מהיכן תיפתח הרעה? בית ה-AFC צפון

מלחמת ההשרדות של משפחת רוני בפיטסבורג, מלחמת האזרחים בבולטימור, מי המלך ומי המלכה בקליבלנד ואיך הפכה סינסינאטי לסין-סיטי. כל התשובות בסקירת בית ה-AFC צפון

יום בהיר אחד ב-1933 הגיע ארט רוני למסלול מירוצי סוסים בסרטוגה עם כמה דולרים לבזבז. אחרי יום מוצלח במיוחד, יצא משם עם 2,500 דולר. כשחזר הביתה לפיטסבורג השקיע את סכום הפרס כולו ברכישת קבוצת הפוטבול המקומית. היום, עשר שנים אחר מותו של הצ'יף, בנו דן רוני עומד נכס משפחתי המוערך בשווי של 929 מיליון דולר. בימים אלה הוא מנהל מלחמת חורמה בארבעת אחיו, שותפים בבעלות על הסטילרס, המעוניינים למכור את הסטילרס לסטנלי דרוקנמילר.

 

דרוקנמילר, מיליארדר מקומי בן 55, נודע בהערצתו לסטילרס ופוקד את משחקי הקבוצה עם פנים צבועות שחור-זהוב וחולצת מדים של טרוי פולאמלו. הוא נחוש להגשים חלום ולעמוד בראש הקבוצה אותה הוא אוהד באדיקות מילדות, אולם הסטילרס מזוהים עם משפחת רוני מזה 75 שנים ודן, מהמוערכים בין בעלי הקבוצות ב-NFL, אינו מתכוון לוותר. גם לא במחיר קרע בינו לבין אחיו.

הצ'יף ארט רוני. אוהדי הסטילרס קשרו גורלם במשפחה (איי.פי)

 

איך זה ישפיע על הקבוצה? השחקנים יקבלו את הכסף שלהם בכל מקרה, אבל במקרה של הסטילרס, הם זקוקים גם להרבה אהבה. פיטסבורג מכורה לקבוצה שלה. אין הרבה קהילות אוהדים אדוקות כל כך, אפילו לא באיצטדיון טדי – מרכז העולם. אלא, שבבית"ר ירושלים יכול הגרעין הקשה לעבור בשקט על חילופי בעלות. בהיינץ פילד, דן רוני הוא עצמו הגרעין הקשה. כשיצליחו לבקע אותו – האדמה תרעד. לשם שינוי לא בגלל פסיעותיו של קייסי המפטון ב'היינץ פילד'.

 

איך עשינו מעצמנו צחוק

"....שני אנשים שבוודאי סובלים מקשיי הסתגלות תחת הרג'ים החדש של מייק טומלין, הם מאמן ההגנה הוותיק דיק לבו של הקבוצה והקווטרבק בן רות'ליסברגר. האחרון יצטרך להפנים את הנשכניות של המאמן העקשן. הוא לא יתן לו להמשיך לרכב על אופנוע, שכמעט קיפח את חייב. הוא כבר הוא צריך להיות רציני כדי לחזור לכושר שהפך אותו לאלוף לפני שנתיים. זה שהיה לקווטרבק הצעיר ביותר שעושה זאת, לא אומר שהוא צריך לזרוק לשולי הכביש או דפי ההיסטוריה את יתרת הקריירה...".

 

מה חזינו: "אם לא פלייאוף, אז לפחות עונה טובה - משהו שיעזור להגדיר את עשרים השנים הבאות בפיטסבורג כעידן טומלין". לכתבה המלאה משנה שעברה.

בן רות'ליסברגר ו-ווילי פארקר. באוויר ועל הקרקע (איי.פי)

 

ומה קרה בסוף?

קשיי הסתגלות לטומלין? ממש לא. המאמן הכריזמטי הוכיח מנהיגות, קשיחות ובגרות. כל מה שנדרש ממאמן חדש, גם אם הוא בגיל 35. לבו אולי מבוגר ממנו בלא פחות מארבעים שנה, אך השניים הצליחו לגשר על פני פערי הדורות ולא פחות חשוב מכך, פערי הגישות הטקטיות. בליצבורג נשארה בליצבורג בהגנה ובהתקפה, חזר רות'ליסברגר להיות ביג-בן. בטוח בעצמו בדרך לפלייאוף. ההתרסקויות היחידות שחווה, היו אלה שנגרמו בגלל קריסת קו ההתקפה.

 

ומה השנה?

שלא כמו בשנים עברו, לסטילרס יש בעייה בשני צידי ה'ליין-אוף-סקרימג'. בהגנה מצליח לבו לחפות על כך עם חבורה של ליינבקרים תאווי סאקס – ג'יימס פאריור, ג'יימס האריסון ולמאר וודלי הצעיר – וסייפטי שעושה הכל, טרוי פולאמלו, המשבר הגדול יותר נשאר בקו ההתקפה. אלן פנקה עזב והשאיר מאחוריו עוד פירצה מני רבות – יותר מדי שחקני הגנה התגנבו מאלה בכיוונו של הקווטרבק.

לימאס סוויד. קודם זובור, אחר כך דקות משחק (איי.אף.פי)

 

משום מה, החזית שזאת נשארה מוזנחת. מלבד ג'סטין הארטוויג, נשארו הסטילרס עם אותו חומר אנושי מוגבל. מקס סטארקס, מארבל סמית' וקנדל סימונס הסוכרתי לא יספיקו. הפתרון היצירתי של טומלין עשוי לבוא דווקא דרך משחק הריצה. ווילי פארקר חוזר ופוגש ברוטציית נושאי הכדור את הרוקי המבטיח רשאד מנדנהאל. יחדיו יחסכו מביג-בן שהות מוגזמת עם הכדור. לא שהוא לא רוצה אותו תמיד בידיו. במיוחד עם היינס וורד, סנטוניו הולמס, הית' מילר והצעצוע החדש, לימאס סוויד.

 

שימו לב ל...

קייסי המפטון: קשה להאמין שאפשר להיות יותר גדול ממימדיו הטבעיים, אבל הדפנסיב-טאקל חזר מהחופשה עם עודף משקל. בשבילו זה או לרדת בגדול, או להתרסק בענק.

 

לימאס סוויד: ביג-בן התגעגע לביג-רסיבר. כמו חברו לשעבר, פלקסיקו בורס. הרוקי מטקסס עם ה-1.93 מ' שלו, יכול להיות כזה.

 

למאר וודלי: הליינבקר הצעיר התגלה כרודף קווטרבקים עילאי – זיווג מושלם לבליצבורג. מי זוכר בכלל שהוא היה ליינבקר השני שנבחר ב-2007 על ידי הסטילרס אחרי לורנס טימונס.

 

בולטימור רייבנס

מזה שנים שהבולטימור רייבנס מחפשים לעצמם קווטרבק אמיתי – כזה שיוביל את הקבוצה לאורך זמן. כדי לשוב ולהתמודד על האליפות צריך רק מנהיג אמיתי להתקפה, אבל זה צריך לקרות כאן ועכשיו, כי ריי לואיס, כריס מקאליסטר ושאר שחקני ההגנה האיכותית כל כך לא הופכים צעירים יותר. לרוע המזל, סטיב מקנייר, שהיה אמור לפתור את הבעיה, הזדקן אף יותר מהר מהם ופרש.

ריי לואיס. האריה הזקן נשאר כמעט לבד (איי.פי)

 

את מחיר הכשלון הצורב של העונה שעברה שילם בראין ביליק. הבעלים סטיב ביסקיוטי והמנכ"ל אוזי ניוסום החליטו בצעד אמיץ להחליפו במאמן חסר נסיון, ג'ון הרבאו. "אם ביליק בעל המוח ההתקפי נכשל, אולי ניתן להרבאו ההגנתי הזדמנות", חשבו. ואכן, הרבאו האלמוני הביא איתו המון חדשנות ונועזות וגם כמה שחקני התקפה צעירים ומבטיחים.

 

אבל עדיין סוגיית הקווטרבק נשארה בלתי פתורה. והאמת המרה היא שבמקרה הטוב ביותר היא תיפתר רק עוד שנה שנתיים, כשיתברר אם הרוקי ג'ו פלאקו הוא עוד פלופ, או הקווטרבק שהרייבנס תמיד חיפשו. אחרי אולימפיאדת בייג'ינג, יש כאלה שטוענים כי מייקל פלפס, בן העיר ואוהד מושבע, הוא המועמד הטוב ביותר לתפקיד.

טרוי סמית'. גם הוא יקבל הזדמנות בעמדת הקווטרבק (רויטרס)

 

איך עשינו מעצמנו צחוק

"...במידה רבה ניוסום, ביליק ומאמני ההגנה הרבים ששירתו תחתיו (כיום זהו רקס ראיין המוערך כל כך) הפכו את הרייבנס ל'בד בויז' של הפוטבול - א-לה הדטרויט פיסטונס של סוף שנות השמונים. כאילו שלא משנה מי הקווטרבק (ולשם שינוי יש אחד איכותי כזה בבולטימור במקנייר), לא משנה מי הראנינג-בק (וויליס מקגייהי יכול לפרוץ מחדש בקבוצה), העיקר שיש לך הגנה דורסנית ובלתי מתפשרת וג'ונתן אוגדן אחד בקו ההתקפה, ויש לך קבוצה. לסופרבול...".

 

מה חזינו: "הרייבנס לא פחות טובים מאף קבוצה ב-AFC. אף אחד לא יתפלא אם ייצגו אותן בסופרבול. לדעתי הם גם יזכו (ממשיך להמר עליהם, עניין של הרגל)". לכתבה המלאה מלפני שנה.

הליינבקר בארט סקוט. בהגנה התייאשו מההתקפה (איי.פי)

 

ומה קרה בסוף?

האמת היא שמי שעשו צחוק מעצמם אלו הרייבנס עצמם. אוגדן נפצע ובעקבותיו גם מקנייר. ההגנה הכל כך מאיימת של הקבוצה נראתה פתאום שברירית משהו. היא לא הצליחה להמשיך ולחפות על מחדלי ההתקפה. התוצאה המדאיגה יותר היתה משבר אמון קשה בין חברי קבוצת ההגנה למקביליהם בהתקפה. ככה לא ניתן היה להמשיך, כפי שביליק גילה בסיום.

 

ומה השנה?

קרע בקבוצה? כך זה נראה בעיצומו של מחנה אימון ראשון באביב כששבעים שחקנים היו מעורבים, בהבדל אחד. הפעם מדובר בתוצאה של עודף מוטיבציה – משהו שהרבאו הנחיל לקבוצתו החדשה. מוטיבציה זה טוב, והניסיון שמביא רוב ראיין כמאמן הגנה וקאם קמרון כמאמן התקפה זה ממש מעולה. ביחד ינסו לבסס מחדש קבוצה רעבה ואגרסיבית – עד לא מזמן זה היה הסמל המסחרי של הרייבנס.

אד ריד. מטובי שחקני ההגנה בליגה, אפילו בבולטימור (איי.אף.פי)

 

קו ההתקפה ינסה להתאושש מהזעזוע של פרישת אוגדן. ג'ארד גייטר, בן גראבס וג'ייסון בראון צעירים, אך חזרים מספיק כדי להדביק אותו מחדש. השאלה הגדולה היא מי יתייצב מאחוריהם כקווטרבק. קייל בולר השרוף, טרוי סמית' המסקרן ואפילו פלאקו הצעיר מתחרים על הבכורה. בתקווה שדריק מייסון, טוד היפ, מקגייהי והרוקי ריי רייס יעזרו להם להצליח. לואיס, מקאליסטר, טרל סאגס, קלי גרג ואד ריד יתנו להם את הקרדיט מהצד ההגנתי – בינתיים.

 

שימו לב ל...

אד ריד: יש האומרים כי הוא כבר יותר משמעותי מריי לואיס במערך ההגנתי של הרייבנס. יש האומרים שהוא טוב ממנו. כלומר, שהוא הכי טוב. גדולתו, הוא תמיד נמצא ליד הכדור. אם תעקבו אחריו בעיניכם, תלמדו דבר אחד או שניים על המשחק.

 

טום זביקובסקי: הרוקי לא מתקרב לרמה של ריד, אבל המתאגרף המקצועני לשעבר הוא סיפור מעניין. בזירה הוא ניצח, אבל מה יעשה כסייפטי ב-NFL

 

העורבים המאומנים מאפריקה: פוטבול בנשיונל גאוגרפיק? הרייבנס הביאו מעבר לים עורבים שישמשו כקמעות. מאמן מיוחד נשכר כדי לסדר אותם במבנים. עכשיו אפשר לוותר על מטסי חיל האוויר.

 

קליבלנד בראונס

פיל סבאג' לא יודע אם לצחוק או לבכות. הוא לא הצליח למצוא קווטרבק לבולטימור, לפני שעזב לקליבלנד וגם שם לא ידע הצלחות גדולות. עד כדי כך שהימר על בריידי קווין בדראפט אשתקד, תוך ויתור על בחירת סיבוב ראשון בדראפט השנה. והינה פתאום, צץ לו משום מקום דרק אנדרסון ונתן עונה חלומית – כזו שהופכת את העתיד של קווין בכלבייה לריק מתוכן. כנראה.

 

קווין (מימין) ואנדרסון באימון משותף. המלכה והמלך (איי.פי)

 

כך היתל הגורל בסבאג' ובמאמן רומאו קרנל. הם בנו על קווין לעתיד, אבל אנדרסון הוא הפתרון הטוב ביותר לקבוצה בהווה והוא צעיר מספיק כדי להמשיך כך עוד שנים רבות. אחרי העונה הנהדרת שלו, שהעמידה מחדש את הבראונס על הרגליים, קיבל הקווטרבק בן ה-25 חוזה לשלוש שנים נוספות. מה עושים עם קווין? מאפסנים אותו בארון? יש הרבה הומואים שרק ממתינים שהוא יצא משם.

 

איך עשינו מעצמנו צחוק

"...האם היה שווה להקריב בחירת הסיבוב הראשון של הבראונס בשנה הבאה, כדי לזכות בשירותיו של קווטרבק עם הרבה יחסי ציבור ולא פחות סימני שאלה בנוגע ליכולתו? האם קווטרבק זה באמת מה שקרנל צריך כשעומדים לרשותו שני צעירים לא רעים בתפקיד - צ'ארלי פריי ואנדרסון? על השאלות הללו יקומו וייפלו הבראונס, כמו גם סאבאג' וקרנל. אם קווין לא יפרח כבר כרוקי, הבראונס בצרות. אל תתפלאו אם הקאובויס יבחרו ראשונים בדראפט 2008...".

 

מה חזינו: " רק לא מקום אחרון, ולו רק כדי למנוע את המבוכה של הבראונס כשהקאובויס יבחרו ראשונים בדראפט 2008". לכתבה המלאה מלפני שנה.

קליבלנד בראונס. התגבשו כקבוצה בעונה שעברה (איי.אף.פי)

 

ומה קרה בסוף?

מה פתאום מקום אחרון. הבראונס היו כל כך טובים, עד שכמעט ועלו לפלייאוף מהמקום הראשון בבית. הפסד מיותר בסינסינאטי 19:14, חרץ את גורלם שבוע לפני סיום העונה. אבל גם הכשלון במירוץ אל הפלייאוף לא גזל את התקווה לעתיד טוב יותר בכלבייה. שם כבר לא מרדימים יותר אוהדים.

 

ומה השנה?

עם קווטרבק מוצלח כל כך כמלך, ניתן היה להקפיא את הקווין בינתיים וכך גם את כל המערך ההתקפי, שנראה טוב כמו שהוא – פחות יותר. בריילון אדוארדס פרח כרסיבר אדיר מתוך שיתוף הפעולה עם אנדרסון והשנה יצטרף אליו דונטה סטולוורת' החמקמק. ביחד עם הטייט-אנד קלן ווינסלו ג'וניור, יש לבראונס פוטנציאל המסירה. ג'מאל לואיס המשוקם מספיק לבדו כפוטנציאל במשחק הריצה.

סטיב היידן. בהשראת לברון והקאבאלירס, מטביע גם בפוטבול (איי.פי)

 

אחת מהסיבות העיקריות להצלחת אנדרסון היתה קו ההתקפה המשופץ עם הרוקי ג'ו תומאס ואריק סטיינבאך. השנה לצ'ארלס בנטלי חוזר מפציעה קשה בברך. כך שסבאג' התפנה לטפל גם בקו ההגנה. שון רוג'רס העצום הובא בעגורן מדטרויט, קורי וויליאמס מגרין ביי. הבראונס פתאום ממש מפחידים מקדימה, אבל גם הם לא יכולים להסתיר את הסקנדרי שנשאר חשוף.

 

שימו לב ל...

ג'ושוא קריבס: יש האומרים כי הוא טוב כמו דבין הסטר בתור מחזיר בעיטות. ובכן, אין מחזיר בעיטות טוב כמו הפנומן משיקגו, אבל להיות שני לו זה גם לא רע.

 

אריק יאנג: מרוקי בעייתי, הוא הפך לקורנרבק הטוב ביותר שנשאר בסגל של הבראונס.

 

ווילי מקגינסט: בגיל 37 הוא ממשיך לרדוף אחרי שחקנים ומחפה על ירידה במהירות עם המון חכמת משחק. משהו שלמד לאורך 12 שנותיו בניו אינגלנד.

 

סינסינאטי בנגאלס

עזבו אתכם מסינסינאטי – מעתה קראו לה סין-סיטי. כנראה שהעיר הזאת סובלת מקארמה רעה, רעה במלוא מובן המילה. חוטאת. סדום ועמורה. איך אפשר להסביר את הנטיות הקרימינליות של שחקני הבנגאלס. לא פחות מ-11 משחקני הקבוצה הסתבכו עם זרועות החוק בשנתיים האחרונות.נכון, אודל ת'ורמן, קווינסי ווילסון ואחרים נבעטו מחוץ לקבוצה, אולם זה הקארמה עדיין פה. גם צ'אד ג'ונסון.

צ'אד ג'ונסון ואוהדיו. כן מחרים, לא מחרים (איי.פי)

 

אולי שני הדברים קשורים זה בזה – קארמה רעה ו'אוצ'ו-סינקו' (צ'אד ג'ונסון בשבילכם). כאילו שלמרווין לואיס אין מספיק צרות. הווייד-רסיבר בן ה-30 קרא בפומבי לשיחרורו ואיים כי יוותר על שכר המיליונים המובטח לו וייצא לשנת שבתון. המאמן הזמין אותו לעשות זאת "אם הוא גבר, שעומד במילתו", והוא כמובן חזר לאימונים רגע לפני שצלילי המטבעות הראשונים נשמעו באוזניו.

 

יופי, לואיס ניצח במשחק הכוח הזה, אבל מה זה אומר על האווירה בה אמורה להתנהל הקבוצה השנה? הכל תלוי על איזה צ'אד יקום הכוכב בבוקר.

קרסון פאלמר. נשאר דמות חיובית בסינסינאטי (איי.פי)

 

איך עשינו מעצמנו צחוק

"...בשנתו השנייה מוצב הליינבקר אהמד ברוקס במרכז ההגנה ואמור להנהיגה בגיל 23. זהו סיכון מחושב על עוד צעיר לא מחושב במיוחד, שהודח מקבוצת הפוטבול של אוניברסיטת וירג'יניה בגלל...ניחשתם נכון, הסתבכויות פליליות...".

 

מה חזינו: "המשרה של לואיס והשם הטוב של הבנגאלס על הכף. רק העפלה לפלייאוף תציל אותם". לכתבה המלאה משנה שעברה.

 

מה קרה בסוף?

ברוקס כמובן לא הצליח להימנע מצרות ונעצר אחרי שהיכה אישה במהלך סכסוך שכנים. השם הטוב של הקבוצה לא שב אליה. מי שכן שב אליה הוא הרסיבר המושמץ כריס הנרי. זיכוי באחד משלל התיקים כנגדו הספיק לבנגאלס כדי להשיבו לסגל. לא שהוא עזר להם בעונה שעברה. מצד שני, אפילו ג'ונסון וטי.ג'יי. הושמנזאדה הנהדרים לא הצליחו.

 

ומה השנה?

אם יש עדיין אוהדים לבנגאלס – אזרחים שומרי חוק זאת אומרת – אין להם בשורות גדולות העונה. צ'אד ג'ונסון עדיין פה, אבל לא בטוח שזה טוב. מצד שני, זה כמעט כל מה שיש לקווטרבק קרסון פאלמר, אולי הדמות החיובית היחידה שנותרה בעיר. כמו קדוש מעונה, הוא נוטה להיפצע כל פעם מחדש. זאת למרות קו התקפה לא רע עם ווילי אנדרסון, ליביי ג'ונס וסטייסי אנדרוז. הראנינג-בק רודי ג'ונסון ינסה לנצל אותם יותר טוב.

 

בהגנה המדלדלת גם לא נמצאים תחליפים מידיים לכל העבריינים שהסתבכו ונופו. קית' ריברס הוא סוג של קרן אור בחושך שירד על סינסי, אבל הוא בסך הכל רוקי. לחלץ את הקבוצה מהבוץ זה קצת טו-מאץ' לבקש מילד בן 21. בעצם, זה יותר מדי לבקש גם מכל אחד אחר, מלבד הבעלים מייק בראון. אפילו ג'ון ת'ורנטון הוותיק על 135 קילוגרמיו אינו יכול להוות משקל נגד לקארמה הרעה. 

 

שימו לב ל...

כריס הנרי: "גל פשע של איש אחד", כך כינה אותו אחד משופטים הרבים, בפניהם ניצב בשנים האחרונות. אפילו בנגאלס והעיפו אותו מהסגל באפריל, רק כדי להחזיר אותו באוגוסט. עכשיו זה תלוי בו. כשג'ונסון והושמנזאדה יחזרו מפציעה, או שיעזר בהם כדי לשגשג, או שייבעט החוצה בשנית.

 

לאון הול: אחד מהטיפוסים החיובים האלה, שלא התקלקלו עדיין בשנתם הראשונה בסינסי ועדיין יוצאים מספיק קשוחים על המגרש.

 

השטינקר: הבנגאלס לא יודעים איך למנוע מהשחקנים שלהם להיכנס לצרות, אז הם הפעילו מוקד שירות טלפוני למניעת שימוש ב"שפה פוגענית" בקרב אוהדיהם. חפשו את המלשינון הקרוב למושבכם.

P>