יש לי חברה שגרה בלונדון (רח' רוקיי ויי, גריניץ'. את המספר לא אמסור מטעמי פרטיות). קוראים לה מירב אבל באנגליה קוראים לה מיי. אכן כן, ממש כאילו הייתה כוכבת הקולנוע ההוליוודית מיי ווסט. כמו בצל היא התקלפה מקליפות הישראליות והשתלבה היטב בחברה האנגלית, שזה אומר לדסקס באופן יומיומי את הגינה שלה (2 מטר על 2 מטר) וגם לרבוץ מול ערוץ הגינון ולבהות במיטב גנני האי. חוץ מזה, היא מגדלת בלונדון שלשה ילדים, בעל וכלב. למרבה הצער, למרות שהיא משתלמת השכם והערב באופנת הגינון החדשה (גם בגינון יש אופנות), היא לא מפסיקה להטריד אותי בשאלות הנוגעות לגינה הננסית שלה, שכן ההבדל בין יער לגינה כנראה לא ממש נהיר לה.
לפני כל נסיעה אליה, אני מקבלת רשימת קניות הכוללת מתנות לילדים ועיקר העיקרים - שקיות ביסלי פלאפל. השהות הארוכה בניכר לא הצליחה להכחיד את תאוותה למאכל נלוז ושומני זה. הבעל, לעומת זאת, ככה היא מסבירה לי תמיד, "לא זקוק למתנות, יש לו אותי". השנה החלטתי לגוון, ולהביא לה במתנה עציצון של מרווה משולשת, צמח שאין ישראלי ממנו. אמנם קיים איסור להעביר צמחים ממדינה למדינה, אבל האנגלים היו אחראים למדיניות איסור העליה בתקופת המנדט, אז לא נורא אם יחטפו קצת עליה בלתי לגאלית בחזרה. אבל אין מה לדבר, העציץ היה בבחינת התפל. בעיקר נזהרתי בכבודו של הביסלי שבלעדיו, אני יודעת, תחסם בפני האפשרות לשהות בגן העדן של הוד מלכותה.
כשהגעתי ללונדון מיד נחטפו ממני שקיות הביסלי פלאפל והושמו במקום מחבוא סודי. המרווה עברה לשכון בגינת העציצים הקטנה. האמת היא שאני תוהה איך המרווה תסתדר שם, בקור ובערפל הלונדוני, ואני מקווה לטוב. בתור פרס על התנהגות טובה נלקחתי מיד לגריניץ' פארק למכירה של צמחי בית. כאן אני חייבת לספר לכם שהראיה שלי לא משהו, אפילו עם משקפים מספר 12 וצילינדר 3. לעומת זאת, תמיד השתבחתי בשמיעה אבסולוטית, ושם, בינות לערוגות הורדים, שמעתי מין רשרוש כרסומי שכזה, כמו קרנץ קרנץ. תהיתי האם יש בגריניץ' פארק מכרסמים נסתרים עד שהתברר לי מקורו של הקרנץ. היא, החברה הטובה שלי, גורסת ביסלי המוסתר היטב בתוך כיס המעיל. "בלי כיבודים" היא אומרת.

בטבע היא צמח מוגן. מרווה משולשת (צילום: שרה גולד, צמח השדה)
1. בשל היותה צמח בר המותאם לתנאי האקלים המקומיים הגידול שלה בגינות פשוט יחסית. אפשר לגדל בעציץ אך ניתן גם לשתול בקרקע.
2. מומלץ לשתול אותה במקום בו יש לא פחות משש שעות של שמש ישירה. לא ניתן לגדל אותה בבית במקום מוצל.
3. ההשקיה מועטה, אבל יש לדאוג לניקוז טוב. השקיה מרובה יכולה להזיק לצמח וגם פוגמת בארומה של העלים.
4. הצמח עמיד לקור, ניתן לגדלו גם באזורים הרריים וקרים.
5. אם אתם מגדלים את המרווה בשל העלים, מומלץ לגזום את הפרחים, כדי שהעלים יהפכו לארומטיים יותר. גיזום עלים לצורכי תבלון ותה יש לעשות בצורה מושכלת. לא מומלץ להוריד ענפים רבים מאותו שיח.
מספר קוראים שאלו כיצד יודעים באיזו כמות של מים צריך להשקות צמחים בעציץ.
התשובה תלויה כמובן בגורמים רבים: סוג הצמח, גודל הצמח, גודל העציץ, סוג המצע, מיקום העציץ, עונת השנה ועוד. כדאי כמובן גם להתייעץ עם אנשי המשתלה בה אתם קונים את הצמח.
ברוב המקרים תוכלו לדעת מתי להשקות ב"שיטת האצבע". תוחבים את האצבע לשכבת המצע העליונה, אם היא יבשה סימן שצריך להשקות. כל השקיה צריכה להיות מלאה, כלומר צריך להשקות עד שהמים יוצאים דרך החור בתחתית העציץ. השקיה בה רק שכבת הקרקע העליונה לחה אינה מספקת, שכן במקרה זה שורשי הצמח התחתונים לא יקבלו מים והצמח יבול וימות.
מאחר שבמים בישראל יש רמה גבוהה של סידן ומלחים, יש חשיבות רבה להשקיה עד לנגירה כיוון שאז נשטפים העודפים מן הקרקע. יש צמחים הרגישים לעודפי מלחים וסידן וקצות עליהם מצהיבים במקרה של השקיה שאינה מלאה.
שלחו את שאלתכם לאימייל madmony.a@gmail.com וענת מדמוני תענה על שאלות נבחרות.
הטורים הקודמים: למה כדאי לגדל בבית פיקוס בנימינה, איזה צמח הוא סוג של חיית מחמד.