היום (א') יילכו אזרחי רוסיה בעלי זכות בחירה לקלפיות כדי לבחור נשיא חדש אחרי שמונה שנים של שלטונו של ולדימיר פוטין. אבל לנוכח ההתפתחויות האחרונות ברוסיה, אי אפשר לומר שבכך מסתיים עידן שלטונו של הנשיא הנמרץ והסמכותני – שהבהיר שבכוונתו להישאר בעמדת השפעה גם אחרי שתסתיים כהונתו כנשיא.
עוד על הבחירות לנשיאות רוסיה:
"אפשר להגיד שמה שהיה הוא שיהיה", מסכים צבי מגן, לשעבר שגריר ישראל ברוסיה, וראש מכון אירואסיה במרכז הבינתחומי בהרצליה. "אולי הדגשים יהיו קצת שונים, אולי יהיו ניואנסים בהעדפות האישיות, אבל המדיניות תהיה פחות או יותר אותה המדיניות", הוא מסכם.
אלא אם תהיינה הפתעות של הרגע האחרון, דימיטרי מדבדב ייבחר מחר לנשיא, ואילו פוטין יתמנה אחרי הבחירות לראש ממשלת רוסיה. הוא הבהיר לפני חודשים כי "לא יתנגד" להחזיק בתפקיד הזה אחרי שתסתיים כהונתו השנייה, ואחרי שקבע כי המועמד לנשיאות המועדף עליו הוא מדבדב – אחד מסגני ראש ממשלת רוסיה ויושב ראש ענקית הגז הרוסית גזפרום – החזיר לו האחרון טובה והודיע כי ימנה אותו לראש ממשלתו אם ייבחר.
מגן מציין כי בימים כתיקונם, ברוסיה שוררים שני מנגנונים: הממשלה והמנהל הנשיאותי. "המנהל הנשיאותי הוא יותר בכיר וכבד-משקל מהממשלה ויש לו תפקיד של מנגנון-על המפקח על הממשלה. באשר לחלוקת הסמכויות ביניהם והגדרות התפקיד, למרות שהנושא הזה מעוגן בכתובים, הוא בסופו של דבר די גמיש. לכן, אני לא חושב שתהיה להם בעיה להעתיק בעדינות את מרכז הכובד מהלשכה הנשיאותית ללשכת ראש הממשלה המיועד. כך הממשלה תעשה יותר מהמקובל היום, ויהיו לה יותר סמכויות. גם אם פורמלית לא ישנו דבר בחוקה, חלוקת הסמכויות תהיה שונה", הוא מבאר.
אחד הנושאים שמגן בטוח שישארו בידיו של הנשיא היוצא הוא תחום מדיניות החוץ וענייני הביטחון – למרות שהטיפול בנושאים אלה נמצא בתחום סמכותו של הנשיא, ולא של ראש הממשלה. לדברי מגן, הרוסים דווקא צפויים להבליט את חוסר ניסיונו הפוליטי של מדבדב כדי להצדיק את המהלך. "הם לא ירצו שהנשיא המיועד וחסר הניסיון יתמודד עם משאים ומתנים מורכבים בזירה הבינלאומית. לכן הם ישגיחו שהוא לא יהיה לבד, ומדבדב יצטרך להתחלק עם הפטרון. הוא יעסוק בנושאים כלכליים – ומיודענו פוטין ייקח על עצמו את נושאי החוץ והביטחון ועוד נושאים שמעניינים אותו". מכאן עולה שלא מופרך לשער שפגישת פסגה עתידית בין נשיאי רוסיה וארצות הברית תיערך בנוכחותו של ראש הממשלה.

מדבדב עם פוטין. חלוקה שונה של הנטל (צילום ארכיון: AFP)
האם הפכה רוסיה לאוטוקרטיה? "כן ולא", משיב מגן. "כלפי חוץ, או לפחות במישור הפורמלי, כל המוסדות הדמוקרטיים החוקתיים מתפקדים בצורה שוטפת כמקובל. מצד שני, יש כאן כל מיני קיצורי דרך ומהלכים שבממשל הנורמטיבי שלנו היו עוברים בקושי גדול. הבחירות הן אמיתיות, יש מועמדים ויש תקשורת, אבל בשוליים מנסים להשפיע ולדחוף לכיוון הרצוי. רוסיה היום אמנם לא חזרה למצב האוטוקרטי שבו היתה נתונה בעבר – אך היא גם לא נמצאת במקום שבו ציפה המערב שתהיה".
מגן סבור שאי אפשר להוציא מכלל אפשרות שההתבטאויות הלוחמניות שהשמיע פוטין ובכירים בממשלו לאחרונה הם חלק מתעמולת הבחירות. "מאחר שאנחנו בתקופת בחירות, רוב הפעילות הזה מכוונת לתצרוכת אלקטורלית, והיא עונה על הלך הרוח בציבור הרוסי, שחש מיליטנטיות כלפי המערב, ארה"ב ונאט"ו – ומקווה להחזיר 'עטרה ליושנה' ולשפר את מעמדה הבינלאומי של רוסיה. אבל למרות זאת, אפשר לומר שאובייקטיבית הרוסים החריפו את הטון. זו לא אותה רוסיה שאותה הכרנו לפני שנים אחדות שאיש לא לקח אותה בחשבון. היא שחקן גלובלי מסוג אחר שבאופן קולני מנסה להחזיר לעצמה את מקומה הראוי".

מדבדב (משמאל) עם נשיא סרביה בוריס טדיץ'. אין מסר חדש (צילום: רויטרס)
הסקרים האחרונים מנבאים למדבדב ניצחון מוחץ, עם שיעור תמיכה של כ-70 אחוזים. אבל גם אם יצליח שיעור התמיכה במדבדב להתעלות על זה שגרף פוטין בשתי מערכות הבחירות הקודמות לנשיאות, מגן סבור שהנתון לא אומד את התמיכה במדבדב – אלא בפוטין כמובן. "הבחירות לנשיאות הן הבעת אמון בפוטין, ושיעור התמיכה שממנו נהנה מדבדב הוא למעשה שיעור התמיכה בפוטין. אף אחד לא רואה במדבדב מועמד בזכות עצמו, איש ראוי במישור הציבורי או הלאומי. זו הבעת תמיכה בפוטין - פוטין במתכונת שונה", הוא מסכם.