יוזמה: לגשר על מחלוקת עיר הבה"דים

ד"ר אהרון זוהר, שגישר לפני שנתיים בין מפעלי רמת חובב למשרד להגנת הסביבה ולארגוני הסביבה מקווה לחזור על ההישג במפגש שינחה השבוע בין הארגונים למשרד הביטחון בנושא עיר הבה"דים. "מדובר בכלי לא טבעי, בארץ שבה רוב הדברים בארץ מתנהלים בהורדות ידיים, ועדות חקירה ושופטים", הוא אומר, אך מדגיש שהניסיון מלמד ש"כשהולכים 'בטוב'", הצדדים מרווחים

אם מפשטים עד מאוד את המחלוקת בין ארגוני הסביבה ובין משרד הביטחון בנושא עיר הבה"דים ניתן לתמצת אותה כך: האם להתחיל לבנות ובמקביל לדאוג לנקות את האזור מזיהומים או שמא קודם לנקות - ורק אחר כך להתחיל לבנות.

 

את השאלה הזו צפויה להניח השבוע עמותת "אדם, טבע ודין" בפתחו של בית המשפט העליון, לאחר שבית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה עתירה שלה, שביקשה לעצור את הקמת עיר הבסיסים עד לבירור המצב הסביבתי באזור. נדמה שמאז שנדחתה העתירה, החריפה המחלוקת בין הצדדים וכל אחד משוכנע בצדקתו. האם ניתן יהיה לפתור את המחלוקת מחוץ לכתלי בית המשפט?

 

עוד בנושא:

• ביהמ"ש קבע: אין מניעה להקים את עיר הבה"דים
• מנכ"ל "אדם, טבע ודין": הופתענו מפסק הדין

 

ד"ר אהרון זוהר, מי שגישר לפני שנתיים בין מפעלי רמת חובב למשרד להגנת הסביבה ולארגוני הסביבה, סבור שחייבים לפחות לנסות. השבוע הוא ינחה מפגש מיוחד של כל הנוגעים בדבר - צה"ל ומשרד הביטחון, ארגוני הסביבה, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ונציגי המפעלים – בנסיון לנתב את המחלוקת הרחק מבית המשפט ולעבר הליך של גישור.

 

בפעם הקודמת זקף לזכותו זוהר הצלחה משמעותית. יחד עם ח"כ אבישי ברוורמן (עבודה) הוא הביא תוך חמישה חדשים לסיומה של מחלוקת עמוקה, ארוכה וקשה בין למעלה מ-40 בעלי עניין שונים, והתוצאה הייתה הסכם גישור בנושא פליטת השפכים של המפעלים, שקיבל תוקף של פסק דין.

 

בסיומו של הליך הגישור הקודם התחייב כל מפעל במועצה התעשייתית רמת חובב להקים מערכת הכוללת מתקן לטיהור ביולוגי, ובריכה שתחליף את הבריכות המרכזיות שפעלו אז, ואשר אליה התאדו השפכים שעברו תהליך טיהור. "זוהי הדוגמא היחידה בארץ לתהליך גישור מורכב שהצליח", מספר זוהר בשיחה עם ynet, ומציין כי הצלחתו של התהליך בולטת עוד יותר על רקע העובדה ש"מדובר בכלי לא טבעי, בארץ שבה רוב הדברים מתנהלים בהורדות ידיים, ועדות חקירה ושופטים".

 

כיצד עלה בידו של זוהר לגשר על מחלוקת של עשרות בעלי עניין, פסימיים ובעלי אינטרסים כבדי משקל? "ההצלחה של התהליך נבעה מן העובדה כי דווקא בגלל שלא היה לזה סיכוי, הכל היה פתוח". לאחר שראיין את כל המעורבים, גיבש הערכת קונפליקט וקבע לוח זמנים - הצליח זוהר לסיים את ההליך במהלך חמש פגישות בודדות.

 

זוהר אומר כי אחד הפרמטרים הבולטים ביותר לבחינת הצלחתו של הליך הגישור הקודם היה דווקא הפרמטר הכלכלי. "המקסימום שהמשרד להגנת הסביבה, בכל שנות קיומו, הצליח להוציא בהליך משפטי עד כה היה 1.6 מיליון שקלים", הוא מציין. "בהליך הגישור המפעלים התחייבו על מיליארד ו-200 מיליון שקלים". נתון זה מוכיח לדבריו את המשוואה הפשוטה העומדת בבסיסו של התהליך: "כמה ניתן להרוויח כשהולכים 'בטוב' וכמה מרוויחים כשהולכים בכוח".

 

אז האם אפשר באמת לפתור את המחלוקת בהליך גישור? אם להשוות את נקודת המוצא שהיתה אז לנקודת המוצא של המחלוקת כיום, הרי שנדמה כי המצב כיום טוב יותר. "בתהליך ההוא היו מעורבים עשרות בעלי עניין, ואף לא אחד מהם האמין שעשויה לצאת תוצאה חיובית מן התהליך", מספר זוהר. "למעשה, בעלי העניין העיקריים אמרו לי שאני מבזבז את זמני".

 

כיום מעורבים במחלוקת שני בעלי עניין מרכזיים בלבד, ולכן זוהר מעריך כי אם יתחיל תהליך גישור ביניהם, הרי שלא יהיה זה הליך גישור מורכב. "מעבר לכך, היום מערכת הביטחון התעוררה. היא ערה לעניין הזה וכמו כל גוף גדול לקח לה קצת זמן".  

 

למרות הצלחתו בעבר, זוהר מתנסח בזהירות ומקפיד שלא להתנבא ולהעריך את סיכויי המפגש הקרוב. "ביום חמישי ננתח בפעם הראשונה את המצב. אני לא בטוח שהליך הגישור הוא הפתרון הנכון לצדדים, כי אינני מכיר היטב את העובדות, אבל יכול להיות שבמהלך הדיאלוג הזה תצא קריאה לגישור". הוא מדגיש כי אין לתהליך מודל קבוע מראש, וכי אין תיאוריות שעובדים על-פיהן. "כל מחלוקת היא ברת פתרון, אבל כל מקרה נבחן לגופו", הוא מדגיש.

 

המפגש יתקיים במכון האקדמי לחקר יישוב סכסוכים וגישור של ביה"ס למשפטים ב"מסלול האקדמי-המכללה למינהל". ח"כ עמירה דותן (קדימה), יו"ר המכון, סבורה שהיוזמה להפנות להליך גישור נושאים ומחלוקות שהמדינה צד להם היא רעיון מרענן ויעיל. "מטרת המפגש היא להאיר ולכוון את מקבלי ההחלטות שגישור הוא הפתרון לסכסוכים מעין זה. במקום שביתה, כעס והטחת האשמות יש דרך אחרת והיא גישור".