אתם בחרתם: "הרצחת וגם ירשת" – ביטוי ה-60
אלפי גולשים השתתפו השבוע במשאל ynet-גשר, וקבעו: דבריו של אליהו הנביא לאחאב הפכו לביטוי התנ"כי השגור ביותר בקרב דוברי השפה העברית, הרחק לפני "אל יתהלל חוגר כִּמְפַתֵחַ" שסיים במקום השני ו"קום התהלך בארץ"; ובסקר הטלפוני: הביטויים הלועזיים שולטים וכמה משלבים אמירות ביידיש?
ynet
פורסם: 29.05.08, 08:45
"הרצחת וגם ירשת" הוא הביטוי התנ"כי שחדר בצורה המשמעותית ביותר לשפה העברית – כך עולה מתוצאות חלקו השני של משאל "מצעדי ה-60".
- המצעד הראשון: הרב קוק - דמות ה-60 היהודית
התוצאות המלאות:
1. "הרצחת וגם ירשת?" (מלכים א', כ"א, 19) – 27%2. "אל יתהלל חוגר כִּמְפַתֵחַ" (מלכים א, כ', 11) – 15%
3. "קום התהלך בארץ" (בראשית, י"ג, 17) – 12%
4. "שקר החן והבל היופי" (משלי, ל"א, 30) – 11%
5. "ברחל בתך הקטנה" (בראשית כ"ט, 18) – 10%
6. "לכל זמן ועת לכל חפץ" (קהלת, ג', 1) – 9%
7. "לאלוהים פתרונים" (בראשית, מ', 8) – 5%
8. "עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים?" (מלכים א', י"ח, 21) – 5%
9. "בן זקונים" (בראשית, ל"ז, 3) – 4%
10. "אל תשלח ידך אל הנער" (בראשית, כ"ב, 12) – 2%
סיפור כרם נבות
בספר מלכים א' מסופר המקרה בו ביקש המלך אחאב מנבות היזרעאלי שימכור לו את כרמו בתמורה לכרם טוב ממנו. נבות סירב להצעה משום שלא רצה לוותר על נחלת אבותיו.
בתגובה הסיתה איזבל, אשת אחאב, את הציבור נגד נבות, ושני סוכנים מטעמה מאשימים אותו כי קילל את המלך. בעקבות כך נסקל נבות ומת ואחאב יורש את הכרם שביקש לקנות.
בדברי התוכחה שמסר אליהו הנביא למלך אחאב בשם א-לוהים נאמר:
"כֹּה אָמַר יְהוָה, הֲרָצַחְתָּ, וְגַם-יָרָשְׁתָּ... בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לָקְקוּ הַכְּלָבִים אֶת-דַּם נָבוֹת, יָלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת-דָּמְךָ גַּם-אָתָּה... הִנְנִי מֵבִי אֵלֶיךָ רָעָה, וּבִעַרְתִּי אַחֲרֶיךָ; וְהִכְרַתִּי לְאַחְאָב מַשְׁתִּין בְּקִיר, וְעָצוּר וְעָזוּב בְּיִשְׂרָאֵל. וְנָתַתִּי אֶת-בֵּיתְךָ, כְּבֵית יָרָבְעָם בֶּן-נְבָט, וּכְבֵית, בַּעְשָׁא בֶן-אֲחִיָּה: אֶל-הַכַּעַס אֲשֶׁר הִכְעַסְתָּ, וַתַּחֲטִא אֶת-יִשְׂרָאֵל" (מלכים א', כ"א 19-22).
בשפה העברית הפכו דברי תוכחה אלה ביטוי להוספת חטא על פשע או הפקת תועלת מעוולה שנעשתה.
מדברים בלעז
במקביל למשאל הגולשים בוצע גם סקר טלפוני מיוחד בנושא. מתוצאותיו עולה כי דווקא הביטויים הלועזיים שימושיים יותר בקרב דוברי העברית, אך הציבור היה שמח לו המורים היו משתמשים יותר בביטויים מהמקורות. סקר ynet-גשר נערך על ידי מכון מותגים וכלל 500 מרואיינים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת דוברת העברית בישראל.
בחלק הראשון נשאלו המשתתפים אילו ביטויים או ניבים הם נוהגים לשלב בשפתם. 34% אמרו כי מעדיפים ביטויים הלקוחים משפות זרות, 21% השיבו כי ביטויים תנ"כיים שגורים על פיהם יותר ו-10% בחרו בביטויים מיידיש. מנגד ענו 35% כי הם אינם נוהגים לשלב ביטויים או ניבים בשפה.
מפילוח להגדרות דתיות עולה כי הדתיים והחרדים בוחרים יותר בביטויים תנ"כיים (47% ו-45% בהתאמה), ואילו החילוניים מעדיפים ביטויים לועזיים (42%). חלוקה לגילאי הנשאלים מלמדת כי בכל קבוצות הגיל "גברו" הביטויים הזרים על אלה שמקורם בתנ"ך. אצל בני ה-24-18 הפער הגדול ביותר (40% ו-12% בהתאמה) ובקרב בני ה-64-55 ההפרש הקטן ביותר (27% ו-24%).
ואת מי היינו שמחים לשמוע כשהם משלבים יותר ביטויים מהמקורות בשפתם? 33% מעדיפים את המורים בבתי הספר, 21% את כלי התקשורת, 12% רוצים יותר ביטויים תנ"כיים בפרסומות ו-9% בדברי הפוליטיקאים. מניתוח לפי הגדרות דתיות וגילאי הנשאלים עולה כי כל המגזרים הציבו ראשונים את המורים חוץ מהדתיים ובני ה-55 ומעלה שביקרו את כלי התקשורת.
שושי בקר, מנכ"לית גשר מפעלים חינוכיים, הסבירה את הבחירה ב"הרצחת וגם ירשת?" כניב ה-60 ואמרה כי לדעתה מדובר בביטוי פופולארי המבטא תחושה של החברה הישראלית הרואה פעמים רבות את מנהיגיה אשמים ואף נהנים. עוד הוסיפה בקר: "ביצענו את מצעד הניבים וסקר הניבים בשל הכרתנו בחשיבות השימוש בניבים ופתגמים, המעידים על עושר לשוני ותרבותי של הדובר ושל השומע המבין. יש להם חשיבות תרבותית עצומה לעם כולו, הם יוצרים מכנה משותף רחב ומעידים על היכרות עם המקורות והשורשים שלנו.
"מכאן אנו יוצאים בקריאה למחנכים, להורים, לאנשי תקשורת ולאנשי רוח להרבות בשימוש בניבים, מתוך הבנה שככל שהם יושמעו ויישמעו – כך יהיו לנכסי צאן ברזל לכולנו".
ובשבוע הבא ב"מצעדי ה-60" של ynet: בוחרים את ה"סיפור היהודי"