ה"הימלר של קמבודיה": היינו מחסלים את כולם

בראיון ראשון מאז נלכד בכיר החמר-רוז' לפני שמונה שנים, סיפר מי שעמד בראש מרכז העינויים שבו נהרגו כ-17 אלף בני אדם, כי "ההוראה באה מלמעלה". לו ולאנשיו, הוא טוען, לא הייתה כל ברירה אלא למלא את הפקודות. "אם הייתי נמלט או מורד זה לא היה עוזר לאף אחד", משוכנע בכיר המשטר לשעבר העומד עתה למשפט

"אני וכל מי שעבד שם ידענו שאת כל מי שנכנס יש להרוס מבחינה פסיכולוגית, לחסל בעבודת פרך. אף אחד לא יכל להימלט מהמוות. לאף אחד מאלו שהגיעו אלינו לא היה סיכוי להציל את עצמו. ההוראה באה מלמעלה ואת כל האסירים היה צריך לחסל. אנחנו ראינו רק אויבים, אויבים, אויבים בכל מקום", כך סיפר בראיון בלעדי לעיתון הבריטי "אינדיפנדנט" שפורסם היום (ב'), מי שעמד בראש מרכז העינויים הקמבודי שבו נהרגו כ-17 אלף בני אדם, קאינג גואק לב, המתכונן עתה למשפטו.

 

קאינג, הנודע בכינויו דץ', מוכר גם כ"הימלר של קמבודיה". הוא היה עוזרו הנאמן ביותר של מנהיג החמר-רוז' פול פוט, ובשנה שעברה היה לנאשם הראשון בבית הדין המיוחד הדן במדינה בפשעים נגד האנושות שביצע המשטר בין השנים 1975-79. דץ' עמד בראש הכלא "S-21" בבירה פנום פן, ששימש לעינוי חשודים כמתנגדי המשטר בטרם נלקחו לשדות הקטל מחוץ לעיר. קרוב לשני מיליון בני אדם מתו במדינה בארבע השנים שהתנועה הייתה בשלטון, אם כתוצאה מרעב ומחלות, אם לאחר שהועבדו בפרך, ואם בהוצאות להורג.

מוזיאון רצח העם בקמבודיה. 2 מיליון נהרגו (צילום ארכיון: AP)

 

"אם הייתי מנסה להימלט, הם היו מחזיקים בבני משפחתי כבני ערובה והמשפחה שלי הייתה סובלת בדיוק כמו כל שאר האסירים בטואול סלנג. אם הייתי נמלט או מורד זה לא היה עוזר לאף אחד", סבור המורה למתמטיקה לשעבר שהתגייס לשורות החמר-רוז'. קאינג זכה לכינוי "ההימלט של קמבודיה" מכיוון שפול פוט עצמו וסגנו טה מוק מתו לאחר קריסת משטרם, בעוד שהוא הפך לנציג ההנהגה הבכיר שנותר בחיים. הראיון לעיתון הבריטי הוא הראשון שהעניק מאז נלכד לפני שמונה וחצי שנים.

 

קאינג משוכנע שמעולם לא הייתה לו בכלל ברירה וטען בראיון כי כל מי שהיווה איום על "המהפכה" עונה או הוצא להורג. הוא נשאל אם היו רגעים של אי ודאות, תחושות של ספק בעוד אנשי תנועתו פעלו למחיקת מעמד שלם של אינטלקטואלים, אך השיב: "הייתה הבנה רחבה. אני וכל השאר שעבדו תחתי במקום הזה ידענו שכל מי שאת כל מי שנכנס יש לחסל". בארבע השנים שפול פוט שלט בקמבודיה מתה כשליש מהאוכלוסיה. התנועה המרקסיסטית הקיצונית ביקשה להשיב את המדינה ל"שנת האפס", לנתק אותה מהעולם החיצון ולהשליט חזון של "אוטופיה חקלאית".

 

מבין שני מיליון הקורבנות, יותר מ-17 אלף היו חברי מפלגות, דיפלומטים, נזירים בודהיסטים, מהנדסים, רופאים, סטודנטים, מוזיקאים, רקדנים, שהובאו אל בית הספר בלב פנום פן שהפך למרכז עינויים ואשר בראשו עמד דץ'. רק שישה מהאסירים שרדו. כעת, לאחר שנים של ויכוחים בין ממשלת קמבודיה והאו"ם, חמישה מבכירי החמר-רוז' שנותרו בחיים הואשמו ועומדים לדין.