החוק של יחימוביץ' מרגיז את המנכ"לים

הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת החוק של שלי יחמוביץ' שאמורה לרסן את משכורות העתק למנהלים הבכירים במשק. ההתקפות האישיות נגדה לא איחרו לבוא. מנכ"לים רבים שעלולים להיפגע מהחוק נזעקו והעלו כל נימוק אפשרי להצדיק את התנגדותם. אולם ישנם גם כאלה שמסכימים איתה וחושבים שיש להגביל בחוק את פערי השכר במשק. זוהר זיסאפל: "זה הדבר היחיד הטוב ששמעתי משלי יחימוביץ'"

בשבוע שעבר אישרה הכנסת בקריאה טרומית את הצעת החוק של ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה) להקטנת פערי השכר במשק. תגובת המנהלים לא איחרה - באסיפה השנתית של איגוד החברות הציבוריות הביעו רוב המנכ"לים שהשתתפו בכינוס את התנגדותם החריפה לחוק, אך היו שהודו שכבר אין ברירה אלא לעצור את חגיגה השכר בחקיקה.

 

על פי הצעת החוק, השכר המירבי של כל עובד לא יעלה על סכום השוווה ל-50 פעם שכר המינימום הקיים באותו מקום עבודה. במידה ומשולם שכר מינימום בחברה בגובה של 4,000 שקל - תקרת השכר למנהל תקבע ברמה של 200 אלף שקל.

 

עם זאת חשוב להדגיש כי המרכיב העיקרי של עלות השכר הכוללת לבכירים מגיעה מהטבות שונות, אופציות וכו', ולא משכר, ולכן יתכנו שינויים רבים בחוק בהמשך הדרך.

 

דני גולשטיין: פופוליזם ובורות

"אני חושב שמכל הצעות החוק שראיתי בכנסת בשנים האחרונות, וחלקן לא חכמות במיוחד נאמר בלשון המעטה. אני חושב ש

 

"זאת ללא ספק הצעת החוק האדיוטית ביותר שנתקלתי בה עד היום" אומר דני גולשטיין, יו"ר פורמולה. "היא נובעת מתערובת של בורות ופופוליזם שהגיע לשיאים. זאת הצעה מפלצתית מוזרה ומשונה. יחימוביץ' ממשיכה לא לתת לעובדות לבלבל אותה. לא צריך להבין מזה שאני בעד שכר מופרז או גבוה, אבל זה עניין של המשקיעים, שצריכים להעניש חברה אם הם חושבים שהשכר שהיא משלמת הוא לא הוגן, ולא לבוא בצורה מוזרה כזאת ולהיכנס לחקיקה.

 

"כדי להבהיר את עוצמת הטפשות, נניח אם נוריד 2 מיליון שקל משכרו של מנכ"ל, המדינה, כולמר השכבות החלשות יפסידו כ-55% מזה כיוון שעכשיו לא משולם המס. בחברות, הכסף הרי נשאר בחברה, שם יש הפסדים מסוג מסוים ואפשר להכיר בהפסד ממגרש שמכרת וכו'. בקיצור מגיע בממוצע רק כ-7% לאוצר המדינה, במקום 55% בערך.

 

"אז אני לא אקח מנקה ב-5,000 שקל כדי שהיא לא תפריע לי לקבל שכר יותר גבוה, אז אני אשלם במקום זה לתחזוקה בבניין שבו אני גר. זה מן שטויות במיץ עגבניות של עוד כותרת אחת בעיתון. הנקודה האמיתית בסיפור הזה היא התערבות בתוך שוק. זה דבר כל כך מוזר שלא קיים באף מקום.  

 

"הבעיה היא לא שלי יחימוביץ', הבעיה היא שהגל הזה הוא של אנשים שנמצאים בתחרות מי יותר פופולרי ומי יותר זוכה במשאלי דעת קהל בעיתון של אנשים שלא מבינים כלום. זה יכול לכרסם את מה שנבנה כאן בעמל רב: שוק טוב לכולם שנותן מקומות עבודה, רווחים לקרנות הפנסיה וכו', שוק שמנוהל בצורה טובה. אני לא בעד חזירות מכל סוג שהוא, אבל צריך לתת תמורה למנהלים. יש מספיק ביקורת כמו דירקטורים חיצונים".

 

צבי סטפק: פערי השכר מוגזמים

צבי סטפק, יו"ר בית ההשקעות מיטב, חושב אחרת. "הכיוון של ההצעה, למרות כל ההתקפות עליה, נכון", הוא אומר. "ההצעה באה לטפל בבעיה מאוד אמיתית של פערים עצומים ומוגזמים לחלוטין בין שכר מנהלים לשכר אנשים מהשורה.

 

"האם זאת הדרך האופטימלית? אני לא יודע, אבל אין ספק שההגזמה שהיתה בשנים האחרונות מחייבת אזישהו תהליך חקיקתי כי בלי זה הפערים ילכו ויגדלו. עקרונית אני נגד התערבות רגולטורית, אבל כאן התופעה הזאת עברה למימדים כל כך גדולים שחייבת להיות כאן אזושהי התערבות רגולטורית.

 

"יש לחץ מסוים של המוסדיים (קופות גמל, קרנות נאמנות, חברות ביטוח וכולי) להקטין ולהגביל את השכר, אך כל זמן שאין מסגרת חקיקתית יהיה קשה מאוד לטפל בהתנפחות של התופעה הזו שהיא בעצם חיקוי של ארה"ב - חיקוי שהחברה הישראלית לא יכולה להרשות לעצמה". 

 

אוהד מראני: החקיקה תיצור עיוותים

"אני לא אוהב את החוק הזה, לא כל דבר צריך לעשות בחקיקה, יש התערבות יתר", אומר אוהד מראני, יו"ר ועדת הכלכלה בהתאחדות התעשיינים ולשעבר מנכ"ל האוצר. "ודאי שיש חברות ציבוריות שבהן יש הגזמות, אבל זה לשיקול דעתם של בעלי המניות והמשקיעים אבל אין צורך בחקיקה שתיצור הרבה עיוותים - יהיו הרבה תרגילים עוקפי שכר".

  

גבי לסט: מצוא את הפרופורציה הנכונה

"אני בעד משק חופשי ותשלום הוגן למי שמייצר עבודה", אומר גבי לסט, יו"ר קבוצת דלק של תשובה. "מנכ"לים לוקחים על

עצמם אחריות, יש כשלונות, יש הצלחות, צריך למצוא את הפרופורציה הנכונה. אני מתנגד שהדברים יקבעו בחקיקה. יש מועצות מנהלים, יש בעלים, מי שמשלם את המשכורות שוקל את הדברים היטב ואסור להתנתק מהעולם הגדול".

 

איש העסקים היחד שמתייצב מאחורי יחימוביץ' הוא זוהר זיסאפל, ממקימי הקבוצות בינת ורד מחשבים. "זה הדבר היחיד הטוב ששמעתי משלי יחימוביץ'", הוא אומר קצרות.