לפני כמה שבועות צפינו במזל בתולה, המזל המשויך לחג הקציר. השבוע נדון במזל נוסף, קבוצת הכוכבים "עקרב" הנראית מיד לאחר השקיעה מעל האופק הדרומי (ראו מפה). קבוצת עקרב היא אחת הקבוצות ששמן יאה להן וצורתה אכן מזכירה עקרב. מצבטי העקרב פונים מערבה, גופו של העקרב מתעקל לכיוון דרום ומסתיים בעוקץ הפונה מזרחה, אל עבר הקשת.
במיתולוגיה היוונית גרם העקרב למותם של כמה גיבורים יוונים, ביניהם אוריון שקפץ למים מאימת העקרב, שם נורה בחִצה של אלת הציד ארטמיס. אוריון גיבור הציד מוקם על ידי זאוס בשמים וכן גם העקרב, אלא שכדי לא לגרום להמשך המריבה גם בשמים, מוקמו שתי הקבוצות כך שכשהעקרב זורח אוריון שוקע ולהפך.
העקרב גם הפחיד את סוסיו של פאתון, בנו של אל השמש, אפולו, בעת שנהג במרכבת השמש של אביו. כתוצאה מכך נבהלו הסוסים, הנהוגים בידי הרכב הלא-מנוסה, והחלו לדרדר את מרכבת השמש דרומה ולשרוף את הארץ. אגב, בשני המקרים האלו גבר העקרב על יצורים שמזוהים עם השמש – אוריון וכן פאתון – המזוהה ישירות עם מרכבת השמש. הרמז הקדום ביותר לקבוצת עקרב מצוי באפוס השומרי הקדום "עלילות גילגמש", בו מתוארים אנשי העקרב כשומרים על פתחה של מערת מאשוּ, שהייתה השער המוביל אל מעבר לאופק הדרומי.
קבוצת מאזניים המצויה מערבית לעקרב, הייתה פעם חלק בלתי נפרד מקבוצת עקרב. שני הכוכבים הבולטים בה קרויים בערבית זובן אל-שימאלי וזובן אל-ג'נובי שפירושן – המצבט הצפוני והמצבט הדרומי. כשהנהיג יוליוס קיסר לוח שנה חדש, חילק את הקבוצה לשניים. את העקרב השאיר ממזרח ואילו מחלקו המערבי, המצבטים, יצר קבוצה חדשה – מאזניים.
הכוכב הראשי בקבוצת עקרב הוא אנטרס, שמציין את לב העקרב. הכוכב מצוי בין שני כוכבים שהערבים ראו בהם את העורקים היוצאים מלב העקרב. אנטרס הוא ענק אדום, אחד הכוכבים הגדולים המוכרים לנו; לו היה ממוקם במקום השמש, הוא היה ממלא את מערכת השמש עד למעבר למסלולו של מאדים תוך שהוא בולע בקרבו את כוכב חמה, נוגה והארץ. בגלל קוטרו העצום הוא זקוק ליותר מ-7 שנים להשלים הקפה אחת סביב צירו!
צבעו האדום של אנטרס נובע מכך שטמפרטורת פניו נמוכה מאוד (יחסית...) והיא קטנה מ-3000 מעלות קלווין (לעומת 6000 מעלות קלווין שהיא טמפרטורת פני השמש). בכך הוא מאפשר קיומה של מעטפת אבק עצומה שמשתרעת למרחק עצום ממנו. מסתו של אנטרס גדולה פי 15 ממסת השמש ולכוכבים מסיביים כאלה גורל שונה מזה של כוכבים "קלים" כדוגמת השמש והם עתידים לסיים את חייהם בפיצוץ אדיר המכונה "סופרנובה".
האנרגיה שמקרין אנטרס לחלל גדולה פי 90 אלף מהאנרגיה שמקרינה השמש, אלא שרובה נפלט בתחום התת-אדום. בתחום האור הנראה פולט אנטרס פי 11 אלף יותר קרינה מאשר השמש. מרחקו של אנטרס מאתנו כנראה 700 שנות אור. שמו של אנטרס נגזר מיוונית ופירושו – מול מאדים – בגלל הגוון האדום הזהה של שני הגופים. גם אנטרס, כמרבית הכוכבים, אינו שוכן לבדו בחלל ואף הוא מלווה בבן לוויה; זהו כוכב כחול, ושניהם משלימים הקפה סביב מרכז כובד משותף אחת ל-890 שנה. שני הכוכבים מהווים אתגר לטלסקופים בגודל בינוני. אלו שיצליחו לראותם יווכחו שהבדל הצבעים ביניהם מרשים.
קבוצת עקרב שוכנת בכיוון שביל החלב (ראו מפה) ולפיכך היא עשירה מאוד בכוכבים ובצבירי כוכבים שאת חלקם אפשר לראות ללא קושי בעין. ממזרח לעוקץ העקרב מצויים שני צבירי כוכבים. אלה מסומנים בסימון הקטלוגי M6 (הצפוני יותר מבין השנים) ו- M7. בלילה חשוך ייראו שני הצבירים ככתמים ערפיליים קטנים. מבט במשקפת שדה יגלה שהם מכילים כוכבים רבים ובטלסקופ קטן ייראו עשרות כוכבים בשדה הראייה.
צביר נוסף, מרהיב מאוד, מצוי מעט צפונית לכוכב בעקרב. כוכב זה מצוי ב"בטן" העקרב, בנקודה הדרומית ביותר בקבוצה, בה משתפל גופו המעוקל של העקרב מזרחה. הצביר מכיל כמה עשרות כוכבים בהירים והוא נראה בקלות בעין בלילה חשוך ולעתים גם מתוך עיר בלילה בהיר נטול ירח. בטלסקופ קטן ייראו כמה עשרות כוכבים בהירים המזכירים יהלומים על הרקע הכהה של השמים.
בקבוצת עקרב יש גם צביר מסוג אחר. זהו צביר הקרוי M4 והוא צביר שמכיל עשרות אלפי כוכבים. בגלל המספר הרב של כוכביו הם מסודרים בצורת כדור ומסיבה זו הוא והדומים לו קרויים: צבירים כדוריים. M4 מצוי מעט מערבית לאנטרס והוא נראה במשקפת שדה ככתם ערפילי עגול בלילה חשוך. צבירים כדוריים מצויים בדרך כלל בהילה של הגלקסיה ולפיכך הם מאוד מרוחקים מאיתנו, אלא שצביר זה הוא אחד הקרובים לשמש ומרחקו ממנה כ-6000 שנות אור "בלבד".
השבוע הירח הולך ומתמלא עד שהוא יהיה ברבע האחרון ביום שישי ה-25 ביולי. כוכב הלכת צדק, אותו סקרנו בהרחבה בכתבה הקודמת, מצוי בקבוצת קשת ממזרח לעקרב. כוכב חמה, הקרוב ביותר לשמש, קרוב מאוד לשמש ואי אפשר לצפות בו. הוא ייראה ככוכב ערב (מיד לאחר שקיעת החמה) רק בסוף החודש. נוגה, הבהיר בכוכבי הלכת, מצוי סמוך מאוד לאופק המערבי מיד לאחר השקיעה ונראה סמוך לשעה 8 בערב כמה מעלות מעל האופק המערבי. נדרש אופק צלול ונקי כדי להבחין בנוגה על רקע אור הדמדומים.
מאדים מתרחק מכוכב הלכת שבתאי, לאחר המפגש שהיה ביניהם ב-10 בחודש. שבתאי עצמו מצוי בקבוצת אריה והוא קרוב מאוד לאופק המערבי לאחר השקיעה כך שאפשר לצפות בו כשעה עד לשקיעתו. מידע נוסף על התצפית בכוכבי הלכת ועל אירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.
ד"ר יגאל פת-אל, היל"א – המרכז הישראלי למידע אסטרונומי, מנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ויו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה.