הקשר בין המדד, הריבית והדולר

המחירים עולים? אביה ספיבק, המשנה לנגיד בנק ישראל לשעבר, מסביר לנו, את ההתרחשויות בשוק המט"ח, הקשר לאינפלציה, הריבית, ומה שבינהם; ויש גם נקודת אור

מדד אפריל שעלה ב־1.5% הוא חדשות רעות לבנק המרכזי, ליצואנים ולמשק הישראלי. ב־12 החודשים האחרונים עלה המדד ב־4.7%, הרבה מעל יעד האינפלציה של הממשלה שהוא 3%-1% בשנה. המדאיג הוא שלא רק מחירי המזון עלו (בשיעור עצום של 13%) והאנרגיה, אלא מחירי כמעט כל קבוצות המוצרים: דיור, אחזקת דירה, חינוך, תרבות ובידור וכו'. עלייה כללית של מחירים היא אינפלציה, והיא מחייבת תגובה של הבנק המרכזי. אנליסטים רבים מעריכים שבנק ישראל יעלה את הריבית ב־0.5%.

 

עלייה בריבית מעלה את כל הריביות במשק, גם למי שלוקח הלוואה וגם למי שמפקיד בבנק. בכך מרוסנים הביקושים במשק והאינפלציה יורדת. אחד הערוצים דרכם משפיעה הריבית הגבוהה על הביקושים הוא הייסוף של השקל, שפוגע ביצוא.

  

המדד הגבוה פרץ את רצפת הדולר

מה הקשר בין הריבית לשער החליפין? כיוון שכדאי יותר להחזיק בנכסים שקליים שהריבית עליהם כעת גבוהה ביחס לדולר או ליורו, המשקיעים עוברים ממט"ח לשקלים. מעבר זה מביא להתחזקות השקל לעומת המטבעות אחרים, כי עולה הביקוש לשקלים ויורד הביקוש למט"ח.

 

מיד לאחר הפרסום של המדד הסיקו הפעילים בשוק המט"ח שהנגיד יעלה את הריבית. הדולר צנח לעומת השקל מ־3.42 ל־3.38, ולא חזר לרמתו הקודמת. תופעה זהה קרתה אף באירו, שצנח מ־5.30 ל־5.24. כדאי לשים לב שהנגיד עדיין לא עשה או אמר כלום, ורק הציפיות של הפעילים הן שגרמו לייסוף החד של השקל.

 

ענף הייצוא סובל

בחודשיים האחרונים נקבעה מעין רצפה לשער החליפין בגובה של 3.40 שקל לדולר. אולם המדד הגבוה טרף את הקלפים והרצפה נפרצה. היצואנים יתקשו להמשיך ולתפקד בשערי חליפין נמוכים כל כך, ולכן יש חשש לירידת התעסוקה במגזר הייצוא, ולהעמקת ההאטה הכלכלית ב־2008. כמובן, התיירים שיסעו לחו"ל בקיץ או קוני המכוניות ירוויחו מהתחזקות המטבע המקומי, שירכוש יותר סחורות שמקורן בחו"ל עבור השקלים שלהם.

 

לא הכל שחור

לא כל החדשות בשבוע האחרון רעות למשק הישראלי. שר האוצר האמריקאי הנרי פולסון והנגיד בן ברננקי העריכו כי מרבית המשבר הפיננסי האמריקאי מאחורינו. כזכור, זהו אותו משבר פיננסי שהתחיל בהלוואות מגובות המשכנתאות - הסאב־פריים - והגיע לשיא בנפילה של בנק ההשקעות החמישי בגודלו בארה"ב, בר סטרנס. ברננקי הציל אותו בפעולה מהירה, שעצרה את המשך ההידרדרות.

 

למה זה נוגע לנו? אפשר להעריך כי בנק ישראל חשש ממשבר פיננסי שמקורו במשבר בחו"ל. וכך, פעילותו של הבנק לפני חודשיים, שהחזירה את הסדר בשוק המט"ח, ומנעה התחזקות מוגזמת של השקל, היתה במידה רבה בגלל החשש מ"הידבקות" מהמשבר הפיננסי העולמי למערכת הפיננסית הישראלית. התייצבות המערכת הפיננסית העולמית מקטינה את החשש מהידבקות כזו ומאפשרת גמישות רבה יותר בניהול המדיניות הישראלית. יתרה מזאת, היה חשש כבד שאם יתפתח משבר פיננסי, כל העולם ייכנס בעקבותיו למשבר כלכלי עמוק. והרי כולנו יודעים עד כמה כלכלת ישראל הקטנה והגלובלית תלויה בכלכלת העולם.

 

 

הכותב הוא פרופ' לכלכלה באוניברסיטת בן גוריון, עמית בכיר במכון ון ליר ולשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל