פותחים עונה ב-NFL: סנט לואיס ראמס

אם יש מישהו שיכול לכעוס באמת על לדייניאן טומלינסון הנפלא, זהו מחליפו בסן דייגו, מייקל טרנר, או ראנינג-בק'ס מצטיינים אחרים כמו לארי ג'ונסון או סטיבן ג'קסון. לא, לא בגלל הישגיו חסרי התקדים מהעונה האחרונה, על זה אין מה לבוא בטענות. זהו השם הכל כך מיוחד של אל.טי, שמבדיל אותו מנושאי כדור בעלי שמות שגרתיים. זה בוודאי מדכדך מעט את סטיבן ג'קסון, שבאמת לא מפגר הרבה אחרי טומלינסון ואף צבר יותר מכלול של יארדים (במסירה וריצה) מה-MVP.

אם יש מישהו שיכול אולי לכעוס על סטיבן ג'קסון בסנט לואיס ראמס, למעט שחקן הכדורסל מגולדן סטייט ווריורס בעל השם הזהה, אלו הם הקווטרבק מארק בולג'ר והווייד-רסיבר טורי הולט. הם היו פה לפניו, והם הפכו את הקבוצה למרגשת כל כך מבחינה התקפית - קצת על הקרקע ובראש ובראשונה באוויר. עכשיו עם ג'קסון בן ה-24 זה השתנה.

סטיבן ג'קסון באטרף. אולי כבר יזכה לתשומת לב אמיתית (איי.פי)

אגב, אם בשמות עסקינן, מה תגידו על הבעלים של הראמס, ג'ורג'יה פרונטיר, הפרימדונה בעלת תשע הנשמות ושבע השמות - אשת עסקים, מתחתנת סדרתית וזמרת סופרן חובבת, בעלת מבטא דרומי ולוק של בוני טיילור מהאייטיז. גברת מגונדרת ובעיקר משופצת, שירשה את הקבוצה מבעלה השישי, קארול רוזנבלום (קצת רכילות..על השידוך אחראי ג'וזף קנדי, אבי הנשיא המנוח), ואת שם משפחתה הנוכחי מבעלה השביעי.

ואגב, אם יורשה לי להגיד...מיס פרונטיר בת ה-80 היא עוד סיבה (לצד היריבות ההיסטורית עם ניו אורלינס סיינטס אהובתי) לשנאה היוקדת שיש בלבי לראמס - מה שהופך את המשחקים שלהם למרתקים במיוחד. אני מייחל להפסד שלהם בכל הזדמנות. 

ג'ורג'יה פרונטיר. הפרונט המזוייף של הסנט לואיס ראמס (איי.פי)

התקפה

טוב, אז האמת היא שבולג'ר, הולט ואייזק ברוס הוותיקים לא באים בטענות לכוכב הצעיר של הקבוצה וגם לא צריכים לעשות כן. מלבד העובדה שג'קסון בן ה-24 משתלב היטב במשחק האווירי (90 תפיסות כדור ל-806 יארדים), הוא פותח אופציות רבות ומשונות לקווטרבק בולג'ר ולרסיברים שלו עם האפקטיביות האדירה שלו כנושא כדור (1,528 יארדים על הקרקע ו-13 טאצ'דאונס).

טורי הולט מדגים. כך תופסים כדור לטאצ'דאון (איי.פי)

חוץ מזה להזכירכם, מייק מארץ המוטרף כבר לא פה, והמאמן סקוט לינהאן מעדיף משחק ריצה - שגרתי יותר. ג'קסון יזכה להוביל את מירב המהלכים, אולם כשזה לא יקרה, יחפש בולג'ר את הולט לפני כולם. הוא אולי כבר בן 31, אבל המהירות שלו נשמרת וכך גם הליטוש שבמשחקו, שמותיר אותו זמן רב כל כך באליטה של הרסיברים בליגה. ברוס כבר נפלט ממנה, ולכן דרו בנט גבה הקומה ודאנטה הול הזעיר אך הסילוני הגיעו. רנדי מקמייקל יפתח כטייט-אנד.

תחת לינהאן, הפך בולג'ר ליומרני מעט פחות, אך הרבה יותר אחראי. ככל שהאופנסיב-טאקל אורלנדו פייס יצליח להישאר בריא, כך תגבר האפקטיביות של הקווטרבק. אלכס בארון המוכשר ינעל את הצד השני של קו ההתקפה, ריצ'י אינקוגניטו, אנדי מקאלום ואדם גולדברג היהודי ימלאו את האמצע - לרווחת בולג'ר, ג'קסון וכל מי שיבואו אחריהם, כמו הרוקי המוכשר בראין לאונרד.

ג'ים האסלט. מאמן ההגנה בונה את הקבוצה מחדש (איי.פי)

הגנה

מאז עזב ג'ים האסלט את ניו אורלינס לפני שנה כדי לבנות מחדש את הגנת הראמס, רואים שיפור בצד הזה של הכדור. השנה הוא שם דגש על מרכז קו ההגנה, אותו התקשה לארוי גלובר להחזיק לבדו. לכן, הפתיע האסלט כשהחליט לוותר על המהירות של הרוקי אדם קאריקר כדפנסיב-אנד ולהציבו כפקק במרכז קו ההגנה, כמצידיו ג'יימס הול ולאונרד ליטל הבלתי נלאה באופן חשוד.

אם הניסוי של קאריקר יצליח, זה יקל מאוד על הליינבקרים וויל ווית'רספון ופיזה טינסמואה שאוהבים יותר לפעול על פי אינסטינקטים ולדלות איבודי כדור מלסתום חורים. בעמדת הקורנרבק, תינתן לרונלד בארטל, מייק ראמפף ולני וולס הזדמנות להאבק על מקומו של פאחיר בראון שהושעה בגלל שימוש בסמים. בצד השני מקומו של טיי היל מובטח. בין לבין, קורי צ'ייבוס ואו.ג'יי. אוטגווה יעבדו קשה מאוד. לא סתם קיבלו חיזוק בדמות טוד ג'ונסון משיקגו.

וויל ווית'רספון (משמאל). לפעמים צריך גם לתקל וחזק (איי.פי)

ספיישל טים

אחד הדברים שהטרידו את לינהאן יותר מכל הוא הכשלון בלמצוא מחזיר בעיטות איכותי, אז הוא הביא מקנזס סיטי את אחד הטובים בעסק - דאנטה הול. השחקן המחשמל הגיע מהשכנה ממיזורי כמעט בחינם, כדי לעשות גלים ב'אדוארד ג'ונס דום' ולסגור את הפינה הזאת. דוני ג'ונס הובא מפילדלפיה כדי לסגור את פינת הפאנטר, ג'ף ווילקינס סוגר זאת כקיקר כבר 11 שנים.

על שולחן הניתוחים

ג'וקר: סטיבן ג'קסון - הנגמ"ש הזה אל מקבל מספיק קרדיט, גם לא אחרי שזכה לכינוי 'אקשן'. אולי השנה הגדולה שלפניו תסייע קצת בחשיפה.

קלף מהשרוול: דאנטה הול - כולם כבר יודעים שהוא אחד ממחזירי הבעיטות הטובים בהיסטוריה, אבל לך תעשה משהו נגד זה.

סקוט לינהאן. המאמן הלך בכיוונו של הול ויודע למה (איי.פי)

רולטה: אורלנדו פייס - אחרי עשר שנים, יודעים כבר בסנט לואיס שהבעייה העיקרית של האופנסיב-טאקל המופלא היא לא היכולת על המגרש, אלא היכולת להישאר עליו. כשהוא מתמוטט, מתחיל אפקט דומינו של ממש לאורך כל קו ההתקפה, לפחות עד לבארון בצד השני שלו.

ערבוב החפיסה: עמדת הדפנסיב-טאקל - דמיון לואיס, ראיין פיקט, ג'ימי קנדי...כולם דפנסיב-טאקלים קלאסיים שנבחרו בסיבוב הראשון בשנים האחרונות ומצאו עצמם מחוץ לסנט לואיס. אולי דווקא הניסוי של קאריקר יצליח יותר. 

מה בקופה? הראמס יהיו באיזור הפלייאוף עד למחזור הסיום, אבל ההגנה עדיין לא מספיק טובה להביאם לשם.