כל משפחה צריכה חבר עם זנב

כשיערית מליק מקרית אתא רצתה להכניס חתול לחייה, היא חיפשה באתרי המודעות ברחבי הרשת. מודעה של "אגודת חובבי החתולים בישראל - חיפה" לכדה את עינה והיא הגיעה למקלט העמותה בחיפה. "קטן, הוא החתול הראשון שלי, שילוב של טרקטור מגרגר, עם אופי של ג'ינג'י בגווני ואפרסק דהוי", סיפרה יערית ל-ynet. "הוא חתול כיפי ושובב בן שישה חודשים, שאוהב לרוץ אחרי כדורי נייר ברחבי הבית, ומתעקש שאנחנו נביא לו אותם כדי שיוכל לרוץ אחריהם שוב". 

 

לדבריה, בן הזוג שאיתה לא מחבב חתולים, אך אחרי שקטן השתלט על הבית, האהבה פרצה. "קשה שלא לעמוד בקסמיו של החתול. הוא משמין בנחת, מתנהג כמו כלב מפונק ולא מיילל הרבה. יש לו תחביב מוזר לקחת את הבגדים הנקיים מסל הכביסה ולהביא אותם לטבילה חוזרת בקערת המים שלו".  

ג'ימי, כלב מגזע קייסאונד מעורב בן שמונה, המתין חודשים ארוכים לאימוץ בכלבייה העירונית בתל-אביב. "הוא סבל ככל הנראה מהתעללות קשה ובמשך מספר חודשים לא יצא מהתא שלו. אי אפשר היה להתקרב אליו, והוא נבח והשתולל כשהיינו עוברים בקרבתו", סיפרה דבורה רוט, פעילה בעמותה. "בשלב מסויים הוא התחיל לפצוע את עצמו מרוב ייאוש ודיכאון".

 

אחת המתנדבות בעמותה החליטה להקדיש שעות רבות מזמנה כדי לנסות ולשקם את ג'ימי ובמאמצים גדולים היא הרגילה אותו למגע אדם. "החרדות והפחדים שלו פחתו, הוא אפילו הסכים לצאת מעט מהתא, אך עדיין לא מצאנו לו בית חדש", אמרה רות'. "לג'יימי היו בעיות התנהגות קשות והוא היה זקוק לשיקום איטי וסבלני כדי לרכוש מחדש את אמונו בבני האדם. ואז הגיע שלומי". 

 

שלומי כספי, גר בתל-אביב ומגדל שני כלבים נטושים. "כשראיתי את התמונה של ג'ימי במדור האימוץ ב-ynet רציתי לאמץ אותו, אבל לא ידעתי אם אוכל לטפל בכלב נוסף. לאחר שישה חודשים ראיתי שהוא עדיין מופיע במדור ומחכה לאימוץ והחלטתי להעניק לו בית חדש", סיפר שלומי. "בפגישה הראשונה שלנו הבנתי שבלתי אפשרי להוציא אותו לטיולים, לא יכולתי לגעת בו וידעתי שאם לא אקח אותו אלי, הוא יורדם כי אף אחד לא יכול היה להתמודד איתו".   

משפחתה של ליה דאוור-קוטין חזרה לישראל אחרי שהות בת ארבע שנים בניו יורק, ועברה לגור במודיעין. "דיברנו על אימוץ כלב כבר מספר שנים וידענו שברגע שנחזור לארץ נאמץ כלב מאגודה כלשהי", אמרה ליה.  בחודש שעבר ביקרו ליה ובנותיה, טוני (12) וגבריאלה (6), בעמותת "צער בעלי חיים בירושלים" והתאהבו באמיליה, בת השנתיים וחצי.  

 

"לא האמנו שהיא נאלצה לשהות יותר משנה באגודה. לא ידוע מה ההיסטוריה שלה, אבל יש לה פחד חמור מגברים. היא היתה חולה ואין ספק שהיא עברה מספר טראומות בחייה", סיפרה ליה. "היא היתה מפוחדת לגמרי, אבל עכשיו, היא חלק מהמשפחה שלנו ומתחילה להתנהג כמו כלבה אמיתית". 

 

 

בעוד שגורים זוכים תמיד לפופולריות גבוהה בעמותות, דווקא הכלבים המבוגרים ננטשים ומשוועים לבית חם. צ'ארלי, בן התשע, המתין זמן רב בכלבייה של עמותת "הרצליה אוהבת חיות" עד שהגיעה משפחת ריסקין מחיפה.  

 

 

צ'ארלי השתלב יפה בבית המשפחה. "הוא כלב נוח, בעל אופי ורצונות משלו. לעיתים הוא עקשן כמו בן אדם. בשבוע הראשון היה לו קשה להתאקלם בבית, אבל אחרי זמן מה הוא התרגל ומצא לעצמו את הפינה שלו", סיפר אריה. "לראות את הילדים בבית מאושרים איתו זה שווה את הכל. צ'ארלי אוהב תשומת לב ומשחקים. מבחינתו, אפשר לשבת לצידו וללטף אותו כל היום".

 

  

הכלבה פיצי נמצאה משוטטת בגשם זלעפות, צולעת ורועדת מקור. ליאת גבעתי, מתנדבת של עמותת sos אשקלון לקחה אותה הביתה, ושם גילתה שיש לה המון גידולים בבטן ושבר ברגל. היא ובעליה החליטו להשאירה אצלם, ולקחו אותה לטיפול רפואי.

 

העמותה סייעה לממן את הניתוח להסרת הגידולים, וגם מצב הרגל השתפר. פיצי אמנם צולעת אבל רצה בשמחה. ליאת אומרת שמאז שפיצי בבית, יש אור בבית. 

 

"כיף לפנק אותה ולטייל איתה כי היא מלאת מרץ. זה משהו שמשותף לשנינו  - לי ולבעלי איתמר - חוץ מלהתעסק עם עצמנו. יש המון שמחת חיים מאז שהיא כאן", אמרה ליאת. היא מאד מפונקת וצריכה המון תשומת לב. היא גם אוהבת לתקוף את התוכית שלנו בערמומיות: אם התוכית על הכתף של מישהו, היא עושה עצמה ישנה ופתאום רצה לנסות לתפוס את התוכית".

 

 

• רוצים לאמץ כלב או חתול? היכנסו למדור האימוץ השבועי "בואו הביתה"