטיבלך-קטמון. בשעה 5:58 המניינים יוצאים לדרך אחד אחרי השני - עד חצות. כדי להתמצא באולמות התפילה והשיעורים תוכלו להיעזר בצג מחשב ("לוח ההמראות") ואוי ואבוי אם תגיעו עם סלולרי. קהילה בשבוע עם מוסד ירושלמי

דע לפני מי אתה עומד: קהילת בית הכנסת שטיבלך קטמון הישנה, בין רחוב המצור לרחוב החי"ש בירושלים. למעלה מאלף אנשים (!) מתפללים כאן בכל יום, בארבעה אולמות התפילה. המניין הראשון מתקיים בשעה 5:58 בבוקר, ולאחר מכן בכל רבע שעה נפתח מניין. גם בזמן מנחה וערבית מתקיים מניין בכל רבע שעה, עד חצות - המניין האחרון.

 

שטיבלך-קטמון נראה כמו שטיבלך של המאה העשרים ואחת עם צג מחשב מתחלף שמופיעות בו זמני התפילות והודעות שונות. הרבה מפוקדי השטיבלך, במיוחד הצעירים, לא יודעים כי ימיו של השטיבלך הוא כימיה של המדינה. השטיבלך נוסד על-ידי פליטי העיר העתיקה שגורשו מבתיהם בתש"ח לאחר שנכבשה על ידי הירדנים. הם שוכנו בשכונת קטמון שננטשה על ידי תושביה הערבים עם תום המנדט הבריטי ותחילת מלחמת העצמאות. התושבים החדשים, שהגיעו מכל העדות, הביאו איתם את המוסדות קהילתיים ובתי הכנסת ששימשו אותם בעיר העתיקה, למשל בית הכנסת של חסידי קרלין ובית הכנסת של חסידי ברסלב.

מניין רודף מניין. שטיבלך-קטמון (צילומים: יניב מזומן)

 

השטיבלך הוקם על ידי הרב מינצברג והחתן שלו, הרב דייטש, שהתגוררו בסמוך. בינתיים אוכלוסיית השכונה השתנתה אבל השטיבלך ממשיך להתקיים כמקום התפילה המרכזי עבור הקהילה בקטמון והאזור. מלבד תפילה במניין אפשר למצוא בשטיבלך כמעט את כל צרכי הדת כמו מקווה גברים, נשים וכלים, גניזה, תיקון מזוזות ותפילין. לפני סוכות יש בשטיבלך שוק ארבעת המינים ובחג סוכות עצמו יש סוכה כשרה למהדרין. לפני פסח מתקיימת במקום הגעלת כלים ומכירת חמץ (לא פחות מ-4000 איש מוכרים בכל שנה את החמץ דרך השטיבלך) וביום שישי מי שרוצה יכול גם לקנות חלות לשבת.

 

מי ומי ההולכים: 'עם ישראל', בשטיבלך אפשר למצוא מתפללים מכל הזרמים והעדות. צברים, עולים חדשים, ספרדים, אשכנזים, חסידים ומתנגדים, מקטמון הישנה, קטמונים, מתלפיות, מגיעים גם משכונות מרחוקות יותר. הרבה ממתפללי המניינים שבהם לא מתקיימת תפילה בימי החול מגיעים לשטיבלך – ראו ערך קהילת "קול צופיך" וקהילת "יקר". הרבה אנשים מגיעים להתפלל בשטיבלך 'על הדרך' בדרך לעבודה או בדרך חזרה הביתה. למשל יש מתפלל קבוע שגר במבשרת ועובד בתלפיות.

 

לשון אחר: בימי חול נוסח התפילה תלוי בשליח-ציבור, יש יד חופשית לכל אחד להתפלל כפי שנהגו אבותיו. ישנם מניינים מעטים שנוסח התפילה בהם קבוע, עוד מימיו הראשונים של השטיבלך. בשבתות וימים טובים הנוסחים הם ספרד ואשכנז, "שומרים שיהיה בנועם ושלום".

העסק "מתקתק". צג המחשב עם השיעורים/ תפילות 

 

רב לכם בני ישראל: הרב של השטיבלך הוא הרב שמעון חדד שמחובר לכל העדות והזרמים. הרב חדד מקדיש הרבה מזמנו להשיב לבאי השטיבלך ולתושבי השכונה על שאלות בהלכה שעולות על הפרק בכל הנושאים.

 

יתגבר כארי: אפשר 'להתגבר כארי' למניין הראשון בשעה 5:58 ואפשר, כיאה לשיטבלך, להגיע גם בשעות הבוקר המאוחרות. באופן כללי הציבור מצביע ברגליים ואחרי השעות המוקדמות המניינים גדלים.

 

לשם ייחוד: השטיבלך בקטמון הוא תופעה של ממש. שטיבלך יהודי טיפוסי ידוע בבלאגן שלו, כשמניינים מתחילים בכל פינה ובכל שעה, לא כך בשטיבלך קטמון שבו זמני התפילות קבועים כמו שעון שוויצרי, בכל חדר תפילה מותקן שעון דיגיטלי ומי שיתחיל דקה אחרי או דקה לפני יסתבך עם הגבאי הקפדן והקשוח. בכלל מדובר ב"שטיבלך עם אופי של ייקים אף על פי שהייקים הם המיעוט".

 

באמת באיזה או בית כנסת אפשר למצוא צג מחשב מתחלף (הנקרא בפי הצינקנים של השטיבלך 'לוח המראות') עם פרטי מנין הקרוב? על הסדר והנהלים מקפיד הגבאי הנמרץ והקשוח ר' חיים צבי רונד. השטיבלך הוא לא המקום לשכוח לכבות את הטלפון הסלולרי, צלצול אחד ומיד תרגיש את נחת זרועו של ר' רונד. בצד ההקפדה על הסדר והזמנים, השטיבלך הוא מקום מאיר פנים שיש בו התחשבות ברצונו ובמנהגיו של הזולת והוא מצליח להכיל מתפללים מעדות ומקהילות שונות. בשונה מבתי כנסת רגילים שבהם התפוסה בימים נוראים גדולה מאשר בימי החול, בשטיבלך בתפילת שחרית בימים נוראים יש רק שני מניינים, במנחה וערבית כבר חוזרים לשגרה – ומניין רודף מניין. 

 

כיסא הכבוד: המקום הכי נחשב בשטיבלך הוא "איפה שיש מקום". נראה שהמניינים המהירים פופולריים למדי .

 

בין הזמנים: זמן התפילה תלוי בחזן, יש המאריכים ויש המקצרים. בדרך כלל, ביום חול התפילה נמשכת כשלושים וחמש דקות. בשני וחמישי כארבעים וחמש דקות. בשבת המניין הכי מהיר הוא שעה עשרים וחמש דקות.

 

שירה חדשה: בימים נוראים מביאים חזנים מבחוץ, במשך השנה בשבתות ובימי חול מסתדר עם כל המנהגים.

 

קריאת קודש: בשטיבלך קיימת ספריה גדולה, שיש בה ש"ס, ראשונים, ספרי שו"תים, ספרי הלכה כמו שו"ע ומשנה ברורה. אפשר למצוא בה גם ספרי מחשבה ספרי חסידות ספרי הרב קוק ועוד.

החצר

 

דברים שיש בהם שיעור: כמעט לאורך כל שעות היום מתקיים לימוד תורה, החל מהשעה 6:30 בבוקר, אז מתחילים שני שיעורים, שיעור גמרא בעיון במסכת חולין על ידי הרב חדד. והשיעור בדף יומי אותו מלמד הרב דב קדרון. בשעה 9:00 מתקיים שיעור של הרב חיים צבי כהן באנגלית,  לומדים גמרא ועכשיו אוחזים במסכת מגילה. בשעות הצהרים מתקיים שיעור של הרב מילר גם בגמרא עכשיו לומדים מסכת סוכה. בשעה 7:00 בערב שיעור בדף יומי בעברית על ידי הרב יוסף בושיראן. בשעה 8:45 שיעור בדף יומי באנגלית על ידי מר שמעון אקסטר. יש מסגרת של חברותות בערב משעה 8:30 והלאה כל אחד לומד מה שהוא רוצה. השטיבלך מקצה לזה מקום ומשאבים - מיזוג בקיץ והסקה בחורף כדי שיהיה נוח ונעים ללמוד. יש דגש מיוחד על הילדים והנוער ובשבתות מתקיים לימוד 'אבות ובנים', שימו לב, השעות משתנות בין הקיץ לבין החורף.

 

הפסק: בליל שבת בשבתות החורף יש דרשה של הרב.

 

צאצאי צאצאינו: הילדים באים לבד ומתחברים לאחד המניינים כמעט בלי פיקוח של ההורים. השטיבלך בנוי לכל המשפחה וכל אחד מוצא את מקומו.

 

מצוות הקהל: ימי העומס בשטיבלך הם בחול המועד פסח וסוכות ובימי הסליחות. מרוב עומס אנשים מתפללים בחצר השטיבלך הגובלת ברחוב, כך התפילה מגיעה גם לעוברים ושבים "יש יופי מיוחד בשטיבלך דווקא בימים האלו".

 

ספר הזכרונות: מתפללי השטיבלך ערכו הכנסת ספר תורה לכבודו של הרב יעקב זלצר, שיצאה מבית האבות בו הוא התגורר, אל השטיבלך. הרב זלצר ששירת את השטילבך בנאמנות שנים רבות, הוא היה גם גבאי גם קורא בתורה ובכלל דמות מופת בשכונה, בערוב ימיו כאשר הוא חלה ועבר לבית אבות. הגבאי הנוכחי של השטיבלך, חיים צבי רונד, ערך מגבית וכתב לכבודו ספר תורה. "להכנסת ספר התורה הגיעו שוב כל המשפחות שהיו קשורות אל השטיבלך בעבר שבאו להשתתף בשמחתו של הרב יעקב זלצר זה נתן תמונה של העבר והווה".

 

בישיבה של מטה: הריהוט בשטיבלך שונה מאולם לאולם "תלוי בתרומות שהגיעו", בכל מקרה הריהוט שמור ומתוחזק.

 

בישיבה של מעלה: בשבתות וימים טובים עזרת נשים בספריה ובחדר הפנימי. יש גם עזרת נשים מעל אחד האולמות. "השטיבלך צר מלהכיל את הבאים בשעריו, שואפים להרחיב".

 

יחד, יחד: השטיבלך הוא מועדון של גברים, סיכוי לשידוך יש רק אם מכירים לך. שכונת קטמון, כידוע, משופעת ברווקים ורווקות, אנשי השטיבלך משתדלים לעשות הכרויות. "יש גם כמה אנשים שעוסקים בזה באופן מסודר ואנחנו מפנים אליהם, אפשר להביא את הסוס למים, אי אפשר להכריח אותו לשתות".

 

דרור יקרא: יש לוח מודעות מחוץ לשטיבלך שהוא תמיד מלא וגדוש יש בו שיעורים פעילויות, הצעות לשותפים, שיעורים פרטיים, מודעות אבל ומה לא. לוח המודעות שבפנים הוא מסך המחשב המתחלף שאפשר למצוא בו הודעות מהנהלת השטיבלך וכן זמני התפילות, הודעות על שיעורים וכו'.

 

קוראים ומשתחווים: מגיעים עלוני שבת בכל המינים והסוגים, יש תאים מיוחדים לעלוני שבת שלא יסתובבו ויעשו בלאגן, מי שרוצה לוקח הביתה מי שרוצה קורא ומחזיר לתאים.

 

ברבורים, שלו ודגים: הרבה שנים היו עושים קידוש בכל שבת "מברכים", לאחרונה הנוהג הזה נפסק וכיום עושים קידושים בשטיבלך בשמחות, מה שיש בקידוש תלוי במשפחה.

 

כיבוד אב: יש כמה אנשים שמחלקים 'פקאלך' שזה שקיות עם ממתקים ויש שמחלקים מציצות שזה סוכריות, הילדים יודעים את הכתובת לבד.

 

דרך ישרה: השטיבלך נגיש לנכים, הכניסה מרחוב החי"ש מיוחדת לנכים, לידה יש חניות השמורת לנכים כך שתהיה למי שזקוק לכך אפשרות נוחה להגיע מהרכב אל המניין הרצוי לו.

 

עוסקים בצורכי ציבור באמונה: לשטיבלך באופן טבעי מעורבות גדולה בשכונה ובקהילה, השטיבלך מארגן קרן גמ"ח העוסקת בהלוואות למי שזקוק, וקופת צדקה לנצרכים. מלבד זאת אנשים פונים לרב בשאלות לייעוץ בעניינים פרטיים שונים.

 

רוצים שנכתוב גם על הקהילה שלכם? כיתבו אלינו

 

יניב מזומן הוא עמית מחקר בבית מורשה. הטור בחסות בית המדרש-החברתי,בית מורשה.