הסנאטורית הילארי קלינטון היא המועמדת הדמוקרטית היחידה לנשיאות התומכת בתיקון לחוק בסנאט שיכריז על משמרות המהפכה באיראן כעל ישות טרור. מדובר בהצעת חוק של הסנאטורים ג'ו ליברמן הדמוקרטי-עצמאי וג'ון קאיל הרפובליקני, שמתנגדיה רואים בה מתן היתר של הסנאט לנשיא ארצות הברית, ג'ורג' בוש, לתקוף את איראן.
ההחלטה עברה ברוב של 76 תומכים מול 22 מתנגדים. אם הקריאה תאומץ על ידי הממשל האמריקני, יוטלו סנקציות על משמרות המהפכה באיראן, ארגון שלטענת ארה"ב מספק כלי נשק וחומרי נפץ לארגוני הטרור בעיראק.
משמרות המהפכה הוא ארגון צבאי שהוקם לאחר המהפכה האיסלמית ב-1979 באיראן והוא נאמן ישירות למנהיג העליון, האיתוללה עלי חמינאי. הוא מונה כ-200 אלף חיילים בזרועות הים, האוויר והיבשה, ותפקידו העיקרי להגן על המשטר האיסלאמי במדינה ועל ערכי המהפכה. משמרות המהפכה גם אחראים בלעדית לפרויקט הגרעין האיראני.
ההצעה קובעת כי משמרות המהפכה אחראים להתקפות נגד חיילי ארה"ב בעיראק וקוראת לנשיא בוש להכריז על המשמרות כעל ישות טרור, דבר שיגביל בצורה משמעותית את היכולת של משמרות המהפכה לפעול בשוק הפיננסי העולמי.
ממשל בוש שוקל להכריז על הצעד המדובר, והחלטת הסנאט נועדה לתמוך בו לקבל החלטה. משמעות ההחלטה היא שבפעם הראשונה מכריזה ארה"ב על זרוע של צבא במדינה ריבונית כישות טרור.
כדי לזכות בתמיכה גדולה, מחק הסנאטור ליברמן מההחלטה פסקאות המדברות על מדיניות "להלחם, לבלום ולהדוף" את משמרות המהפכה בעיראק, שנראו לדמוקרטים כמתן סמכות לנשיא בוש לתקוף באיראן. הסרת הפסקאות הללו אפשרה לקלינטון לצרף את קולה לתומכים. קלינטון, שהצביעה בעבר בעד מתן סמכות לנשיא בוש לצאת למלחמה בעיראק, זהירה כעת במתן אור ירוק כלשהו לבוש.
בניגוד לקלינטון, הצביעו נגד ההצעה שני מועמדים דמוקרטים אחרים לנשיאות - יו"ר ועדת החוץ, ג'ו ביידן, וחבר הוועדה, כריס דאוד. סנאטור ברק אובאמה לא השתתף בהצבעה, אך טען כי היה מתנגד לה. מועמדים דמוקרטים אחרים ובהם ג'ון אדוארדס תקפו את הילארי על הצבעתה.
מנהיגו הרוחני של ארגון חיזבאללה, שייח מוחמד פדלאללה, תקף בחריפות את החלטת הסנאט האמריקאי ואמר: "ההחלטה היא צעד אמריקני לקראת מלחמות נוספות בשטחן של מדינות האזור". כמו כן הצהיר פדלאללה בהקשר כי "הגדרתן של משמרות המהפכה כארגון טרור מהווה הכרזת מלחמה".