מנכ"ל מיקרוסופט ישראל, דני ימין, דווקא משרד אופטימיות: "מי שמרוויח מירידת שער הדולר הם הצרכנים, ולכן אני חושב שהציבור הישראלי הוא המרוויח העיקרי מהמגמה. ישראל היא שוק חופשי, ובשוק כזה יש מרוויחים ומפסידים. אני לא חושב שבנק ישראל צריך להתערב במסחר בדולר. התערבות כזו דרושה אך ורק כשהכלכלה עומדת בפני קטסטרופה, דוגמת משבר הבנקים בשנות השמונים. מיקרוסופט ישראל לא רואה רווחים גדולים מירידת שער הדולר - עלות כח האדם בישראל השתוותה אם לא עלתה על עלותו בארה"ב, אך למרות זאת אנחנו ממשיכים לגייס עובדים בישראל".
גם ענף הרכש מושפע מהדולר. סמנכ"ל השיווק של UMI, ירון גורטלר, יבואנית שברולט וביואיק, מסכים ששער מטבע נמוך עוזר ליבואני הרכב לרכוש מכוניות בתנאים נוחים, יתרון שמתורגם בענקת תנאי מימון משופרים ללקוחות: "אנו מציעים עסקאות טרייד-אין במחירי מחירון, כשהיתרה משולמת ב-36 תשלומים ללא ריבית. בחלק מהדגמים מדובר בהנחה ששוויה עד 15 אלף שקל".
לא כל היבואנים מרוויחים מהחלשות הדולר. מנכ"ל יורוקום-נוקיה, אילן גרינבאום, מסביר: "אומנם אנחנו קונים את מכשירי הסלולר בעסקאות הצמודות לדולר, אך גם מוכרים את המכשירים לחברות הסלולר במחיר שנקבע לפי הדולר היציג. מאחר שהרוב המכריע של המכירות שלנו הן למפעילי הסלולר, אנחנו לא מרווחים מהתחזקות השקל".
גרינבאום מעריך גם כי מפעילי הסלולר לא מרוויחים יותר מידי מהירידה של הדולר: "מחיר מכירת המכשירים אינו מושפע כמעט מעלות המכשיר למפעילים, כי אם מושפע מתנאי התחרות. ככל שהתחרות חזקה יותר, המפעילים מסבסדים יותר את המכשירים. היקף הסבסוד לא נקבע לפי מחיר הרכישה של המכשיר".
בהכנת הידיעה השתתפו אמיר טייג, ליאור גוטמן, אורנה יפת ויסמין גיל.