צופים קדימה, עם הפנים אחורה. NFC מערב

בסיאטל ראו פיחות באיכות והלכו על כמות. חילופי הדורות באריזונה נעים הפוך. בסן פרנסיסקו יש רק נוסטלגיה, בסנט לואיס אילן יוחסין. סקירת בית ה-NFC מערב

בואו נגיד שהיה לכם 5.5 מיליון דולרים פנויים, אפילו וירטואלים שכאלה בפנטזי פוטבול. מה הייתם מעדיפים לעשות איתו? להשאיר את הראנינג-בק המנוסה, בעל הקריירה המפוארת שרק לפני שנתיים וחצי סחף את הקבוצה שלכם לסופרבול, או לחילופין: להגיד לו יפה תודה ומיד אחר כך שלום ולהחתים

במקומו שני נושאי-כדור צעירים. שניים במחיר אחד.

 

ובכן, עבור פול אלן, הבעלים של הסיאטל סיהוקס, עשירי ברשימת עשירי ארצות הברית של 'פורבס', 5.5 מיליון דולרים הם אכן וירטואלים. כסף קטן. ולמרות שאיש מיקרוסופט חובב נוסטלגיה אמיתי, הוא מעדיף לזכור את שון אלכסנדר כחלק מתקופה יפה בעבר ולהמשיך הלאה בלעדיו. בנטל נשיאת הכדור יישאו ג'וליוס ג'ונס וטי.ג'יי. דאקט שהוחתמו והצטרפו למוריס מוריס והפול-בק המצוין, לאונרד וויבר.

שון אלכסנדר. הגיע הזמן להיפרד (איי.פי)

 

האמת, אי אפשר לבוא בטענות לאלן והמנכ"ל טים ראסקל. אפילו לא אלכסנדר עצמו. מאז עונת השיא שלו ב-2005, בסופה קיבל ה-MVP דאז חוזה מיליונים לשמונה שנים, חלה ירידה משמעותית בכושרו. פתאום הוא מתקשה להתאושש מפציעות, או להגיע אל ה'אנד-זון'. ב-23 משחקים בשנתיים האחרונות השיג רק 11 טאצ'דאונס - אלו מתגמדים מול 27 שצבר ב-16 משחקים בעונת הסופרבול. עד היום לא מצא קבוצה חדשה. היתכן, שהוא פשוט לא יכול בלי הגארד סטיב האצ'ינסון?

 

איך עשינו מעצמנו צחוק

"...ככל שזה תלוי בהם, אין סיבה שאלכסנדר, מאט האסלבק ווולטר ג'ונס לא יגיעו לסופרבול בפיניקס בפברואר הבא. השלושה עומדים בראש קבוצת התקפה נהדרת ומגובשת שמבטיחה רבות. אבל יותר משהקבוצה תלויה בכסף של אלן, או בניהול המשחק של המאמן מייק הולמגרן, או אפילו בתמיכת האוהדים הנאמנים (המכונים "השחקן ה-12") היא תלויה ברופא...".

 

מה חזינו: "הפלייאוף די מובטח באדיבות בית ה-NFC מערב החלש בליגה. גם הסופרבול אפשרי, מה שאי אפשר לומר על זכייה בו".

פול אלן מודה לקווטרבק האסלבק על עוד עונה טובה (איי.פי

 

מה קרה בסוף?

הרופאים בסיאטל עשו עבודתם נאמנה והטריו ההתקפי של הסיהוקס נשאר על המגרש לאורך מרבית העונה. משחק ריצה לא ממש יצא מזה, בגלל הדעיכה של אלכסנדר, אולם הקווטרבק האסלבק חגג עם דיון בראנץ', נייט בורלסון, ובובי אנגראם - הכפיים של הסיהוקס בהתקפה האווירית. עם זאת, את היציבות המרשימה של הקבוצה יש לייחס להגנה הצעירה והאגרסיבית. פטריק קרני שהשתלב מצוין כשחקן רכש עם 14.5 סאקס. לפלייאוף הם עלו. והודחו בחצי גמר ה-NFC.

 

ומה השנה?

אחרי עשר שנים בסיאטל, הודיע הולמגרן בן ה-60 על כוונתו לפרוש בסוף העונה. יש לו כבר טבעת אליפות מגרין ביי והוא בונה אולי על עוד אחת בשנתו האחרונה. אם לא, אולי לפחות יעזור בהכשרתה לקראת החלפתו בג'ים מורה ג'וניור, שכבר הוכתר כיורשו. הנדוניה הכי טובה שהמאמן הוותיק יכול להשאיר לשולייתו זה קו התקפה מגובש ומאוזן. וולטר ג'ונס המזדקן לא מספיק כבר. האסלבק צריך אותו, אך גם את ריי וויליס וסטיב ואלוס האלמוניים מוכנים ומזומנים.

פטריק קרני. כמה אנרגיות בקו ההגנה (איי.פי)

 

כשהאסלבק ייקלע לבעיות, ג'ונס, דאקט ומוריס יחלצו אותו. כל אחד מהם נותן מימד אחר למשחק הריצה ויחזיר את המחץ להתקפה שהיתה תלויה מדי על שיקול דעתו המוצלח של הקווטרבק. דבר אחד נחסך מהאסלבק וזה להתמודד מול פטריק קרני במשחקים. הוא דפנסיב-אנד קטלני באמת וכך גם הליינבקרים לופה טאטופו, לירוי היל וג'וליאן פיטרסון - הלב של הקבוצה. הקורנרבק המעולה מרקוס טרופאנט והסייפטיז הערמומיים בראין רנדל ודיון גרנט משלימים סקנדרי מצוין. 

שימו לב ל...

- ג'ים מורה ג'וניור: עוזרו של הולמגרן כבר יודע מה הוא הולך לעשות בשנה הקרובה - להיות המאמן הראשי של הסיהוקס. זהו צעד לא שיגרתי בליגה. יהיה מעניין עד כמה ישפיע בעונה הנוכחית. מבחינתו היא רק הקדמה ל-2009.

 

- ג'ון קרלסון: הולמגרן היה לחוץ על טייט-אנד כאופציה התקפית נוספת לקווטרבק שלו והשיג את מי שנחשב אולי לטוב ביותר בדראפט בתפקידו.

 

- נייט בורלסון: גם עם הרוקי קרלסון כטייט-אנד, הסיהוקס צריכים למצוא פתרונות לפציעותיהם של בראנץ' ואינגראם. בורלסטון נכשל במינסוטה כשירש את מקומו של רנדי מוס ככתובת ראשית. הוא יקבל דואר מהיר, לא בטוח שרשום.  

נייט בורלסון באימון מקורי. גם המטאטא הזה יורה? (איי.פי)

 

אריזונה קרדינלס

בשנתו הראשונה כמאמן ראשי באריזונה רשם קן וויזנהאנט פטנט חדש ומקורי. שיתוף שני קווטרבקים במהלך משחק, כל אחד מחצית - לא כאילוץ, אלא מתוך חשיבה טקטית בהירה. את הפטנט הוא רשם על שמם של מאט ליינארט וקורט וורנר. האחד בן 25 עם שתי עונות מאחוריו, השני בין 37 עם עשור נוצץ של פוטבול מקצועני, במהלכו זכה גם באליפות אחת. הניסוי של וויזנהאנט הצליח בערבון מוגבל. לאורך זמן, זה פגע בקרדינלס, שכשלו לפני הפלייאוף.

 

עכשיו, ערב העונה החדשה נראה כי המאמן נסוג בו מהפטנט. הגיע הזמן לחילופי דורות, אבל לא קדימה אל העתיד. לפחות בהווה, פניהם של הקארדס אל העבר. וויזנהאנט בחר בוורנר קשישא כקווטרבק הפותח שלו, לפחות בהתחלה.

ליינארט, לפני וורנר. כרגע רק באימונים (איי.פי)

 

ליינארט, ילד פלא מקליפורניה, שהכל בא לו בקלות ככוכב מכללות נוצץ, מתקשה להתאקלם בסביבה התובענית של הליגה. הלם קליטה, פציעות לא קלות, ובחורות לא קשות להשגה (ביניהן פאריס הילטון) - כל אלה עשו הרחיקו אותו מהפלייבוק, והביאו אותו יותר קרוב לפלייבוי.

ההפך הגמר מוורנר וסיפור החיים המרגש שלו. איך הפך מאפסנאי במרכול לאלוף. והנשים בחייו...יש רק אחת כזאת. הוא נישא לה וקיבל על עצמו לטפל בבנה הסובל מתסמונת דאון. 

 

איך עשינו מעצמנו צחוק

"...בניגוד לדניס גרין וחיבתו למשחק המסירה, וויזנהאנט מאמין בחריש עמוק - בין אם בדשא הבוצי של פיטסבורג או בקרקע הצחיחה של אריזונה. קודם חורשים, אחר כך זורעים מהאוויר. זו הפילוסופיה של המאמן המוערך כל כך, שמאמין שאפשר גם לקצור בסופו של התהליך, אולי אפילו כבר העונה. האמת, עם הכשרון שבידיו, אין סיבה שלא...".

קן וויזנהאנט. וגם מדבר אריזונה עוד יהיה פורח (איי.פי)

 

מה חזינו: "זו יכולה להיות עונה יפה לקרדינלס - הסוס השחור של הליגה, שיפרוץ קדימה מתישהו. בהחלט יתכן שעם הפרש החדש זה יקרה כבר העונה והקבוצה תגיע לפלייאוף אחרי תשע שנים. בכל מקרה, את הסופרבול באיצטדיון על שם אוניברסיטת פיניקס (היחיד בליגה שנקרא על שם מוסד אקדמי) הם יראו מהיציע".

 

מה קרה בסוף?

ממש על פי חזונו של וויזנהאנט, שהביא עמו מבוצת פיטסבורג את מאמן קו ההתקפה ראס גרים כדי לרוץ במדבר, הקרדינלס מצאו משחק ריצה עם אדג'רין ג'יימס. חשוב מכך, גרים עשה קסמים כהרגלו והקים חומה בצורה בקו ההתקפה. לכל אורכה - מליביי בראון למייק גאנדי - לא נפערו חורים גדולים מדי. וורנר וליינארט נהנו שניהם מהשירות הזה והבעירו את השמיים במסירות ללארי פיצג'ראלד ואנקואן בולדין. זה לא הספיק לפלייאוף, אבל המדבר בפיניקס עוד יהיה פורח.

אנקואן בולדין. שמישהו יחזיק אותו (איי.פי)

 

ומה השנה?

מיד עם סיום העונה המאכזבת משהו, קצת אחרי ניצחון הג'איינטס באיצטדיון בפיניקס, נדרש הבעלים ביל בידוול ובנו מייקל לטיפול בסוגייה הבוערת של פיצג'ראלד. הרסיבר הצעיר נתן עונה כל כך טובה, עד שהבונוסים הפכו את שכרו לבלתי ניתן להכלה. אחרי מו"מ מייגע, הגיעו הצדדים לסיכום על פרישה הגיונית יותר של הכסף, אולם אז התעורר הרסיבר השני בולדין - טוב לא פחות. עכשיו גם הוא רוצה העלאה משמעותית, או שיעזוב.

 

בצל המשבר הזה, אמורים הקארדס להמשיך. בולדין לא חייב להושיט יד לבידוולים, אבל כל עוד יושיט את ידיו הטובות לכדור, הוא ופיצג'ראלד יהפכו את הקווטרבק - וורנר או ליינארט ליעילים במיוחד. בולדין הבטיח לתת את כולו וכך גם דארנל דאקט. הדפנסיב-טאקל הצעיר והמוכשר צופה גם הוא חוזה חדש - דומה לזה של הליינבקר קרלוס דאנסבי. לשניהם מגיע וכך גם לאדריאן ווילסון - מטובי הסייפטיז בליגה. אנטרל רול שהוסב מעמדת הקורנרבק, גם רוצה להיות כזה.

 

שימו לב ל...

- דומיניק רודג'רס-קרומרטי: הקרדינלס ראו בו הקורנרבק הטוב בדראפט ומיהרו לבחור בו. יש לו רק כליה אחת, ושם אחד יותר מדי. לפחות הוא מעיד על ייחוס משפחתי נוצץ - בן דודו הוא אנטוניו קרומארטי, מלך האינטרספשן מסן דייגו.

 

- ארלי דוסט: על רקע המשבר ביחסים עם בולדין הגיע הרסיבר המצוין מלואיזיאנה סטייט כאלוף מכללות. האם הוא יכול להיכנס לכפפות הגדולות כבר עכשיו?

 

- ברטרנד ברי: אחרי פציעה לא קלה בזרועותיו, חזור הדפנסיב-אנד לעוד עונה באריזונה, אליה הגיע לפני שלוש שנים כפלטפורמה להגנה כולה. האם הוא יכול להמשיך באותו הקצב גם בגיל 33? 

ברטרנד ברי (מימין) מתרגל בליץ עם חברו צ'יקה אוקפור (איי.פי)

 

סן פרנסיסקו פורטי-ניינרס

לוויזנהאנט יש שני קווטרבקים לעבוד איתם? ובכן למייק נולאן, מאמן סן פרנסיסקו, יש שלושה כאלה וזה מבחינתו הרבה הרבה יותר מדי. אלכס סמית', שון היל, ג'יי.טי. או'סאליבן - כולם מתמודדים על הבכורה

 ואף אחד לא טוב מספיק. זה די אבסורד כי סמית' נבחר ראשון בדראפט 2005 בשביל להיות כזה וחוזהו של היל הוארך בשלוש שנים (בתמורה לשישה מיליון דולר) כדי לתת תחרות. ומי יפתח בסוף? או'סאליבן, שהגיע עם מאמן ההתקפה מייק מארץ מדטרויט.

 

סמית', היל, או'סאליבן וההיפך - קרוסלת הקווטרבקים עומדת להימשך לכל אורך העונה. זוהי החמצה גדולה מבחינת נולאן, שהצטייד בעונה שעברה בכל כך הרבה שחקני רכש איכותיים. הבעלים ג'ון יורק פתח לשם שינוי את כיסו והביא למפרץ את נייט קלמנס, מייקל לואיס (ולו הרבה יותר קוביות בבטן מלדוגמן הישראלי) ואחרים. את ההגנה זה שיפור, אבל מה זה שווה אם אין לך קווטרבק נורמלי? אם היכולת הזאת תמשיך, בקרוב גם לא יהיה לניינרס מאמן.

אלכס סמית' בדראפט 2005. הניינרס מקללים את הרגע (איי.פי)

 

איך עשינו מעצמנו צחוק

"...כמה דורות של מאמנים אחרי אותו תור זהב-אדום, זהו מייק נולאן - בנו של מאמן העבר דיק נולאן, בן דורו של ביל וולש - שעומד בראש ה'ניינרס' ומנסה להשיבם לגדולה. הוא עושה זאת בכיוון שונה לגמרי מזה שהטווה וולש ויותר דומה לזו של אביו: פוטבול קשוח ובלתי מתפשר - איסט קואסט סטייל (בניגוד להתקפת הווסט-קואסט שעיצב וולש). אפשר להבין אותו. מלבד הרקע ההגנתי שלו, צריך לזכור...לוולש היה את ג'ו מונטנה וסטיב יאנג. לנולאן יש את אלכס סמית'...".

 

מה חזינו: "הניינרס עשו עבודה יפה בשוק השחקנים החופשיים. כשהקבוצה תתגבש, אפשר לשוב ולצפות ממנה לגדולות. ספק אם זה יקרה כבר השנה".

מיואשים על הספסל בסן פרנסיסקו. מתעגעים לאייטיז (איי.פי) 

 

ומה קרה בסוף?

למרות הרכש המרשים, הניינרס נשארו תקועים במקום. אלכס סמית' לא הצליח להתנער מהציפיות וההשוואות המתחייבות למונטנה ויאנג. להיל היה יותר קל להתמודד עם ההשוואות לסמית', ובגלל עבר אותו. הראנינג-בק פרנק גור היה אמור להציל כל אחד מהם, אך איכזב. לא שלא היו דברים חיוביים גם - הליינבקר פטריק וויליס התגלה כשחקן אדיר - מנהיג עתידי להגנה. לו לא היה נגרעת מהם בחירת הדראפט הראשונה בטרייד עם ניו אינגלנד. אולי היו מוסיפים עוד אחד השנה.

 

ומה השנה?

או'סאליבן אינו פתרון ארוך-טווח וזו בעיה מבחינת נולאן, כי לא בטוח כמה זמן יש לו בתפקיד בנסיבות הנוכחיות. בלית ברירה הוא מנסה לשדרג את משחק המסירה באמצעות חיזוק שורות הרסיברים. אייזק ברוס ובראיינט ג'ונסון הצטרפו לארנאז באטל ובעיקר לטייט-אנד ורנון דייויס שנראה כאופציה הטובה ביותר למסירה. גם גור קיבל את דשון פוסטר כספק חיזוק, ספק תחרות. מי שינצל טוב יותר את אריק הייטמן, ג'ונאס ג'נינגס ואדם סניידר בקו ההתקפה, יזכה בבכורה.

פטריק וויליס. רוקי השנה בהגנה, מנהיג לעתיד (איי.פי) 

 

אחרי עונת רוקי מרשימה כל כך, בה צבר לא פחות מ-174 תיקולים, וויליס הוא כבר המנהיג של ההגנה. לנולאן, שאימן את הגנת בולטימור, הוא מזכיר בוודאי את ריי לואיס. על פי מודל הרייבנס הקיף אותו במני לאוסון, דונטריוס תומאס, טולי באנטה-קיין וטקאו ספייקס - חוליית ליינבקרים ראויה שתבלום את הריצה, ג'סטין סמית' ינסה לעשות זאת מול המסירה. זה יעזור מאוד לקורנרבקים וולט האריס וקלמנטס לנעול את הרסיברים היריבים. אולי אפילו לחטוף כדור פה ושם. 

שימו לב ל...

- ג'סטין סמית': הניינרס שילמו לו 45 מיליון דולר לשש שנים, כדי למשוך אותו מסינסינאטי. הוא זקוק לפחות לעשרה סאקס כדי להצדיק את שכרו. לא הרבה מאמינים שהוא מסוגל.

 

- טקאו ספייקס: הינה עוד דוגמא ליוצא סינסינאטי, שפשוט לא הצליח לעשות זאת במקום אחר. הליינבקר בן ה-32 מנסה לחזור לעצמו בקבוצה השלישית שלו מאז עזב ב-2003.

 

- מייקל רובינסון: בפן סטייט הוא כיכב כקווטרבק, בסן פרנסיסקו הוא עושה זאת כראנינג-בק. כזה שנשמר למבצעים מיוחדים.

כריס לונג (שלישי משמאל). האיש ואילן היוחסין (איי.פי)

 

סנט לואיס ראמס

דראפט 2008, שנערך באפריל האחרון, נפתח למעשה עם הבחירה השנייה. אחרי שמיאמי הודיעו מראש כי החתימו את ג'ייק לונג, נדרשו הסנט לואיס ראמס להיות אלו שמתחילים את הפעילות.

הם לא התלבטו יותר מדי והלכו על כריס לונג, חביבה של התקשורת ולו רק בגלל הייחוס המשפחתי - אביו האווי שוכן בהיכל התהילה בקנטון. למרות זאת, הדפנסיב-אנד הצעיר נותן הקרדיט על חינוכו לאמו. "היא לימדה אותי קשיחות, אבא ניסה להפוך אותי לפרימדונה" סיפר.

 

לא שלונג אינו שחקן טוב, אולם נראה כי גם העבודה הקשה שהוא משקיע, אינה מחפה על נחיתותו הפיזית. אי אפשר להתעלם מהצל של האב. "כולנו רוקיז וכולנו עוברים את אותם דברים מתסכלים ומשפילים ביום-יום". ספרו את זה לדייויד וובורה.

טורי הולט. עוד שנה אחת והוא מפנה מקום לצעירים (איי.פי)

 

הליינבקר מאיווה הוא גם רוקי, רק שבניגוד ללונג נבחר בצד השני של הדראפט. במקום האחרון ליתר דיוק. את אור הזרקורים משך בגלל היותו "מר לא-רלוונטי" (Mr. Irrelevant) - תואר שניתן מזה 32 שנים לנבחר האחרון בדראפט. אחרי פסטיבל שנערך לכבודו בקליפורניה - חלק מהמסורת המשעשעת הזאת - הוא אפילו השיג חוזה בראמס. זה שהוא ירוויח השנה כ-9.7 מיליון דולר פחות מלונג...זה לא רלוונטי.

 

איך עשינו מעצמנו צחוק

"...אם יש מישהו שיכול אולי לכעוס על סטיבן ג'קסון בסנט לואיס ראמס, למעט שחקן הכדורסל מגולדן סטייט ווריורס בעל השם הזהה, אלו הם הקווטרבק מארק בולג'ר והווייד-רסיבר טורי הולט. הם היו פה לפניו, והם הפכו את הקבוצה למרגשת כל כך מבחינה התקפית - קצת על הקרקע ובראש ובראשונה באוויר. עכשיו עם ג'קסון זה השתנה...".

 

ומה חזינו: "הראמס יהיו באיזור הפלייאוף עד למחזור הסיום, אבל ההגנה עדיין לא מספיק טובה להביאם לשם". לכתבה המלאה משנה שעברה.

סטיבן ג'קסון. לאימונים השנה הוא התייצב באיחור (איי.פי)

 

ומה קרה בסוף?

לבולג'ר, הולט ושאר הוותיקים אולי יש סיבה מוצדקת לכעוס. גם עם ג'קסון בקדמת הבמה, כשלו הראמס בתחילת העונה, שנפתחה בשלושה הפסדים רצופים. כשנפצע, כבר היה בלתי ניתן לעצור את המומנטום השלילי שנמתח לכדי חמישה משחקים נוספים. את הניצחון הראשון שלהם השיגו רק בנובמבר מול ניו אורלינס. בשלב הזה כבר ויתרו על הפלייאוף. איזה ראנינג-בק ואיזה נעליים.

 

מה השנה?

ספק אם היה זה המאזן המזעזע של הראמס, אולם כשבועיים מקץ העונה, הלכה לעולמה ג'ורג'יה פרונטיר - הבעלים של הקבוצה. מותה בגיל 80 הותיר את הקבוצה במידה מסוימת של אי ודאות, שכן לא ברור עד כמה יורשיה צ'יפ רוזנבלום ולוסיה רודריגז מחוייבים למורשתה הספורטיבית. המאמן סקוט לינהאן עדיין מקבל את הקרדיט, אך הוא חייב להביא תוצאות השנה. בין השאר כי בשנה הבאה יעזוב גם הולט. מי יודע? אולי גם ג'קסון המריר, שהתחיל את העונה עם חרם.

מאמן ההגנה מייק האסלט. התקווה היחידה לשיפור (איי.פי)

 

בולג'ר, קווטרבק בנסיגה משמעותית, ינסה לחלוק רגעים אחרונים עם הולט, אחרי שנפרד כבר מאייזק ברוס. הוא לא יצליח ליהנות מהתקופה אם קו ההתקפה לא יתייצב. אורלנדו פייס כבר לא מה שהיה פעם, אלכס בארון לא יהיה מה שפייס היה פעם. התקווה היחידה של הראמס היא שלונג, וובורה וחבריהם בהגנה יעשו את השינוי. זה מצריך שיפור מאדם קאריקר ולאונרד ליטל בקו הקדמי, של טיי היל ופאחיר בראון באחורי. הליינבקרים וויל ווית'רספון ופיזה טינויסמואה יהיו בסדר.

שימו לב ל...

- דאנטה הול: מאז המראתם של דווין הסטר בשיקגו וג'ושוא קריבס בקליבלנד, הוא פינה את הזירה כמחזיר הבעיטות הטוב בליגה. הראמס צריכים אותו ככזה, אם זה רק יתכן בגיל 30.

 

- אושיומוג'ו אייזק אטוגווה: אולי תכעסו עליי. שמו של הסייפטי הניגרי בלתי ניתן להגייה, הוא שובר שיניים לשדרנים, לכם, אבל גם לשחקני היריבות.

 

- האווי לונג: נראה אותו מפרשן באובייקטיביות את משחקי בנו בראמס כחבר בצוות השידור של פוקס.