רות לא היתה עוברת

בנה של רות התנ"כית היה עובד, ונכדו של עובד הוא דוד מלך ישראל. אלא שרות לא היתה יהודיה מבטן כי אם גיורת. מה היה קורה לו היתה מגיעה בימינו לבית הדין לגיור? אסף וול מפגיש אותה עם דייני בית הדין הרבני

דיין א': שלום.

 

דיין ב': מה שמך?

 

רות: רות.

 

דיין ג': רות מה?

 

רות: המואביה.

 

דיינים: את ממואב?

 

רות: לא אני מדרום שבדיה.

 

דיין א': מכירה אולי את הרב של איקיאה?

 

רות: לא, זאת היתה בדיחה, אני ממואב.

 

דיין א': גברתי, בבקשה בלי בדיחות.

 

דיין ב': בדיוק. ליהודים אמיתיים אין חוש הומור.

 

דיין ג': יהודי אמיתי שומר על פרצוף חמור סבר, הנה ככה.

 

רות: טוב.

 

דיינים: בקיצור את שיקסע.

 

רות: כן

 

דיינים: ורוצה להיות יהודיה.

 

רות: נכון.

 

דיינים: למה?

 

רות: אני רוצה להישאר עם חמתי נעמי.

 

דיין א': לא הבנתי.

 

דיין ב': כלה רוצה להישאר עם חמתה?

 

דיין ג': הרחמן יצילנו, הרי זו כופרת גמורה!

 

רות: לא הבנתי. מה הבעיה?

 

דיין א': גברתי, כלה וחמות יהודיות זה כמו פסח ופיתה.

 

דיין ב': זה כמו רמי וריטה.

 

דיין ג': מעבר לכך, רות זה לא שם של יהודיה.

 

דיינים: תצטרכי משהו מהמקורות.

 

דיין א': נניח פייגי או גיטל.

 

דיין ב': שם בעל הברה אחת זה מנהג גויים.

 

דיין ג': קחי למשל את השם אסתר, איזה יופי!

 

דיין א': זה שם שאפשר לכתוב עליו מגילה.

 

דיין ג': יש כבר גיורת מקובלת בשם הזה, היתה פעם זמרת מפורסמת. לא עלינו.

 

דיין ב': אבל רות?

 

דיין ג': זה שם טרף. שקץ. לא יבוא בקהל ישראל.

 

דיינים: לא חשוב. במה את עובדת?

 

רות: ליקוט אלומות.

 

דיין א': ככה עם הקוצרים?

 

רות: כן.

 

דיין ב': כאילו ממש חקלאות?

 

רות: כן.

 

דיין ג': אשכרה בשדה?

 

רות: כן.

 

דיינים: היה לא תהיה!

 

דיין א': יש דברים שיהודים פשוט לא עושים!

 

דיין ב': מנהג גויים!

 

דיין ג': ממש עבודת אלילים.

 

דיין א': עוד אחד הנערים עלול לצבוט לך!

 

רות: אז מה לעשות?

 

דיין א': תיכף נסדר גם את זה.

 

דיין ב': איפה חשבת להתגורר?

 

רות: בבית לחם.

 

דיין ג': איפה?

 

רות: בבית לחם אשר ליהודה.

 

דיין א': זה בשטחים לא?

 

דיין ב': עכשיו זה כבר עובר כל גבול!

 

דיין ג': יהודים לא גרים בשטחים!

 

רות: אבל יש הרבה יהודים בשטחים.

 

דיין ב': אלו לא יהודים, אלו סתם מזרוחניקים.

 

דיין ג': תסלחי לי שאני שואל משהו אישי.

 

רות: בבקשה...

 

דיין ג': איך תחנכי את עשרת ילדייך?

 

רות: אחנך אותם לנאמנות למולדת, לתרום, להגן על מדינת ישראל.

 

דיין א': מה זה נאמנות?

 

דיין ב': מה זה להגן?

 

דיין ג': מה זה "מדינת ישראל"?

 

דיין א': ואם יהיה לך בן יהודי איך תקראי לו?

 

רות: חשבתי על משהו כמו "עובד".

 

דיין ב': מה פתאום עובד?

 

דיין ג': את מתכוונת עובד בשחור?

 

דיין א': אולי תקראי לו "לומד"? אחד שתורתו אמנותו.

 

רות: אני דווקא רואה בעיני רוחי רועה צאן.

 

דיין ב': רועה צאן מבית לחם?

 

דיין ג': יעני שבבניק?

 

דיין א': ד' ירחם! איזה משפחה את מתכוונת להקים?

 

דיין ב': איזה מן ייחוס יהיה לצאצאים שלך?

 

דיין ג': רועה צאן שבבניק מבית לחם? זה מה שאת רוצה שיצא ממך?

 

דיין א': כל הנערי גבעות האלה, גומרים בבית סהר.

 

דיין ב': געוואלד!! אל תגיד את זה! למחוק מהפרוטוקול!

 

דיין א': למחוק מה?

 

דיין ב': אמרת אתה מילה הזאת! את השם המפורש?

 

דיין א': איזה שם?!

 

דיין ב': נו... ב"צֹהַר"??

 

דיין א': רחמנא ליצלן, לא העלתי על דל שפתי!

 

דיין ג': חס וחלילה, הוא אמר "בית סהר". הנה, קח תשתה משהו.

 

רות: סליחה כבוד הדיינים, כל הדיון הזה נראה לי קצת הזוי...

 

דיינים: איך את מעזה?

 

רות: אמרו לי שאני רק צריכה לומר " עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי" וזהו.

 

דיין א': זה אולי אצל הרפורמים לא אצלנו.

 

דיין ב': מי סיפר לך דבר כזה?

 

רות: זה כתוב בתנ"ך.

 

דיינים: תנ"ך? מה זה תנ"ך?

 

רות: תנ"ך?

 

דיין א': כן תנ"ך. מי כתב אותו?

 

דיין ב': זה שוב הדרוקמן הזה?

 

רות: מי כתב? משה, יהושע, שמואל, ישעיהו, עזרא הסופר...

 

דיין א': מי אלו?

 

דיין ב': מי המו"ל שלהם?

 

דיינים: לא מכירים.

 

דיין ג': בכלל, גברתי חבל שאת מתעסקת בשטויות הללו ולא ביהדות.

 

דיין א': את לא בשלה עדיין להיות יהודיה.

 

דיין ב': כן, לכי ללמוד קצת ותחזרי בעוד שנה.

 

דיין ג': יום טוב, וינעמו לך רגבי ארצנו.

 

דיין א': חוצפנית.

 

דיין ב': ספחת.

 

דיינים: ברוך שפטרנו. טוב, מי הבא בתור?

 

שמש: אחד מאוקראינה, בוגדן חמלניצקי.

 

דיינים: חמלניצקי?

 

שמש: אוליגרך מקהילת קייב המעטירה. רק השבוע תרם ח"י בתי כנסת.

 

דיינים: נו נו, זה יהיה קצר.