אני מאמינה שכל אדם בתקופה זו או אחרת בחייו הגדיר את המושג אהבה בצורה שונה, וכל אדם בהתאם לאופיו ולדרך בה חונך וגדל מפרש אהבה בצורה אחרת.
לב טולסטוי אמר: "להגיד שתוכל לאהוב אדם אחד כל ימי חייך זה כמו לומר שנר ימשיך לבעור כל תקופת חייך". אוריפידס, לעומתו, אמר: "כל מי שלא אוהב אדם לנצח אינו אוהב כלל".
מי מהם צודק?האם ניתן לאהוב אדם אחד כל ימי חיינו?
אם מסתכלים על שיעור הגירושים הגבוה ניתן לחשוב טולסטוי צודק. אבל אני דווקא נוטה לחשוב כמו אוריפידס.
בוודאי תרצו לדעת, אם אני מאמינה שאהבה היא לנצח, איך אני מסבירה את אחוזי הגירושים הגבוהים. התשובה בעצם מאוד פשוטה: בימינו, כשהכל חייב להיות מהיר ועוצמתי, יש לנו נטייה להתבלבל בין אהבה להתאהבות.
כולנו התאהבנו בשלב מסויים בחיינו, התאהבות זהו רגש מדהים שגורם לנו להרגיש בעננים, לישון פחות מבלי להרגיש עייפים, להתמלא מרץ ואופוריה, תחושת אושר פנימית שגורמת לנו להאמין שאנחנו כל-יכולים. אבל בסך הכל מקור הרגש הזה הוא כימיקל שמשתחרר לנו בגוף, וכמו כל חומר - סופו להתפוגג. זה יכול לקחת שעה, או כמה שנים (מחקרים מראים שהזמן המרבי הוא עשר שנים). למרבה הצער, זה לא יכול להימשך כל החיים.
אנחנו יכולים להתאהב באדם בגלל מראו החיצוני, בגלל הכסף שלו, המקצוע שלו ו/או המעמד שלו. אותו חומר שמתפשט במוחנו בזמן ההתאהבות גם מעוור את עינינו, כך שלפעמים איננו מסוגלים לראות אם האדם בו התאהבנו אינו מישהו שאנחנו מסוגלים באמת לאהוב לאורך זמן.
יש לי ידיד שמתאהב רק בבלונדיניות, כי אמא שלו תמיד אמרה לו מאז שהוא זוכר את עצמו שיום אחד הוא יתחתן עם בלונדינית. באמת כשגדל הוא התחתן עם בלונדינית, והם אפילו הביאו ילד לעולם, אבל כעבור עשר שנים הוא גם מצא עצמו גרוש מבלונדינית.
ידיד אחר שלי מתאהב רק בעורכות דין, כי אבא שלו היה אומר שעורכות דין הן הכי יפות והכי חכמות. אותו ידיד הוא אחד הגברים החתיכים היפים, האינטליגנטיים הרגישים והחמים ביותר שפגשתי בחיים שלי – והוא רווק בן 40.
יש לי חברה שמתאהבת כל יום מחדש - בחשבון הבנק שלהם. אהבה היא כמובן עוד לא מצאה.
אז מה זאת בעצם אהבה?
בניגוד להתאהבות, אהבה לוקחת זמן. אהבה מוצאים רק לאחר שמכירים, אבל באמת מכירים, את האדם שעומד ממול, רק אחרי שרואים את כל החסרונות שבו, את כל השריטות שלו, ולמרות זאת עדיין רוצים להיות איתו.
אהבה זה כשגם כשרבים, לעולם לא נגיד מילה פוגעת או נרים יד, כי רק המחשבה על לפגוע בו מכאיבה לנו.
אהבה זה לקבל את הזולת עם כל חולשותיו.
אהבה היא קבלה ונתינה אינסופיות.
אהבה היא התפשרות ומאמץ. כדי להחזיק ולחזק אהבה צריך לעבוד קשה. זו אולי העבודה הקשה ביותר בעולם, אבל גם המתגמלת מכולן.
הבעיה היא שלא כולנו זוכים לחוות אהבה אמיתית. רק בודדים זוכים לאושר שכזה, מכיוון שרובנו עסוקים בהתאהבות במקום באהבה. רובנו נעבור את חיינו ונמות בלי לדעת מהי אהבה, מפני שכנראה פסלנו אותה בפגישה הראשונה. אולי כי העיניים שלה היו חומות ולא כחולות, אולי כי השיער שלה היה שחור וקצר ולא בלונדיני ארוך. אנחנו לא נחווה לעולם אהבה, כי פסלנו אותו בשיחה הראשונה, כשגילינו שהוא זגג ולא רופא.
כמעט כולנו פסלנו אדם לפני שבאמת הכרנו אותו, אנחנו נפסול מישהו כי לא הרגשנו את "הפרפרים" האלה בבטן. אנחנו שוכחים שפרפרים אולי יפים, אבל עפים ומתים מהר.
רק בני המזל והסבלנים זוכים לאהוב ולהיות נאהבים, וזאת האהבה שעליה מדברים בשירים ובספרים, זאת האהבה שמחזיקה לנצח, שנשארת לעולמים. זאת האהבה שתגרום לכם לקום כל בוקר עם חיוך גם בעוד 50 שנה. זאת האהבה שתגרום לכם ללכת יד ביד גם כשתהיו זקנים.
לפעמים אנחנו שוכחים שמראה חיצוני, כסף ומעמד הם דברים זמניים, שיכולים להשתנות ברגע אחד. ואם אתה מאוהב ולא אוהב, אז ברגע שהסממנים החיצוניים ייעלמו גם "האהבה" תחלוף. אבל כשאתה אוהב באמת, גם אם אותם סממנים חיצוניים יעלמו - האהבה תישאר שם, יציבה וחזקה.
אז איך מוצאים אהבת אמת? איך יודעים להבחין בין התאהבות לאהבה?
בואו נעשה תרגיל קטן. עצמו עיניים, דמיינו שהאדם שאתם חושבים שאתם אוהבים יושב מולכם. איחזו בידיו, ראו אותו בדמיונכם. עכשיו דמיינו שאותו אדם הוא המכוער ביותר שפגשתם בחייכם. דמיינו שהוא מנקה רחובות. האם אתם עדיין רוצים להמשיך לאחוז בידו? האם עדיין אתם רוצים כל בוקר להתעורר לצידו להזדקן איתו? להקים איתו משפחה? האם עדיין תהיו גאים בו, גאים להפגיש אותו עם משפחתכם, עם חבריכם?
אם עניתם "לא" אפילו על אחת השאלות, סימן שאתם לא אוהבים! אתם לא אוהבים, מעריכים ומוקירים את האדם שאתם איתו בגלל תחושותיו, ערכיו ומי שהוא. אתם לכל היותר מאוהבים בחיצוניות שלו, במה הוא מייצג, במעמד שלו.
עם קצת מזל, התאהבות יכולה להפוך עם הזמן לאהבה. עם קצת פחות מזל, תתחתנו כי אתם באמת חושבים שאתם אוהבים, בעוד שלמעשה אתם רק מאוהבים. ואחרי שתתחתנו ותקימו משפחה תגלו פתאום שאתם אומללים ולא תדעו למה.
בסופו של דבר, פרט למעטים שחיים עד זיקנה ושיבה עם אהבת חייהם, כולנו בסוף מתפשרים. איך אומר השיר? "אם אינך יכול להיות עם מי שאתה אוהב, אהוב את האדם שאיתך".
האימייל של מיכאלה