ילד פלא

ירון ביטר ממשיך להביא לכם את סיפוריהם של הגיבורים המיתולוגיים של הטלוויזיה החינוכית: הפעם הוא שוחח עם גבריאל אוטרמן, שבשנות נעוריו כיכב ב"דן ועדנה" וב"גבי ודבי", ושמע ממנו על החוויות הבלתי נשכחות מאותם ימים

ירון ביטר פורסם: 25.07.08, 09:20

גבריאל אוטרמן זכור בישראל בעיקר כגבי מ"גבי ודבי" המיתולוגית, שם הוא סייע, ביחד עם רוזי ניומאן אסטרמן (דבי), לפתח את כישורי האנגלית של ילדי ישראל. גם היום הוא ממשיך לעזור לילדים, אולם הוא עושה זאת בשבדיה הרחוקה והקרה – שם הוא עובד כרופא במחלקת הילדים בבית חולים בשטוקהולם.

 

אוטרמן היה טאלנט של הטלוויזיה הלימודית עוד הרבה לפני שהמילה "טאלנט" חדרה בכלל ללקסיקון. הופעת הבכורה הטלוויזיונית שלו היתה עוד בשנות ה-70
המוקדמות, כשהתקבל לתפקיד הראשי ב"אנגלית 5", או בשמה המוכר יותר – "דן ועדנה".

 

"הייתי בכיתה ו' כשצוות מהטלוויזיה הלימודית בא לבית הספר שלי בחיפוש אחר ילדים דוברי אנגלית", נזכר אוטרמן. "הוזמנתי יחד עם חבורה של ילדים למבחן הבד בבניין הטלוויזיה הלימודית, שהיה במרחק הליכה מביתי".

 

חדרי חושך

את תקופת הצילומים של "דן ועדנה", אוטרמן זוכר בעיקר לטובה. "הייתי משתחרר מבית הספר בכל שלישי ורביעי, ומונית הייתה אוספת אותי ומורידה אותי באולפנים. הטלוויזיה הלימודית הייתה סוג של משפחה שנייה שלי, הכרתי את כולם וזו היתה קהילה קטנה וחמה", הוא מספר, אך לא שוכח גם את הרגעים הפחות נוחים של תקופת הצילומים. "לעיתים הסיטואציות היו מאתגרות מאוד. היו הרבה הפסקות חשמל, שבגללן הפעילות באולפן היתה נעצרת לחלוטין".

            "דן ועדנה". קהילה קטנה וחמה

 

אולם אפילו בתקופה שבה כל אחוזי הצפייה התנקזו לערוץ שידורים אחד בלבד, התוכנית לא הפכה את אוטרמן לסלבריטי מקומי. "לאחר שהתוכנית עלתה לאוויר באמת התחילו לזהות אותי, אבל לא זכור לי שזה היה עניין גדול", הוא מספר. השינוי המשמעותי במעמדו הציבורי חל זמן קצר לאחר מכן, עם הופעתו בסרט "אני אוהב אותך רוזה" של משה מזרחי. "אחרי 'אני אוהב אותך רוזה' כבר נהיה קשה להסתובב ברחוב מבלי שמישהו יצביע עלי", הוא נזכר. "אבל בסופו של דבר, כל אחד בישראל בטח חווה במהלך חייו את 15 דקות התהילה שלו".

 

ב"אני אוהב אותך רוזה", שצולם ב-1972 ברובע היהודי בירושלים, אוטרמן גילם את דמותו של ניסים, הילד בן ה-11 שמתאהב באלמנת אחיו, רוזה (מיכל בת אדם). הסרט היה מועמד לפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר והשתתף גם בפסטיבל קאן. אוטרמן, שזכה לבקר בשני האירועים, מתאר את הסרט כ"חווייה פנטסטית".

 

איך הגעת להשתתף בסרט?

 

"מישהו בצוות ההפקה הכיר את 'דן ועדנה', ונוצר הקשר. משה מזרחי היה זה שפנה אלי".

 

קאמבק נעורים

את לימודי התיכון העביר אוטרמן בארה"ב, ועם שובו ארצה – חזר גם לככב בטלוויזיה, הפעם לצד רוזי ניומאן אסטרמן ב"גבי ודבי", בה נדדו השניים ממקום למקום באמצעות מקל הקסמים המיתולוגי שלהם. כשהחלו צילומי הסדרה ה-1976, היה אוטרמן כבר נער בן 17.

"גבי ודבי". הביאה לילדי ישראל אנגלית ופרנק זאפה

 

"לאחותי קוראים דבי ולכן הסדרה נקראה 'גבי ודבי', אבל אחותי הביולוגית הייתה צעירה מדי בכדי להשתתף בצילומים, אז ליהקו את רוזי במקומה. היא כבר היתה

אז בת 21, אבל היה לה מין מראה של אחות קטנה", הוא מספר, ומודה כי רבים מזכרונותיו מצילומי הסדרה התפוגגו עם השנים. מה שכן נצרב בזכרונו הוא דווקא טעמו המוזיקלי של הבמאי, מייקל גרינשפאן.

 

"למייקל היתה השפעה עצומה עלי באותה תקופה", הוא נזכר. "היה לו אוסף ענק של תקליטים, וממנו למדתי הכל על לני ברוס, ג'ון קולטריין ופרנק זאפה. אני זוכר גם שרוב הקטעיים בפסקול הסדרה היו של זאפה. אפשר לומר שמייקל גרינשפאן אחראי באופן בלעדי ל'זיהום' מוחותיהם של דורות שלמים של נוער ישראלי במוזיקה איכותית".

 

דורות שלמים של ילדים גדלו כשהם צופים בתוכניות הללו, בעיניהם אתה אייקון טלוויזיוני. איך זה גורם לך להרגיש?

 

"אני לא יודע לגבי אייקון טלוויזיוני, אבל אני גאה שהייתי חלק מהתפתחותה של ישראל, ושתרמתי בדרכי הקטנה לכישורי השפה של דורות אשר נאלצו לצפות בתוכניות הללו בבית הספר".

 

מעביר את זה הלאה

כיום, כמו רבים מכוכבי תוכניות האנגלית של הטלוויזיה הלימודית, אוטרמן כבר לא מתגורר בארץ. "עזבתי את ישראל לאחר ששוחררתי מהצבא, בגיל 19", הוא מספר. "התחלתי את השירות עם מוטיבציה גבוהה ואפילו הייתי תקופה קצרה בקורס טייס, אבל בשלב מסויים הבנתי שמבחינה פוליטית ומבחינה אישית, לא התאמתי לצבא".

גבריאל אוטרמן היום. גאה להיות חלק מהתפתחותה של ישראל

 

את לימודיו לתואר הראשון השלים אוטרמן בארה"ב. לאחר נישואיו, הוא העתיק את מקום מגוריו לשבדיה, מולדתה של בת זוגו. מאז הספיקו השניים להתגרש, לאחר שהביאו לעולם שני ילדים. "הילדים שלי הם הדבר הכי יקר לי בעולם. לפעמים, לפני שהם הולכים לישון, אני קורא להם מתוך סדרת ספרים הנקראת 'מחנה העץ הקסום'. זוהי אגדה על אח ואחות המטיילים אל מקומות שונים בעולם ובהיסטוריה. הם עושים זאת בעזרת הצבעה על ספר והבעת משאלה. נשמע מוכר?".