לו הייתי פיראט

התקפת שודדי הים על האניה היוונית וחגיגות "דבר כמו פיראט" גרמו לגיא חג'ג' להתחפש ללונג ג'ון סילבר, כשהוא מנסה להנעים את שהותנו על הסיפון עם אוצר מוזיקלי בלום

אהוי, עכברושי יבשה, וברוכים הבאים למהדורת החג של מדור איים בזרם! איזה חג, אתם שואלים? מיד אצעיד אתכם על הקרש עד שתבלענה אתכם מצולות הים! היום, ה-19 בספטמבר לפי כוכבי השמיים, נחגג יום "דבר כמו פיראט" בכל מקום אשר העין משגת, ובעיקר בים הסוער ששמו האינטרנט. חזיז ורעם, שמעתי שחוטפים שם וירוסים גרועים יותר מהעגבת שחטפתי בנמל קונסטנטינופול! בתקופה שבה פיראטים עדיין תוקפים אניות, אין הזדמנות נאה מזאת כדי להתחפש לשודדי ים. אז גנבו לכם תוכי, הדביקו רטייה, רעננו את הגידופים והתאמנו על ה"אררר!" שלכם - היום זה קורה.

 

ובינתיים, כדי להנעים את שהותכם על הסיפון המקולל, הנה קצת מוזיקה.

 

קליפ השבוע, אררר!

בימינו, טלפונים הם כלי נשק. אני לא מדבר רק על הקרינה הסלולרית שמאיימת או לא מאיימת על בריאותנו, אלא על מה שמרטין סקורסזה הבין, כשנתן לכל טלפון סלולרי שנפתח ונסגר ב"השתולים" צליל של דריכת אקדח: היום חותכים גורלות וקוברים אנשים בשיחת טלפון פשוטה.

קורט וגנר (במרכז) עם למבצ'ופ. שיר המוקדש ליום הפיראט 

 

טיגן ושרה, צמד התאומות הפלאיות שהאלבום האחרון שלהן עדיין מרגש אותי כמו בת שבע עשרה שכרגע נשבר לבה, מבינות את זה גם הן. יש לא מעט טלפונים בשיריהן, שירים בהם נפש כואבת יכולה להירפא בשיחת טלפון אחת מהאדם הנכון ברגע הנכון. בקליפ לשיר הסוגר את האלבום, "Call It Off", שרה סובבת וכורכת בחוטי טלפון צבעוניים את תאומתה טיגן, שמבינה שהקשר הזוגי בשיר הגיע לסופו ומנסה לשכנע את עצמה להתקשר ולגמור את זה. האם עד סוף השיר תעיז טיגן להרים את השפופרת, ותשתחרר מהכבלים שכופה הקשר (הטלפוני והרומנטי)?

 

סעודת החינם של השבוע, שנחטפה מספינה חולפת

בצירוף מקרים, שאפשר לייחס רק לרצונו הטוב של נפטון אל הים, יוצא השבוע אלבום חדש ללהקת המינימל-קאנטרי Lambchop, שמנגנת שירים כל כך יפים, שהם ינפצו כל ספינה אל השרטון, על קברניטה. מדוע צירוף מקרים? כי אחד השירים באלבום החדש נקרא, ואני נשבע בדגל הגולגולת שאינני ממציא, "National Talk Like A Pirate Day".

 

הבעיה עם לאמבצ'ופ היא שהלהקה הזו כל הזמן טובה. אין לה ממש רגעים רעים, יש לה מיעוט מרגיז ממש של שירים בינוניים, וכמעט כל דבר שיוצא תחת עטו ומיתריו של קורט ואגנר, מנהיג הלהקה והציר הקבוע סביבו מסתובבים חבריה המתחלפים, הוא שיר נהדר. איך אפשר להכיל את כל זה? הלייבל הטוב והנדיב Merge פותח את תיבת האוצר שלו ונותן לנו להאזין לאלבום החדש במלואו וזה מומלץ בלהט שלהי הקיץ יותר מרגיעון וכוס מים קרים.

 

אמן השבוע, גררר!

את אלינה סימון הכרתי כשנתקלתי באי.פי הבכורה הנפלא שלה, "Prettier In The Dark". הקול שלה הזכיר קצת את קאט פאוור, התקיפות והעירום שבשירה שלה החזירו אותי לפי.ג'יי הארווי של תחילת הניינטיז, ושמעתי את הדיסק הקטן ההוא בלי די. מתישהו שלחתי לה מייל דרך האתר, ואף התכתבנו כמה שבועות. החלפנו המלצות והלצות על קומיקס ודיברנו על מוזיקה ועל רוסים - סימון היא אמריקאית שנולדה ברוסיה, ושולטת הן ברוסית והן באנגלית. ב-2007 היא הוציאה אלבום מלא ראשון (במעלה), והחודש היא מוציאה אלבום נוסף, ברוסית דווקא.

 

"Everyone Is Crying Out To Me, Beware" בנוי כולו משירים של המשוררת והמוזיקאית הרוסיה יאנקה דייגילבה, שמתה ב-1991 בגיל 24 בלבד. את השיר הפותח, "Half My Kingdom", אפשר וכדאי מאוד להוריד, ושני שירים נוספים אפשר לשמוע בביצוע חי באולפן, באתר של Daytrotter. באתר המוקדש לזכר דייגילבה אפשר לקרוא את המילים המתורגמות, ואף לשמוע כמה מביצועיה המקוריים של יאנקה לשירים. חפשו את האלבום לרכישה, הוא יפהפה מבפנים ומבחוץ.

 

מצאתם אוצר? הכניסו אותו לבקבוק השיכר הריק והשיטוהו לעבר שדה התגובות שלנו. בינתיים, יום "דבר כמו פיראט" שמח!