כבוד לעיירה

ב-5 באוקטובר 1978 זכה הסופר יצחק בשביס זינגר בפרס נובל, מה הוביל לזכייה ומה עוד קרה ב-5 וב-6 באוקטובר?

חגי פורשנר פורסם: 05.10.07, 10:09

5 באוקטובר 1978 – יעדו אותו להיות רב, הוא העדיף להיות רב-מכר: יצחק בשביס זינגר זוכה בפרס נובל לספרות. סופר יידי שקצר הצלחה בפולין ובארצות הברית.

 

בשביס זינגר נולד בלאנשטין, עיירה קטנה בפולין. אביו היה רב מחסידי טומאשוב, ואמו, גם היא נצר למשפחת רבנים, היתה אישה משכילה שלמדה עברית בכוחות עצמה וגילתה בקיאות רבה בכתבי הקודש. כנער, נהג לקרוא בהיחבא ספרות אירופית קלאסית וכן ספרי פילוסופיה. כך, במקביל לחינוך היהודי שספג בבית הוריו, נחשף גם לתרבות המערבית וערכיה. סיפוריו הראשונים של בשביס זינגר נכתבו בעברית, אך לאחר זמן-מה החליט שעל מנת להגיע לקהל קוראים גדול, עליו לכתוב ביידיש.

 

להכרה ספרותית זכה בשביס זינגר לאחר צאתו לאור של ספרו הראשון, "דער שטן אין גאריי" ("השטן בגוריי"; 1935). באותה שנה החליט לעבור לארה"ב, בעקבות אחיו הגדול, והשאיר מאחוריו אישה ובן, אשר היגרו מאוחר יותר למוסקבה ומשם לישראל. אבל לא מקום-מגוריו וחייו הפרטיים, וגם לא התפוצה שהשיגו ספריו, נתנו לו – היום (5 באוקטובר) לפני 29 שנה - את פרס נובּל לספרות, המהווה שיא של הכרה בינלאומית בחשיבותו. הוא נתן למיליוני קוראים היכרות מרתקת עם שלושה תחומים: אגדות וסיפורי-עם יהודיים, שסופרו בעל-פה וכמעט לא היה להם תיעוד בכתב; החיים העלובים והדרמטיים בגטו היהודי בפולין; הבעיות שניצבו בפני יהודים שהיגרו מאירופה המזרחית לארצות הברית.

 

רוצים לדעת יותר? עיינו בערך " יצחק בשביס זינגר"

 

מה קרה ב-5 באוקטובר?

 

5 באוקטובר 1793 – לוּ יכלו, היו מוציאים להורג גם את אלוהים: הוכרז לוח השנה המהפכני בצרפת. יש ויכוח, האם האירועים שחוותה צרפת בסוף המאה ה-18 היו תוצאה מן המצב הכלכלי-חברתי בארץ זו או ממאבקים פוליטיים ואידיאולוגיים בצמרתה. ויכוח זה אינו רק היסטוריוגרפי, אלא מבוסס על תפיסות אידיאולוגיות המנוגדות זו לזו; ובכך, הוויכוח מהווה המשך לנוכחותה העצומה של האידיאולוגיה בתקופת המהפכנית.

 

מהפכנית – מפני שמנהיגי צרפת (ואזרחי צרפת) באותה עת לא הסתפקו בתיקון המבנה המדיני, והכלכלי, והמשטרי, של ארצם. הם הפכו אותו לדבר-מה שונה לחלוטין. היום (5 באוקטובר) לפני 214 שנים, אפילו הלוח הוחלף. אמנם, צעד זה – אשר מתנגדיו ראו אותו כצעד שיועד "לבטל את הנצרות" – נותר כאנקדוטה, אשר אין לה שום שריד בצרפת לאורך 200 השנים האחרונות; אבל יש להבינו כמייצג את עצם המהות של השינוי הגדול בחיי ארץ זו על כל היבטיהם. (הערך "המהפכה הצרפתית" – למנויי האנציקלופדיה)

 

5 באוקטובר 1882 – לטוס לחלל בטיל: נולד רוברט הצ'ינגס גודרד. גודרד היה פיסיקאי וממציא אמריקאי, ומראשוני מפתחי הטילים. בעקבות קריאה בספרי מדע בדיוני החליט לבקש דרך מעשית לטיסה בחלל, ואחרי שסיים את לימודיו, פתח בניסויים. ב-1908 היה הראשון שהראה כי טיל (רקטה) יכול לנוע ברִיק, לפי החוק השלישי של ניוטון.

 

גודרד וטיל שפיתח, 1928 (צילום: אימג'בנק / GettyImages)

 

לאחר שחישב ומצא כי הדלק היעיל ביותר לטיל הוא תערובת של חמצן ומימן נוזליים, שיגר את הטיל הראשון מסוג זה ב-1926.  

 

ומה קרה ב-6 באוקטובר?  

שש שנים ויותר אחרי מלחמת ששת הימים, הנהגתה של ישראל – הממשלה והצבא – היתה משוכנעת כי מדינות ערב עדיין שרויות במצב התבוסה אשר בו הותיר אותן הניצחון של צה"ל בשנת 1967. לא רק "קונספציה", אלא גאוותנות – אשר, כמעט כהרף-עין, הפכה לייאוש.

 

במשך כשבועיים לפני פרוץ המלחמה, וביתר שאת בימים חמישי ושישי (5-4 באוקטובר 1973), הגיעו לישראל ידיעות שונות על המלחמה הקרֵבה, אך שר הביטחון משה דיין קיבל את הערכת המודיעין, הגורסת שאין חשש למלחמה. עם זאת, הוא הורה להעמיד את הצבא הסדיר בכוננות גבוהה. רק אור ל-6 באוקטובר 1973 הגיעה ידיעה מ"מקור שאין לפקפק בו" על כוונת מצרים וסוריה לתקוף את ישראל באותו יום.

 

ההפתעה היתה מוחלטת. צה"ל לא היה מוכן כלל למלחמה. קווי המעוזים בתעלה וברמת הגולן היו מאוישים בדלילות, וכמוהם המערכים העורפיים (אם כי ברמת הגולן המצב היה מעט יותר טוב, לאחר שיגורה של חטיבת שריון לתגבור המערך). מחסני החירום של כוחות המילואים היו ריקים למחצה, ומצב המשמעת בכוחות הסדירים היה ירוד (לדוגמה, פקודת הכוננות שניתנה בערב החג לא הגיעה לכל המעוזים, או לא בוצעה). בשעה 13:55 ביום כיפור, ה-6 באוקטובר 1973, נפתחה האש. רק אז הורה הרמטכ"ל דוד אלעזר על גיוס מילואים מלא.

 

רוצים לדעת עוד על התנגשות שלושת הצבאות? עיינו בערך "מלחמת יום הכיפורים".

 

 6 באוקטובר 1847 – היזהרו בבנות עניים, שמהן תצא ספרות גדולה: ספרה של שרלוט ברונטה, "ג'יין אייר", התפרסם. הילדות שרלוט ואמילי ואן, בנות הכומר פטריק ברונטֶה, ידעו הרבה קשיים וצער: בית בביצות יורקשייר הקודרות, יתמות-מאם בהיותן קטנות מאוד, אחיות חולות בשחפת, אח שתיין. הן מצאו בנפשן את הכוחות להתגבר על כל זאת, ולכתוב מפרי הדמיון היוצר.

 

פריצת-הדרך אירעה לפני 160 שנה: אמילי הוציאה-לאור את "אנקת גבהים", רומן מתח מציאותי על רקע אירועי אהבה ונקם; אן – את "אגנס גריי", המעיד על חשיבתה העצמאית ורגשותיה הכנים של המחברת; והיום (6 באוקטובר) באותה שנה, שרלוט קיבלה ממכבש הדפוס את "ג'יין אייר" – סיפור על אהבתה המיוסרת של אומנת לאדונה בעל האחוזה – אשר אווירתו הקודרת והמסתורית מהווה רקע למחנק הנפשי שיוצרות בעיות יומיומיות. (הערך "ברונטה, האחיות" – למנויי האנציקלופדיה)

 

6 באוקטובר 1927 – מילים, מילים: הסרט המדבר הראשון. ב- 1918 הקימו ארבעת האחים וורנר אולפן עצמאי בהוליווד, וכעבור זמן מה הקימו באופן רשמי את חברת "האחים וורנר". בשנת 1925 החליטו האחים לקנות את חברת "ויטהגרף". החלטה זו איפשרה להם להפיץ את סרטיהם ישירות לבתי הקולנוע ובכך השיגו יתרון על פני חברות הפקה אחרות. אולם פריצת הדרך המשמעותית נעשתה כעבור שנתיים, לאחר שהחברה פיתחה את שיטת "ויטהפון" להוספת פס-הקול לסרט. ב-6 באוקטובר 1927, הוקרן בפעם הראשונה הסרט המדבר הראשון - "זמר הג'אז". סרט זה, והסרטים שבאו בעקבותיו - "אורות ניו-יורק" (1928), "הקיסר הקטן" (1930), "רחוב 42" (1933) ואחרים, בישרו על תחילתו של עידן חדש באמנות הקולנוע.

 

6 באוקטובר 1936 – לא כל העולם במה: היום לפני 71 שנה נולד וצלב האבל, שהתחיל את דרכו כסופר והגיע אל כס הנשיאות. ספריו ומחזותיו כתובים בהומור, אשר לעיתים תכופות היה מיואש. אבל דרכו הפוליטית – שהחלה כאשר ארצו צ'כוסלובקיה נאנקה במשטר קומוניסטי רודני – היתה שונה מכך: היא לא התבזבזה על הומור, ולא פינתה שום מקום לייאוש. הוא בלט בין הנאבקים נגד הרודנות, וסימל את הדרך המיוחדת של עמו לשינוי המשטר. (הערך "האבל, וצלב" – למנויי האנציקלופדיה)

 

בחזרה ל-1948

 

כותרת העיתון "ידיעות אחרונות" ב-6 באוקטובר 1948:

 

'הציר הסובייטי אצל ד"ר ויצמן: הציר הסובייטי במדינת ישראל, מר פ. א. יירשוב ביקר אתמול בלוית מר ש. פרידמן ממשרד החוץ אצל נשיא מועצת המדינה דר. חיים ויצמן בביתו ברחובות. השיחה בין הציר לבין הנשיא נמשכה למעלה משעה.'

 

פתרון החידה מחג שמחת תורה

 

ב-4 באוקטובר 1992, מטוס מטען ישראלי (דגם "בואינג 747") התרסק באמסטרדם.

 

רוצים לדעת מה עוד קרה ב-3-4 באוקטובר? לחצו כאן.