כך נחלצה ישראל להציל את אסד

המתקן שהופצץ היה פרויקט של הנשיא הסורי. בירושלים - מבלי לקחת אחריות לתקיפה - חששו שהדיון בקונגרס יציג אותו באור נלעג ויזרז פעולת נקם. או אז נשלפה ה"סוכריה" - תחילה בראיונות החג ובהמשך דרך טורקיה. בצד השני קפצו על המתנה הממוחזרת כמוצאי שלל רב. המבצע הישראלי להצלת אסד מעצמו - כל הפרטים

הדיווח לקונגרס האמריקני על המתקן הגרעיני בסוריה והפרסומים שיהיו בעקבותיו בתקשורת האמריקנית, עתידים להביך מאוד את אסד. לא סתם להביך, אלא לפגוע אנושות בכבודו וביוקרתו כמנהיג - מה שעלול לדחוף אותו ליזום פעולת נקם אלימה נגד ישראל כדי למחוק את החרפה. כך מעריכים באמ"ן ובמוסד וכך מעריכים שרים בכירים בישראל. ייתכן שבשל כך החליטו לאחרונה להושיט לשליט הסורי סיוע שייחלץ אותו מהמבוכה ובעקיפין ימנע מלחמה. זה בתמצית הרקע למהלכי התיאום, שיזמה ישראל בשבועות האחרונים עם הממשל האמריקני, וגם למסר שהעביר אולמרט לאסד באמצעות ראש ממשלת טורקיה. מסר שהנשיא הסורי מפמפם כעת בכל אמצעי התקשורת הסוריים והערביים, למרות שאין בו שום חדש ואין מאחוריו שום כוונה - סורית או ישראלית - לפתוח בקרוב במהלכים מעשיים.

 

מאירועי השבועות האחרונים עולה תמונה של מהלך מדיני ותקשורתי מתוחכם, שיזמו ראש הממשלה ושר הביטחון כדי למזער את הפגיעה בסוריה כתוצאה מהדיון בקונגרס. הסיבה לפגיעה האישית הצפויה בנשיא הסורי, כתוצאה מאותו דיון, נובעת מהנסיבות שבהן הוקם המתקן בסוריה בסיוע צפון-קוריאני. מדיווחים בתקשורת העולמית עולה שהמתקן שהופצץ היה, מהצד הסורי, מיזם של בשאר אסד. הוא הסתיר את יוזמתו לא רק מעיני העולם, אלא גם מאזרחי ארצו.

 

אחת העדויות לכך היא העובדה - שנחשפה בתקיפה ומהפרטים

 שהתפרסמו בעקבותיה - שהמתקן שנבנה כמעט שלא היה מוגן ומאובטח מפני חדירה או תקיפה מהקרקע או מהאוויר. עובדה זו בפני עצמה עשויה להעיד על כך, שהוא לא שיתף בסוד הפרויקט את מרבית יועציו הבכירים או ראשי צבאו. מכאן לא רחוקה הדרך למסקנה סורית וערבית, שאסד נהג בפזיזות ובחוסר אחריות המאפיינים מנהיג טירון. הוא נקט יוזמה שהייתה עלולה, לכשתיחשף, לסבך את ארצו, לבודד אותה בצורה חמורה בזירה הבינלאומית ולסכנה בתגובה צבאית ישראלית ואולי אפילו אמריקנית. יתרה מזאת: הפרסומים לפיהם המודיעין הישראלי חשף את המיזם של הנשיא, אשר נשמר בסוד כמוס, ואף השמיד אותו - מעמידים את אסד באור נלעג.

 

בנסיבות אלו התעורר בישראל, מיד אחרי הפצצת המתקן, חשש כבד כי הנשיא הסורי ינסה לשקם את כבודו ויוקרתו באמצעות פעולת נקם כואבת. לכן, כדי שלא להוסיף שמן למדורה, החליטו בירושלים - מבלי לקחת אחריות לתקיפה - על איפול תקשורתי דרסטי, אשר ימנע פרסום פרטים שיביכו עוד יותר את הנשיא הסורי וידחפו אותו לפעולה. חיסול עימאד מורנייה בדמשק, בלב האזור המאובטח של העיר, עוד הוסיף לחששות. דמשק וחיזבאללה ייחסו את החיסול לישראל, מה שפגע עוד יותר בתדמיתו של המשטר הסורי והגביר את המוטיבציה של אסד להורות על פעולת תגמול.

משמאל לימין: לפני ואחרי התקיפה (צילום: AP)

 

סולם לדמשק

על רקע זה נקל להבין את פרץ הפעלתנות שאחז באולמרט וברק מרגע שנודע להם, כי הקונגרס עומד לקבל דיווח על אודות המתקן שהופצץ. דורשי העדכון לא היו מעוניינים כל-כך בפרטי הפעולה או בחלקה של סוריה בפרשה, אלא דווקא בזה של צפון-קוריאה. אנשי הסיעה הדמוקרטית בקונגרס רצו לנגח את הנשיא בוש ולהוכיח כי ההסכם שחתם עם פיונגיאנג על פירוק נשקה הגרעיני אינו שווה את הנייר שעליו נכתב. אבל בישראל העריכו כי מי שייפגע ישירות ואישית מחשיפת הפרשה הוא דווקא נשיא סוריה. לכן נקטה ירושלים סדרת פעולות שנועדה לחלץ את אסד מהמבוכה:

 

• המהלך הראשון התבצע לפני כשלושה שבועות. ראש הסגל טורבוביץ' והיועץ המדיני תורג'מן נשלחו לוושינגטון, כדי לבחון אם אפשר למנוע את הדיווח בקונגרס ואת הפרסומים שיבואו בעקבותיו, או לחילופין, לצמצם את הדיווח באופן שיתמקד באספקטים הנוגעים לצפון-קוריאה ולא לסוריה. בניגוד למה שהתפרסם בתקשורת הישראלית, סביר שאולמרט וברק לא חששו כל-כך מהסגרת מידע מודיעיני רגיש, אלא מהצגתו של בשאר כחדל אישים פזיז, ומהצגת אנשי משטרו כרכיכות שהנשיא אינו מתחשב בדעתם ואינו סומך עליהם.
  
  לכאורה, לאולמרט היה דווקא עניין לפרסם מה שיותר על ההכנות למבצע
  הפצצת המתקן וביצועו - אם אכן היה כזה - כיוון שהיו מציגות אותו ואת הצמרת המדינית-ביטחונית של ישראל באור מחמיא. אבל לפרסום שכזה - נכון או לא - עלולות להיות השלכות הרות אסון. לכן, הממשל הבטיח לחשוף בדיווח בקונגרס רק את ההכרחי ביותר להוכחת חלקה של צפון-קוריאה. אגב, גם צפון-קוריאה חששה מהדיווח ופתחה בהידברות עם וושינגטון בעניין. ממשל בוש, שלא רצה לאבד את הישג מדיניות החוץ הכמעט יחיד שבידיו, הגיע לאחרונה להסכם עם פיונגיאנג, לפיו זו תחשוף ביוזמתה את המהלכים שנקטה להפצת הידע הגרעיני והטילים מחוץ לגבולותיה. כך ניטל העוקץ במידת מה מהמהלך הדמוקרטי בקונגרס.

 

• המהלך השני התבצע לפני כשבועיים וחצי. הממשל האמריקני דחה את הדיווח לקונגרס בכמה ימים, כדי להתכונן בקפידה לדיווח תוך תיאום עם ירושלים. התיאום נועד למנוע דליפת מידע מיותר על חלקה של ישראל בפרשת הכור, וכן לאפשר לה לנקוט מהלכים נוספים. בארץ עדיין חששו מהפגיעה באסד כתוצאה מהדיון בקונגרס. גורם בכיר מעריך, גם עכשיו, שהדיווח לקונגרס ולתקשורת האמריקניים - ואפילו ייעשה בדלתיים סגורות ותחת מגבלות פרסום - יסב נזק חמור לנשיא הסורי. לכן הוחלט בירושלים לבצע מהלך עצמאי, שיאפשר לאסד להציג הישגים בפני עמו ובפני דעת הקהל הערבית והעולמית - כזה שיאזן את הנזק שייגרם לתדמיתו.
  אולמרט פתח במהלך כשהוא מודיע בראיונות החג, שישראל רוצה שלום עם סוריה. הוא אף רמז כי יש הידברות אינטנסיבית והבהיר: "לא נשקפת לישראל סכנה גרעינית מסוריה". עצם פרסום אמירות אלו מפי ראש ממשלה ישראלי, "מרכך" את התדמית הנוקשה והמיליטנטית שיש לאסד בדעת הקהל האמריקנית, ומסייע לו במקצת להיחלץ מבידודו בזירה הבינלאומית והערבית. אבל ישראל לא הסתפקה בכך: נחוץ היה "עוד משהו" שייחלץ את אסד מהמבוכה הצפויה לו.

 

• המהלך הבא התבצע לפני כשבוע. אולמרט העביר לראש ממשלת טורקיה מסר, לפיו ישראל מוכנה לפנות את הגולן תמורת שלום מלא. במסר הזה אין כל חדש - ראשי ממשלות ישראלים, מרבין ועד אולמרט, חזרו עליו פעמים רבות באוזני כל מתווך שדילג בין ירושלים לדמשק. אבל בנסיבות הרגישות הנוכחיות, המסר החבוט הזה - אם יפורסם שנשלח ישירות מפי ראש ממשלת ישראל לכתובתו של הנשיא הסורי - עשוי היה להפוך בדמשק לקלף תקשורתי מנצח, שיאפשר לאסד להציג הישג מרשים. בקיצור, ספין לא מזיק - ואף מועיל.  
  
  לכן, ככל הנראה, רמז אולמרט לראש ממשלת טורקיה בצורה מפורשת כי אין לו התנגדות שבשאר ייתן פרסום למסר ולמקור שממנו בא. ליתר ביטחון, כדי למנוע את הסערה פוליטית הצפויה בארץ בגלל הכוונה המשתמעת מהמסר, יצא אולמרט לבלות את חופשת הפסח בצימר ברמה - רמז ברור שהוא רואה בגולן חלק בלתי נפרד מישראל, ואין לו שום כוונה לוותר עליו בקרוב.

כרזת אסד משקיפה לגולן (צילום: רויטרס)

 

אסד לא התקשה להבין ולהעריך את המתנה שהעניקה לו ישראל. המסר קיבל פרסום מרבי כמעט בכל כלי התקשורת החצי-רשמיים בסוריה, והנשיא אף סיפר עליו במו פיו לעיתון קטארי. כדי להעצים את הרושם בסוריה שמדובר במהלך ממשי ובפריצת דרך, הוזמן המתווך הטורקי ארדואן לשיחות מיידיות בדמשק - מה שמעיד כי סוריה מקווה למנף את המסר הישראלי להישגים נוספים, או לפחות למזעור נזקים בדעת הקהל האמריקנית והערבית. המסר גם מאפשר לבשאר לטעון כי הצליח לתקוע טריז בין ישראל לארצות-הברית, המתנגדת להידברות ישראלית-סורית. הישג שמבחינתו, בזירה הסורית הפנימית, הוא אפילו יותר גדול מעצם הפרסום על "נכונותה" של ישראל לרדת מהגולן.

 

אפשר בהחלט להניח שבירושלים מרוצים מהצלחת המהלך עד כה: לא רק ששיתוף הפעולה הישראלי-טורקי-סורי להצלת אסד מפני עצמו ומפני מעשים נמהרים התנהל בדיוק כפי שתכננו בישראל; גם ממדי הסערה הפוליטית שפרצה בישראל לא חרגו מגדר שחרור הקיטור הפוליטי המקובל במקרים כאלה. ניכר היה שאפילו אפי איתם, תושב הגולן, מבין שמדובר בספין חוסך דם, שאין מאחריו כל מהלך ממשי לוויתור על הרמה. הממשל בוושינגטון מסייע גם הוא למהלך, בכך שאינו מגיב על הפרסומים בסוריה. עכשיו נותר רק לראות מה יקרה בעקבות הדיווח בקונגרס. אם הנשורת התקשורתית באמריקה לא תתמקד בסוריה - אומרים אישים בישראל - דיינו.