"הציונות הדתית נמצאת בערבו של מדרון חלקלק והיא עומדת בפני פילוג. המחיר יהיה ענק, נורא, פשוט לא יאומן" – כך מזהיר ראש ישיבת ההסדר בפתח-תקווה הרב יובל שרלו. לדבריו, היהדות רואה באור חיובי את המחלוקת, אך הפילוג הוא מצב הרסני שמתאפיין בחוסר הכרה בליגיטימיות של הצד השני, חוסר נכונות לאחדות גם בנושאים מוסכמים, שימוש בטרימינולגיות שונות שלא מאפשרות תקשורת ואף שלילת נישואין בין שני המחנות. "אנחנו עוד לא שם, אבל מה הסיכוי שבחורה ממגדל עוז תתחתן עם בחור מהר-המור ומישהי ממדרשת הרובע עם תלמיד ישיבת פתח תקווה או עתניאל?" המחיש הרב שרלו.
הרב הביע פסימיות בכל הקשור למערכת היחסים בין הציבור הדתי לחרדי. הוא דיבר בכנס "הציונות הדתית – השתלבות או היבדלות" שנערך היום (ב') באוניברסיטת בר אילן, במלאת 10 שנים לפטירתו של יו"ר המפד"ל השר זבולון המר.
הרב שרלו, שהתבקש להעריך את סיכויי האחדות בציבור הדתי-לאומי, תיאר תמונת מצב מורכבת של פיצול לחמש מפלגות בכנסת, ארבע תנועות נוער גדולות, רשתות חינוך רבות, מאות בתי כנסת, אין-ספור עלוני פרשת שבוע ו"עוד סדרה שלמה של נושאים אחרים". לטענתו, "המנעד העצום בין העמדות השונות נמצא ברוחב הגדול ביותר שהיה אי פעם ביחס לכל תחום – פורמאלי-מסגרתי או תוכני-פילוסופי של אמונות ודעות -שאלות כמו מעמד האישה, היחס למדעי הרוח בעולם האקדמי וחשיבות הדמוקרטיה".
הוא הזהיר כי "השטן תמיד מנצח במקום של מחלוקת שהביאה לידי פילוג", וטען כי כך היה במאבק בין החסידות להתנגדות, שהידרדרה לטינה ושנאה כך שהציבור "ברח" לתנועת ההשכלה. "הציבור הרחב מצביע ברגליים והולך, וזה קורה במידה מסוימת גם לציונות הדתי. איבדנו ציבור ענק שלא רוצה להיכנס למשחק הזה ושלא זו השפה שלו. לפני 20 שנה איבדנו כך את המסורתיים, ועכשיו אנו מאבדים את הילדים שלנו". לדבריו, הדבר הוכח בבחירות האחרונות, כשרוב אנשי הציונות הדתית לא הצביעו לאיחוד הלאומי.
שרלו מתקשה לנבא האם פני החברה הדתית לאחדות, אך הוא מונה כמה תנאים הכרחיים להשגתה, ובראשם שינוי השפה והאחריות לכלל. "אי אפשר לדבר עוד על דרך בלי פשרות ובלי ויתורים והליכה עם האמת שלנו עד הסוף", אמר הרב, "על ציר זה לא ניתן לעשות אחדות. גם זוגיות לא בונים ככה. אחדות היא סוג של ריקוד: כשזה מתקדם – זה נסוג ולהפך. אי אפשר לומר שכל אחד יילך בדרכו ואנחנו נתאחד. זה לא עובד.
צריך להפוך את הפשרה והוויתור למילים קדושות, אחרת אין סיכוי לאחדות". לפיכך הוא קורא ל"מיינסטרים" להאמין בפשרה, הסכם, משא ומתן, צניעות, ענווה וראיה כלל ישראלית כדרך לכתחילה, ולא לתת לקיצוניים משמאל ומימין, דתית ופוליטית, להשתלט על השיח. "אני מצפה שהרוב הענק והמסיבי יהיה מי שהוא באמת".
על העיסוק המוגבר בנושא אמר הרב שרלו: "בדרך כלל מי שמדבר על כלל ישראל הוא גדול הפלגנים. מי שרוצה אחדות לא מדבר עליה אלא נוהג בה. 'האיחוד הלאומי' הרי זה שיא המחלוקת, למרות השם היפה. אני מודאג כשהמילה אחדות מושמעת הרבה מדי פעמים, כי זה מגיע מאלה שלא מוכנים לשלם את המחיר שלה".
"איזו עמדה מוסרית זו לנסות להגיע לאחדות עם מי שלא מכבד את רבותיי וכותב בעיתון שלו ש 'חיים דרוקמן עשה כך וכך'", תהה הרב שרלו, "מי שלא מוכן להכניס אישה לכנסת לא יכול להתאחד איתנו. לא נמכור 51% מהציונות הדתית בשם האחדות. אין מה לדבר על זה. אני בא מהעולם הליטאי ולכן אני אומר את זה בצער עמוק". בהמשך הוא הדגיש כי יש מקום לשיתוף פעולה עם הציבור החרדי החסידי והספרדי ואמר: "עמדות הרב עובדיה יוסף בהלכה נמצאות לעיתים שמאלה מעמדותינו. הפילוג איתם הוא טרגדיה שצריך וניתן לתקן אותה".
על השתלבות הח"כים הדתיים במסגרות הפוליטיות הלא דתיות אמר הרב שרלו: "אני חולם על כך שהציונות הדתית, במקום לעסוק ב'איך מסתדרים עם החילונים' תציג את החזון לקיום מדינה יהודית דמוקרטית, כמו מה נעשה בזמן שכולם יהיו ציונים דתיים מבחינת יחסי חוץ, מדיניות כלכלית, שמירת חוק בשבת וכדומה. העולם הרבני לא התחיל לחשוב על זה ואין אף מפלגה שמדברת בשפה הזו. אני לא רואה דרך לעשות את זה בהתערבבות במפלגות אחרות".
עם זאת הוא מסכים כי לצרכי המגזר ניתן לדאוג טוב יותר דווקא במפלגות האחרות. "הסיעות הדתיות, שלא מכירות בפשרה ובוויתור ושפתן היא 'הכל או לא כלום', הכריעו בכך שהן נשארות תמיד באופוזיציה. ברור שבהשתלבות במפלגת שלטון אפשר להשיג יותר".