ריצ'י הקטן חי בכלבייה של עמותת "תנו לחיות לחיות - חיפה", מאז שהיה גור. "במשך שבע שנים הוא חיכה לבית חם. זו תקופה ארוכה, אבל אנחנו לא ויתרנו על הסיכוי למצוא לו בית, גם בימים הקשים", סיפרה מיכל, מתנדבת בעמותה. "יש לו אופי טוב, עדין ואוהב, אך הוא חושש להתקרב לאנשים זרים ולגברים בפרט".

גילה ויורם, תושבי טבעון גידלו במשך שנים כלב בביתם, ולאחר מותו החליטו לאמץ כלב חדש. כששמעו השניים על סיפורו הטרגי של ריצ'י, הם העריכו כי הוא יתקשה למצוא בית.
"הם הפתיעו אותנו כשהגיעו במטרה לאמץ אותו, אך ההתחלה לא היתה קלה", ציינה מיכל. "למרות שהוא ניגש אליו עם נקניק כדי לשבור את הקרח, ריצ'י הספיק לברוח מהרכב שלהם".
גם במהלך תקופת ההתאקלמות בביתם של השניים הצליח ריצ'י לברוח מספר פעמים, ובאחד המקרים אף נפגע בתאונת דרכים.
"הווטרינר העריך כי היה צורך לכרות את הרגל שנפצעה באורח קשה, אך גילה ויורם סירבו. הם התעקשו להעניק לו טיפול מסור ואינטנסיבי עד להחלמה המוחלטת", סיכמה מיכל. "היום הוא השתנה לחלוטין. הוא הפך לכלב שובב, פחות חששן ומאוהב לחלוטין במשפחתו החדשה".
![]()
בלה אנטוב, תושבת קרית-גת, נאלצה להיפרד מהחתול אותו גידלה במשך עשור בעקבות מחלתו. "כל החיים שלנו אנחנו מגדלים חתולים ואחרי מותו של החתול, רציתי להביא לאמא שלי חתול דומה", סיפרה בתה של בלה, ליז בכר מבאר-שבע. "זה לא קל לאבד חתול שהיה כמו בן משפחה ואחרי שיטוט קצר באתרי העמותות ברשת, הגעתי לאתר של אגודת חובבי החתולים בישראל - חיפה" ומצאתי את דורה".

דורה, חתולה אפורה ובעלת פרווה ארוכת שיער, נמצאה לפני כחודשיים רזה, מבוהלת ורועדת מקור בבניין משרדים בחיפה. לאחר טיפול מסור על ידי צמד מאכילות חתולים הפעילות בעמותה, היא התאוששה. היא עברה ניתוח עיקור אך נדבקה בזיהום קשה.
"בכל אותה תקופה, ליווינו למעשה באופן טלפוני את דורה, עד שהיא החלימה לחלוטין וכבר לא יכולנו להתאפק כדי להביא אותה לביתה של הורי", ציינה ליז. "למרות המרחק הגדול בין קרית-גת לחיפה, הגענו לקחת את דורה מבית המחסה של העמותה, ומאז יש אור בבית. ברור לנו שהיא לא תחליף את הזיכרון של החתול הקודם, אבל היא מזרימה אהבה בלב של כולנו".

לדברי ליז, אמה ודורה מסתדרות מצויין. "היא חתולה דעתנית שיש לה מה לומר על כל דבר והיא לא מפסיקה לפטפט", היא צוחקת. "היא סקרנית, מצחיקה, אוהבת להתבונן על הנעשה בחוץ דרך החלונות ובעיקר הופכת את אמא שלי לבלשית לאיתור נעדרים, מאחר שהיא כל הזמן נוהגת להתחבא בבית. דורה ישנה עם ההורים שלי במיטה ומכורה לליטופים ואהבה".
![]()
לדבורה מירנדה, תושבת רמלה יש אהבה גדולה לבעלי חיים. כשעברה עם משפחה לפני מספר שנים לעיר, הצילה שלושה חתולים שחורים נטושים מהרחוב והיא מגדלת כלבה שובבה בת 11 בשם גזוז.

לפני שלוש שנים, הגיעה דבורה לביקור בבית המחסה של עמותת "תנו לחיות לחיות". "הבחנתי בכלב מתוק ששהה במרפאה של הווטרינר", סיפרה. למרות שבאותה תקופה סיימנו לבנות את הבית והתמודדנו עם מחלת הסרטן של בעלי, לא ידעתי האם נוכל להרשות לעצמנו לאמץ כלב נוסף".
כשגילתה שהגור הקטן סבל מפציעה קשה ברגלו, היא סיפרה זאת לבעלה. "הטיפולים הכימותרפיים התישו את בעלי, אך כשהוא שמע על מצבו של הכלב, הוא לא היסס וביקש לאמץ אותו בהקדם", אמרה דבורה.

"כשפיני הגיע לבית, הוא בילה איתנו הרבה והביא לנו אושר גדול. למרות שהוא לא משתמש ברגלו, הוא מתפקד מצויין. אני מתנחמת בעובדה שבעלי הספיק לקבל ולהעניק לו אהבה רבה, כי אחרי שנה הסרטן הכריע אותו והוא נפטר".
דבורה מספרת שפיני בן החמש וגזוז לא נפרדים זה מזו, ואוהבים לשחק ביחד. "הוא כלב חמוד וקשה לנו לדמיין את החיים שלנו בלעדיו", סיכמה.
![]()
למדורים קודמים של "משפחה עם זנב":