"מתייחסים לתאונות כמו למזג אוויר"

שר התחבורה, שאול מופז, הסביר בכנס השישי של עמותת אור ירוק כי התשתיות בישראל זקוקות לשנים ארוכות של השקעה כדי להגיע לרמה מספקת. עד שזה יקרה, תוגבר האכיפה באמצעות מצלמות מהירות באופן נרחב

"אל תצפו שאפשר יהיה לשנות את המציאות על הכבישים מן הקצה אל הקצה בחודש אחד, או בשנה אחת". כך אומר היום (ה') שאול מופז, שר התחבורה והבטיחות בדרכים. "פער התשתיות בין מדינת ישראל למדינות המערב הוא של 30 שנה, ואי אפשר לסגור אותו בשנתיים, שלוש או ארבע". ומה בכל זאת יכולים מופז ומשרד התחבורה לעשות כדי לצמצם את מספר תאונות הדרכים? בכנס אור ירוק, שנערך בתל-אביב, מנה השר שורה של צעדים שיישומם יחל ב-2008, ולדבריו יתרמו להקטנת מספר התאונות והנפגעים:

 

• הגברת האכיפה, באמצעות מערך אכיפה אלקטרונית נרחב (מצלמות מהירות ורמזור), שפריסתו צפויה להתחיל ב-2008.

• קידום התחבורה הציבורית, כאלטרנטיבה לכלי הרכב הפרטיים, שתביא לשיפור בבטיחות ובאיכות הסביבה.
• הקשחת היחס לעברייני תנועה ולמי שנוהג ללא רשיון.
• פעילות ביחד עם משרד המשפטים להחמיר את ענישת עברייני התנועה, תוך קביעת ספי מינימום ומקסימום לעונשים.
• ביטול שיטת הניקוד הנהוגה כיום, והחלפתה בשיטה לפיה לכל נהג תוקצה מכסת נקודות, שייגרעו בכל פעם שיבצע עבירת תנועה. מי שתתאפס מכסת הנקודות שלו, ייאלץ לעבור מחדש את מבחן הנהיגה.
• הכפלת ההשקעה בתשתיות כבישים, באמצעות הגדלת ההשתתפות של הסקטור הפרטי.
• פנייה לציי הרכב הגדולים ולחברות גדולות במשק, וגיוסן לשיפור רמת הבטיחות.

מופז: "יש לי אחריות, אבל לא ניתנת לי כל הסמכות" (צילום: ששון תירם)

 

אחריות בלי סמכות 

בפתח דבריו, התייחס מופז לבעיית המודעות הקיימת בקרב הציבור הישראלי בכל הנוגע לתאונות דרכים: "האדישות הציבורית להרוגי תאונות לא מתקרבת לחרדה ולתקווה שמעורר המאבק עם אויב. מאז קום המדינה, מתייחסים אל בעיית התאונות כמו כל מזג האוויר".

 

מופז הצביע על שתי בעיות עיקריות שלטענתו פוגעות בפעילות משרדו לצמצום תאונות הדרכים: "הבעיה העיקרית היא לא התקציב, אלא חוסר הלימה בין האחריות לסמכות - יש לי אחריות לחיים, אבל לא ניתנת לי כל הסמכות למלא את האחריות הזו". דברי השר נוגעים לכך שלא כל הגופים העוסקים בתאונות דרכים, נמצאים תחת אחריותו או השפעתו הישירה. למשל, משטרת התנועה פועלת תחת אחריותו של המשרד לביטחון פנים, וגם הרשויות המקומיות - שם נרשמות כ-50% מהתאונות הקטלניות מדי שנה - אינן כפופות למשרד התחבורה בכל הנוגע לנושאים תחבורתיים.

 

ומהי הבעיה השנייה? "יש ביורוקרטיה קשה מאוד בישראל", אומר מופז, "והיא כמו אבני רחיים על כתפי העוסקים במלאכה. "כשמחברים את שתי הבעיות האלה יחד,

הן מורידות את היכולות שלנו להשיג את היעדים להפחתת מספר ההרוגים בתאונות דרכים".

 

בדבריו התייחס מופז גם לבתי המשפט, שלטענתו נוקטים גישה סלחנית כלפי עברייני תנועה. "אני קורא מכאן לשופטים - אנא מכם, אל תקלו עם עברייני התנועה. הפשעים שלהם לא פחות חמורים מפושעים אחרים". מופז הוסיף ואמר כי משרד התחבורה מתכוון להתחיל לפרסם הכרעות-דין של עברייני תנועה, שיכללו את שמות השופטים. סביר להניח שתוכנית זו תיתקל בביקורת חריפה מצד הנהלת בתי המשפט, לאור העובדה כי היא תחשוף את השופטים בפני לחץ ציבורי, שעשוי לפגוע קשות בעבודתם.

 

גובים בלי תמורה 

"ישראל היא מדינת חלם. גובים יותר מדי כסף מהאזרחים, ולא מחזירים מספיק תמורה". כך אומר ל-ynet ד"ר משה בקר, ממומחי התחבורה הוותיקים בישראל. בקר מותח ביקורת חריפה על דברי השר בנוגע להגדלת חלקו של המגזר הציבורי במימון והקמת פרויקטי תשתית. "ההכנסות משוק הרכב השנה יהיו 25 מיליארד שקל, ובשנה הבאה - 26 מיליארד שקל, ובכל זאת משרדי הממשלה כל הזמן אומרים שאין להם מספיק כסף".

 

בקר סבור גם שכוונת משרד התחבורה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים להחמיר את אכיפת עבירת המהירות, שגויה ואינה מתאימה למצב בישראל. לדבריו, על-פי נתוני המשטרה, רק כ-18% מהתאונות הקטלניות נגרמות כתוצאה ממהירות מופרזת - אולם גם בכך יש משום הטעיה: "צריך לזכור שכמעט 80% מהתאונות האלה, נגרמות כתוצאה ממהירות מופרזת בנסיבות המקרה, ולא בגלל מהירות מופרזת ביחס לחוק".

 

אז איזו תועלת תביא הגברת האכיפה, והצבת מאות מצלמות מהירות חדשות - כפי שמתכננים משרדי התחבורה וביטחון הפנים? "מה שיקרה זה שבתי המשפט יקרסו, ועורכי-דין לתעבורה יתעשרו. מבחינה מערכתית, התועלת לא תהיה משמעותית".