יש מח"ש, יש חברים

דו"ח מזוז הוא קבורת חמור לדו"ח אור. הוא רמס ברגל גסה כל סיכוי לעשיית צדק, ודמם של הרוגי אוקטובר ימשיך לזעוק עד להבאת הורגיהם לדין אמת

מני מזוז היכה שנית: היועץ המשפטי לממשלה החליט לוותר על תפקידו הציבורי כשומר הסף בפני עוולות הממסד, ולנפק החלטה מבישה שמצטרפת להחלטות קודמות בתיקי חקירה ציבוריים שבהם טיפל עד כה (כמו חקירות שרון ואולמרט).

 

מזוז מתגלה בעקביות כיועץ משפטי ותרן, קונפורמיסט ונאמן לממסד שאותו הוא אמור לבקר ובו הוא אמור לנזוף. התרפסותו בלטה בבוטות בכל הקשור לאזרחיה הערבים של המדינה: לפני כמה חודשים הוא גיבה את ראש השב"כ, יובל דיסקין, בכל הקשור לרדיפת אנשי בל"ד וכל אלה הנאבקים לשנות את אופי המדינה במסגרת הכלים הדמוקרטיים.

 

החלטתו הטרייה של מזוז לסגור את תיקי החקירה בעניין הריגתם של 13 פלסטינים אזרחי ישראל, ולתמוך תמיכה עיוורת ותמוהה במחלקת חקירת שוטרים (מח"ש), הולידה שני עכברים רעים במיוחד: הצדקת הקלות הבלתי נסבלת בהריגת ערבים אזרחי המדינה; וביסוס מעמדה של מח"ש כמגנה על שוטרים עבריינים, במקום שתהיה גוף חוקר, עוקב, מעניש ומתריס.

 

להלן כמה עובדות ראשוניות שעולות מהדו"ח של מזוז:

• מזוז כתב בדו"ח שהוא וצוותו ביצעו השלמות חקירה בתיקי ההריגה. איך זה מסתדר עם הגיבוי המוחלט שהעניק להחלטת ראש מח"ש, הרצל שבירו, ופרקליט המדינה, ערן שנדר, מלפני פחות משנתיים? לתומי חשבתי שהשלמת חקירה משמעה שהחקירה הראשונית לא הושלמה, סימן שטענות ארגון "עדאלה" (בא כוח ההורים השכולים) שהחקירה קלוקלת ורשלנית - מבוססות. למה לא זכתה מח"ש לביקורת על סגירת התיקים?

 

• דו"ח מזוז הוא יריקה בפרצופה של ועדת אור, שחקרה את האירועים והוציאה דו"ח ארוך ומפורט. לדוגמא, הוועדה קבעה לאחר דיונים ועדויות רבות, שגיא רייף לא היה בסכנת חיים כשפתח בירי לעבר מפגינים בסכנין, משמע שהירי בוצע לא כדין. אך מזוז חשב אחרת: לא היה ניתן לקבוע בוודאות שהירי לא היה חוקי. ועל סמך אילו ראיות חדשות? השם יודע.

 

• מזוז התעלם מבקשת ועדת אור שהופנתה למח"ש לחקור את כל תיקי ההריגה. בעניין זה, מח"ש החליטה לא לבצע חקירות בחמישה מקרי הריגה (ראמז בושנאק, אחמד ג'בארין, עלא נסאר, מוחמד ח'מאיסי, ויסאם יזבק ועומר עקאווי). בסך הכל, מח"ש קראה את דו"ח ועדת אור, ניתחה את ממצאיו וקבעה שאין מקום לחקור, בניגוד לבקשה המפורשת של הוועדה. עובדה זו לא הטרידה את מזוז כלל, על אף הרשלנות והביזוי שבצעד זה של מח"ש. במקרים האלה התרשמו במח"ש מעדים שלא פגשו מעולם. משקיענים אמיתיים!

 

• בתיק החקירה שדן בהריגתו של אסיל עאסלה מעראבה, החשוד העיקרי בהריגה היה שוטר במדים. שוטר זה סירב שש פעמים להיבדק בפוליגרף. ככה, לא אהב את הטירחה. אם היה זה איש ציבור (או אזרח ערבי המואשם בהריגה) שמסרב לבדיקה שכזו, בסיסטימטיות שכזו, המהומה לא הייתה דועכת. חשבתם שמישהו השעה את השוטר הזה? מישהו התעקש? מח"ש בדקה? מזוז נזף או העיר? תחשבו שוב.

 

• טענה מקוממת נטענה, ובעקשנות, שהמשפחות השכולות ובאי כוחם סירבו לשתף פעולה בחקירה. נזכיר תחילה שהיו אלה המשפחות שקראו להקמת ועדת החקירה במטרה לחקור יותר ולעומק; המשפחות ובאי כוחן עמלו יום כלילה באיסוף נתונים ועדויות מהשטח, וכל הממצאים הוגשו לוועדת אור בתחילת עבודתה; מי שהורה לקבור את הגופות של ההרוגים מיד אחרי הריגתם הייתה מח"ש בעצמה. במעשה זה, מח"ש הצהירה ביום המוות שאין לה אינטרס לחקור עד תום. כדאי גם לזכור שהוצאת גופות לא מביאה בהכרח לחשיפת האמת, דבר שמזוז כתב בעצמו, ונימק כי חלוף הזמן עלול להשפיע על טיב הבדיקות. בהקשר זה, כדאי לזכור שבידי מח"ש היו דו"חות נתיחה של ארבעה מההרוגים. האם זה הוביל להגשת כתבי אישום?

 

• זאת ועוד: מה קשור מאמץ חקירה אמיתי וכן בהחלטה לחכות לשיתוף פעולה מצד הנפגעים? מה אם אזרח יגיד שלא מתחשק לו לשתף פעולה במקרה שוד או רצח? מח"ש תחליט לא להפריע לו ותסגור את התיק?

 

• מזוז כתב בדו"ח שבעקבות השמדתן של חלק מהראיות באפסנאות של המשטרה, לא ניתן היה להגיע לתחמושת שבה עשו שימוש במאורעות אוקטובר. יכול להיות שהוא צודק, אך למרבה הפלא הוא מילא את פיו מים לגבי עצם השמדת הראיות. סלחו נא על תמימותי, אבל לא הייתם מצפים מיועץ משפטי לממשלה במדינת חוק, לנהל חקירה פלילית נגד השמדת ואיבוד ראיות? ועוד על ידי שוטרים?

 

• תפקידה של המשטרה להשליט סדר, בזמן שתפקידו של הצבא - להכריע אויב. מזוז ומח"ש השתמשו ברטוריקה מבית היוצר של בג"ץ, בהתייחסו של האחרון להתנהגות חיילים בשדה קרב. זהו עולם המושגים של שניהם כשהם באים לדון באירועים הקשורים בערבים אזרחי המדינה: אויב ושדה קרב. זהו השיח שאיפיין גם את סוגיית השימוש בצלפים נגד המפגינים.

 

דו"ח מזוז הוא קבורת חמור לדו"ח אור. מזוז רמס ברגל גסה, אטומה ומשתפנת כל סיכוי לעשיית צדק, ודמם של הרוגי אוקטובר ימשיך לזעוק עד להבאת הורגיהם (ובחלק גדול מהמקרים: רוצחיהם) לדין אמת. התחושה היא שמזוז החליט להמשיך בקו התמיכה שהעניק, כדי לא להלבין את פניהם של שבירו ושנדר, ואת פניו שלו, ברבים - על חשבון עשיית צדק אלמנטרי.

 

עלא חליחל, סופר ועיתונאי