לכבוד יום המשפחה ליקטתי אוסף של שיחות, מקרים ומצבים שנשמעים פחות או יותר בכל משפחה ברחבי העולם ב-70 לשונות. אחרי שתסיימו לקרוא, תגמרו לצחוק מעט ולבכות מעט, תגיעו לתובנה אחת ויחידה.
"אבא תגיד לו!".
"אמרתי לו!".
"מה אמרת לו?".
"שאתה רוצה שאני אגיד לו".
*
"אם תגיד אותי לאמא...".
"אז מה יקרה?".
"אתה באמת רוצה לדעת?".
"כן!".
"אם תגיד לאמא, אני אגיד אותך לאבא".
"ריקי, אנחנו רוצים לנסוע לשבת לבד לנוח, אפשר לשלוח אלייך ארבעה ילדים?".
"הייתי לוקחת אותם בשמחה, אבל השבת אני מארחת".
"אמא, אפשר לשלוח אלייך ילדים לשבת?".
"הייתי לוקחת אותם בשמחה, אבל לפני דקה ממש, ריקי התקשרה להזמין אותי לשבת, היא נשמעה מבוהלת והכריחה אותי להסכים לבוא אליה. ריחמתי עליה והסכמתי מייד, ולכן אבא ואני לא נהיה בבית בשבת".
"אמא קנית לי?".
"לא, אתה לא זקוק למעיל חדש".
"אפילו לישי החבר שלי קנו. לכולם קנו!".
"כן, זה מה שהוא אמר לאמא שלו".
"תגידי לי, את היית קונה מתנה כזאת ליולדת, כמו זאת שקיבלתי? שלושה בקבוקוני קרם קטנטנים באריזת צלופן? זה עולה רק שבעה שקלים בסופר".
"אולי אין לה כסף? תדוני אותה לכף זכות!".
"יש לה, תאמיני לי, ההורים שם עוזרים להם בכל חודש!".
"מי אמר לך? אל תאמיני לשמועות".
"עיזבי, ההורים שלה הם גם ההורים שלי!".

צריך לדעת לקנות מתנות (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
"למה דחו את מסיבת הלביבות?".
"בגלל רחל, היא קנתה כרטיסים למופע ולא רצתה להחמיץ".
"אז למה שתקת? בגלל גיסה אחת כולנו נאלצים לשלם את המחיר?".
"היא קנתה גם לי כרטיס".
"סבתא, אני רוצה ארטיק!".
"אמרתי לא, נכון?".
"אבל, סבתא!".
"לא, הבטחתי לאמא שלך שלא תקבל יותר מארטיק אחד ליום, וכבר קיבלת!".
"סבתא, אני חייב ארטיק! חם לי, וסידרתי לך גם את החדר. בואי תראי!".
"טוב בסדר, קח עוד שני ארטיקים וזהו!".
"ואו, מקסים! אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה קיבלתי מתנות לכבוד יום המשפחה".
"אל תתלהבי יותר מדי, לא שמעת את האמרה המפורסמת: 'מי שאין לו שיניים שלא ישבור אגוזים?".
"תפסיקי לקטר, הלוואי שדודה שלי היתה שולחת לי עוגת שמנת בערב החג".
"אני אלרגית למוצרי חלב והיא יודעת את זה!".
"או אני או היא, נקודה!".
"את לא יכולה לבקש ממני בקשה כזאת!".
"למה לא?".
"את אמא שלי, והיא אשתי".
"למה הוא כזה עקשן? למה הוא מתעקש לקנות לעצמו כל מיני דברים, כשאין לו כסף!".
"תני לו ללמוד בדרך הקשה!".
"יש רק בעיה אחת, אבא!".
"והיא?".
"הדרך הקשה שלו עוברת דרך חשבון הבנק שלנו".
"אני לא מבינה אתכם ילדים, אין לכם רחמים?".
"מה, אמא?".
"האם לתת לי לנוח למשך חצי שעה בלי שיהיה רעש פה, זה כל כך קשה?".
"מה, אמרת אמא? אנחנו לא שומעים אותך".
"יש מקום ברכב של רמי".
"לא, תודה! אנחנו מעדיפים להיסחב באוטובוסים".
"עדיין לא שמעתי על אנשים שמוותרים על טרמפ ישיר".
"ואני עדיין לא שמעתי על אח שמבקש מאחיו השתתפות בדלק".
"אני שונאת כשאבא שלך מתערב בחינוך של הילדים שלנו".
"אז תגידי לו את זה בעדינות".
"כן, אני תמיד אומרת, אבל דווקא לילדים בעדינות: 'הי דניאל, למה אתה נוגע במדף כלי הזכוכית? אמרתי לך עשר פעמים לא לגעת! אם תיגע, אני מייד מתקשרת לסבא לספר לו'".
"חמותי רוצה להתארח אצלנו בחג הסוכות!".
"אז תעשי משהו כדי להינצל!".
"מה למשל?".
"תודיעי לה שאת לא מתארחת אצלה בראש השנה!".
"מה כבר ביקשתי ממך, רוני?".
"ביקשת שאבקש מיוני סליחה".
"אז לך תבקש ממנו!".
"על מה יש לי לבקש מיוני סליחה? באמת, אמא, את רצינית?".
"עכשיו אתה צריך לבקש ממני סליחה!".
"מה אתה מקשקש?".
"אני יודע שאני צודק!".
"מאיפה בא לך הרעיון האווילי הזה?".
"אמא, תמיד את נותנת ליוסי יותר כסף".
"מה?".
"ואני הבכור כאן בבית!".
"ההורים שלך בקו הבריאות?".
"כן, למיטב ידיעתי הכל בסדר".
"אתה בטוח? אני קצת דואגת, הם לא עונים לטלפון כבר יומיים".
"אל תדאגי, הירגעי, הקו שלהם משובש עד הראשון לספטמבר, שכחת?".
"את צודקת! שיסתדרו לבד".
"הי יונתן, בוא הנה מייד! מה עשית לדודו?".
"חשבתי שאת לא מתערבת".
"ברור, עד שזה מגיע לתגרת ידיים...".
"יוכבד, הטלפון מצלצל בלי סוף, תעני!".
"משה, אל תעיז להרים את השפופרת!".
"למה את לא עונה?".
"כי שומעים משם תקליט שבור: "סבתא, תקני לי...".
"מה אתה חושב שאמא שלך מנסה להוכיח לי? שאני לא שומרת על המשקל?".
"לאמא שלי לא אכפת כמה את שוקלת!".
"אז איך אתה מסביר את כמות הסלטים דלי הקלוריות שאמא שלך מגישה לשולחן כשאני מתארחת אצלה? איפה כל עוגות הבית והמאפים מעשי ידיה, אותם היא נהגה להגיש בשנים עברו?".
"העולם עובר עכשיו מהפך בנושא התזונה, גם היא החליטה לבצע מהפך בבית".
"מהפך? אז איך אתה מסביר את זה? בשנה שעברה, כשהיא באה לבקר אותי בבית החלמה ליולדות, היא הביאה לי שוקולד פרה, פרה אתה מבין?".
"אתה לא מבין? תיזכר בשיחה האחרונה שניהלנו".
"מה בסך הכל אמרתי? שאת מזכירה לי את אמא שלך?".
"למי התינוק של ערן שלך דומה?".
"לאבא שלו! אותו אף! אותן עיניים! אפילו הקרחת".
"מעניין, אתמול שאלתי את המחותנת שלך, הסבתא השנייה".
"נו? ו...".
"היא טענה ההיפך".
שמתם לב? לנו, באופן אישי, מותר לקטר חופשי על המשפחה הקרובה והרחוקה שלנו. אבל אם מישהו מבחוץ יעיז לדבר נגד המשפחה שלנו, אפילו במילה אחת קטנה, אם רק יעיז לומר משהו על הילד, על הבעל, על אמא, אבוי לו. לכן ייאמר באופן ברור: כל השיחות האלה מצוטטות מכל משפחות תבל, מהמשפחה שלי? הגזמתם! שמישהו רק ינסה לדבר נגד המשפחה שלי!
מלי גרין, ילידת ארה"ב, היא סופרת ועיתונאית במשרה מלאה. נשואה פלוס תשעה.
עוד כתבות על שבוע המשפחה: