אחד ממאפי החלב והגבינה המפורסמים ביותר באזורנו הוא הבורקס. היינו עושים אי צדק חברתי, מקומי וכללי אם לא היינו מתייחסים אליו, אפילו בקצרה, לצד כל הקישים הצרפתיים והפשטידות למיניהן.
הבורקס מקורו בבלקן, ולא סתם בבלקן, אלא בטורקיה. ככלל טורקיה היא אם להרבה מאוד מהמאכלים שאנו אוכלים היום, גם אם הם נראים לנו אירופאים לחלוטין (השניצל האוסטרי, למשל, שהחל את חייו וגילגוליו בביזנטיון של טרום ימי הביניים). טורקיה, כמעצמה אזורית במשך שנים רבות, קיבצה אליה ויצרה תורות קולינריות ומיני מאכלים מסוגים שונים, ממקורות שונים וממרכיבים שונים. הפתיחות היחסית של טורקיה (בניגוד לסגירות של סין, למשל) הביאה להפצה של המאכלים הטורקיים ברחבי העולם, עד כדי כך שאין שני למטבח הזה בהשפעתו על העולם, מלבד אולי למטבח האיטלקי.
ה-börek הטורקי הוא מאכל בצק, לרוב ממולא (יש גרסא מתוקה ללא מילוי, עם סוכר מפוזר מלמעלה). לטורקים יש גירסאות רבות לבורק, במילויים שונים וגם בסגנונות בצק שונים וקיימות גרסאות לאומיות רבות לבורק לאורך ורוחב הבלקן. המונח המקומי "בורקס" היה במקור צורת הרבים של בורק, אבל כיום הפך לשם כולל למאכל.

בסיס המילוי ההסטורי והקלאסי לבורק – לא זה המשמש היום – הוא בשמל מאוד עבה וסמיך עם גבינת קשקבל. למרות שמקור השם הוא ככל הנראה באיטליה, מהמילה "Caciocavallo" (גבינת סוסים), גבינה זו מקובלת בכל חלקי הבלקן, וברומניה הפכה לשם גנרי לסוגים רבים של גבינה. את הסיגר בורק יוצרים מתערובת עבה של הגבינה והבשמל, ממנה אפשר ליצור "אצבעות". את אלה מניחים על בצק פילו ואחד משניים: או שמגלגלים לסיגאר או שמקפלים ליצירת סהרונים, שאותם מטגנים. אפשר לעשות גם מבצק עלים כדי לחסוך זמן, אבל אז עדיף לאפות, ולא לטגן.
רוטב הבשמל (רביכה של חמאה, חלב וקמח) משמש לא מעט במטבח הבלקני והטורקי בפרט. ערבבו למשל בשמל עם גבינת פטה ובשר חצילים קלויים על האש. הוסיפו מעט שמן זית וחממו את הכל במתינות לקבלת מעדן אמיתי, עם או בלי שום ופטרוזיליה.
קודם כל זה כיף להכין בבית. שנית, זה מאפשר לכם לדעת מה אתם מכניסים לאוכל שלכם. בורקסים תעשייתיים מבוססים לרוב על בצקי מרגרינה ולא על חמאה. מצבם של הבצקים הקפואים ברשתות השיווק לא טוב בהרבה, אבל ניתן גם להשיג בצקים המבוססים על חמאה.
בנוסף, בחלק גדול מהמקרים משתמשים בתחליף גבינה, כזה המכיל הרבה חלבון צמחי ושומנים מוקשחים מהצומח, ולא ממש בגבינה אמיתית. כדי לנפח את המילוי ולחסוך במחיר מוסיפים היצרנים גם עמילן או קמח. אפשר בקלות רבה לחוש בכך, כשהמילוי נמס בצורה חשודה ולא "גבינתית" אופיינית, וכשהטקסטורה שלו מגורגרת ולא נעימה.
אם אתם ניגשים לאפיית בורקס "ישראלי" שעשוי מבצק עלים, אתם לא חייבים להשאר נעולים על המוסכמות: משולשים לגבינה, ריבועים לתפוחי אדמה וכו'. אפשר פשוט ליצור רולדה של בצק ומילוי, ולפרוס אותה. למעלה מורחים חלבון -אם רוצים לקבל ברק, או חלמון - כדי לקבל גוון חום.
למילוי השתמשו בביצה ובגבינות איכותיות. פטה, גבינה בולגרית, פקורינו רומנו, קשקבל ותערובת של אלה וגבינה לבנה או קוטג'. אמנם גבינת הקוטג' אינה מסורתית, אבל היא טעימה. אם אתם אוהבים את הדברים יותר "מיוחדים", השתמשו בגבינה מתובלת יותר, ותנו לה ביטוי. בנוסף, אפשר תמיד לגוון עם בצל ירוק קצוץ דק, עשבי תיבול שונים ושילוב של גבינה ותרד או זיתים. מאחר שאתם מכינים בבית לכו על גדלים שונים וצורות שונות – כמו שבא לכם.
גרסא נוספת של בורק, אותה אפשר למצוא בספרי בישול טורקיים, היא זו המזכירה את הלזניה האיטלקית. יש לה בסיס של ממרח יוגורט ואליו מצרפים את המילוי האהוב עליכם.
המרכיבים (למתכון הבסיסי):
8-10 עלי פילו משומנים
1 כוס יוגורט
1/2 כוס מים
2 כפות שמן זית
2 ביצים
מלח ופלפל
אופן ההכנה:
המרכיבים:
4 חצילים קלויים
300 גרם גבינת פטה מפוררת
שמן זית
1 שן שום
3 כפות פטרוזיליה קצוצה
מלח פלפל
אופן ההכנה:
המרכיבים:
800 גרם עלי תרד מאודים קצוצים גס
200 גרם גבינת פטה מגוררת
150 גרם גבינת קשקבל
שמן זית
מלח פלפל
אופן ההכנה:
המרכיבים:
400 גרם בשר טחון
1 בצל מטוגן
3 עגבניות קצוצות
מלח פלפל
אופן ההכנה:
רן בוק הוא הבעלים של "27.6 - מרתף הגבינות של רן בוק", ומחבר הספר "גבינות", בהוצאת כתר. לאתר הבית של רן לחצו כאן.