דן מרגלית: "המת לא יוצא ניזוק והתורם יוצא נשכר"

"הפחד מהמוות גורם לאנשים לחרדה ורתיעה שגורמים להם להתרחק מכל עיסוק בכך. זה כאילו נגד עין הרע. הצלת חיים היא בדל"ת הערכים של המין האנושי. זה רווח אנושי נטו". העיתונאי דן מרגלית חותם על כרטיס אָדי

החתימה

אני חותם היום על כרטיס אָדי.

 

הגורם

תמיד רציתי לחתום ואמרתי הנה אני הולך לחתום ואז היה איזה עיסוק ובסופו של דבר לא הגעתי לזה. היום, בגלל הפנייה של ynet, אני חותם. 

 

ההתלבטות

ככל שהרפואה המודרנית מוצאת פתרונות לאנשים שנזקקים להשתלה, גדל הצורך לעודד אנשים לחתום על כרטיס אָדי. אני לא בטוח שההבנה והסימפטיה של האנשים הולכת ביחד עם הנעשה, ואני מותח ביקורת על עצמי: הרי ידעתי שחתימה על כרטיס אדי זה דבר נכון, ועובדה שרק היום אני מצטרף. אצלי העיכוב לא נבע מחשש או התלבטות כל שהיא, אלא מסדרי עדיפויות.

מבתי הכנסת תצא הבשורה. מרגלית (צילום: דנה קופל)

 

פגשתי בחולה

במהלך עבודתי בתכנית "ערב חדש" ראיינתי אנשים רבים, חולים שממתינים להשתלה ובני משפחות שתרמו את אברי יקיריהן. מעולם לא נתקלתי באדם שהביע חרטה. במקרה האחרון פגשתי במשפחתו של עמרי גילור ז"ל, הם אנשי מופת בעיני. עמדת הפתיחה שלי הייתה סימפטית ואוהדת, אבל המפגשים האלה העלו אצלי את המודעות לסוגיה הקשה הזאת ואת הנחיצות שבעניין.

 

אני עושה

כעיתונאי, ישנה תחושת שליחות כשאני מביא את הסיפורים האלה, אבל זאת שליחות מאוד קלה. האנשים הללו כבר קיבלו את ההחלטה הקשה שלהם. כשאני נפגש איתם, הם כבר אחריה. הצד שלנו בשליחות הוא להביא את העניין לידיעת הציבור, על מנת שכשיקרו דברים נוספים מהסוג הזה אנשים יתנו את דעתם לכך.

 

חותמים עכשיו:

• לחתימה על כרטיס אדי מקוון - לחצו כאן

 

פרויקט תורמים לחיים:

• המטרה של ynet: חצי מיליון בעלי כרטיס אדי

מתלבטים? היכנסו לפורום אדי ב-ynet 

 

 

כולנו שווים

אני לא חושב שההתניה לתרום לאדם כזה או אחר היא ראויה, אבל היות והיא עלולה לעכב את הנכונות של אדם כזה או אחר לתרום, צריך לדבר עם האדם על כך ולשכנע אותם לחתום ללא סייג. אם בכל זאת הוא עומד על דעתו והברירה היא בין להחתים או לא, אני אומר שעדיף להחתים. אני מאמין שכאשר החתימה על כרטיס אָדי תהפוך לנוהג מקובל אז התנופה תעשה את העבודה בעצמה והסייג יימחק בתוך כמה שנים.

 

התרומה והדת

אני בטוח שהמעשה הזה אינו נגד רצון הבורא. אני לא מקבל את השטויות האלה. אם אלוהים יכול להחזיר אותנו מהעולם הבא אז הוא גם יכול להוסיף לנו את האברים שאנחנו תורמים עכשיו להצלת חיים. צריך לעבוד קודם כל בבתי הכנסת, משם יכולה לצאת בשורה אחרת, חדשה, שתתגלגל קודם כל לציבור הדתי ואחר כך גם לתוך הציבור החילוני.

 

מילה לספקנים

בספרו החדש כותב אהרון אפלפלד, "המוות הוא כמו המסמר החלוד שתקוע בחיינו". הפחד מהמוות גורם לאנשים לחרדה, רתיעה או כל מיני דברים כאלה שגורמים להם להתרחק מכל עיסוק בכך. זה כאילו נגד עין הרע. הצלת חיים היא בדל"ת הערכים של המין האנושי. המת לא יוצא ניזוק והתורם יוצא נשכר. זה רווח אנושי נטו. 

רוצים לראות מי עוד חתם על כרטיס אדי ומפציר גם בכם להציל חיים? לחצו כאן