מאחורי צג הברזל

מה בין לוחמת הרשת שהונחתה על אתרי האינטרנט של ממשלת גיאורגיה בחודש שעבר, ובין חיסולם ביריות של עיתונאים ברחובות? על חופש ביטוי ומסורתה החיה של הקג"ב

בעוד הטנקים של רוסיה מסרבים לסגת סופית מאוסטיה, ובעוד העולם מנסה למנוע את תחילתה של עוד מלחמה קרה, שדומה והחלה עם הכרזתה של רוסיה על מכירת נוספת של נשק לאיראן לאור עמדתה של ארה"ב כלפי המשבר, דומה שנכתבו עוד כמה פרקים בעימות המתוקשר הזה, עימות שמזכיר ימים אפלים קצת יותר.

 

על ידי לוחמת רשת חכמה, אתרים גיאורגים רבים, ובכללם אתר משרד החוץ הגיאורגי, מצאו עצמם בלתי זמינים לא רק בתוך רוסיה אלא גם מחוצה לה. הממשלה הגיאורוגית הוכרחה להשתמש בפלטפורמות פתוחות כגון "בלוגר", כדי לפרסם את הודעותיה הרשמיות של הממשלה. עוד לפני שהחלו ליפול הפצצות, החלו ההתקפות הדיגיטליות על אתרים רשמיים של הממשלה הגיאורגית, התקפות "מניעת שירות מבוזרת" (DDoS), אשר נועדו להפיל את שרתי האינטרנט ולמנוע מהם את הצגת התוכן שבהם לגולשים.

 

הממשלה הגיאורגית מיהרה להאשים את הרוסים, שאצלם מצויים מירב שרתי האינטרנט של גיאורגיה. אך אלה כמובן, הכחישו את מעורבותם. גם בהנחה והייתה יד רוסית מכוונת מאחורי המתקפה הקיברנטית, הרי שזו דאגה להסוות היטב את ענייניה. מומחי אבטחה חלוקים בדעתם לגבי מקור ההתקפות על השרתים הגיאורגיים,יוזמת קוד פתוח הוכרזה בניסיון לאתר את מקור ההתקפה - ולהכריע בפן הזה של המלחמה, שהוא בעיקרו מלחמת תעמולה בין הגיאורגים לרוסים.

 

אך מסכי הברזל לא היכו רק בגאורגיה.

 

כדור בראש

"תאונת אקדח", כפי שהגדירה התובע הכללי הרוסי, גרמה לכך שאחד הקולות הביקורתיים ביותר כלפי הממשל הרוסי, העיתונאי האופוזיציונר העצמאי מגומד יבלוייב שהינו בעליו של אתר לוחמני, כבר לא ידבר עוד. יבלוייב, בעליו של אתר פופולרי שלא חשך את שיבטו מהמושל זייזיקוב, שהועלה בגיבוי הקרמלין ולא זוכה לפופולריות רבה עקב ריבוי מקרי החטיפה, השימוש באלימות והוצאות להורג. יבלוייב הכיר כמובן את כל אלה, וכתב לא מעט על נושאי שחיתות הממשל ויחס המשטרה לתושבים במחוז אינגושטיה.

 

לאחר שירד מטיסה, יבלוייב נעצר על ידי המשטרה בשדה התעופה ברוסיה. 40 דקות מאוחר יותר, נמצא יבלוייב זרוק לצד הכביש, כשהוא ירוי בראשו.

 

הממשל פרסם הודעה לפיה ``אירעה תאונה``. בזמן ששוטרים ניסו להעביר את יבלוייב למשרדו של שר הפנים, הודעה שהתקבלה בספקנות רבה על ידי ממשלות וארגוני זכויות אדם בעולם. אך רוסיה, מצידה, לא התנצלה, מה עוד שלפני כשבועיים, הפעילה כוחות משטרה גדולים וגז מדמיע - כדי לפזר הפגנה נוספת בדרישה לחקירת האירוע.

 

שלושה כדורים בחזה

יבלוייב הוא לא העיתונאי הראשון שנפגע ב"תאונה". אנה פוליטקובסקיה (48), עיתונאית לוחמנית שסיקרה באומץ וללא הנחות את הלחימה בצ'צניה, נורתה לפני שנתיים בבניין מגוריה: שלוש פעמים בחזה, ופעם נוספת בראש – חיסול של ממש. פוליטקובסקיה ויבלוייב מצטרפים למעל ל-13 עיתונאים שנרצחו ברוסיה בשנים האחרונות, מרביתם תחת שלטון פוטין. חשודים ברצח של פוליטקובסקיה ועיתונאי אמריקני נוסף, אמנם נעצרו - אבל באופן נוח להפליא, החשודים הם מתנגדי שלטון בעצמם.

 

נראה כי תחת החזות הדמוקרטית והנאורה שרוסיה מנסה לשדר למערב, עומד שלטון אחר, שלא מהסס לפעול בנחרצות כלפי מתנגדי משטר, להשתיק קולות מתנגדים, אם ברשת ואם ביריות אקדח, ולעצב ביד קשה ובכוח את שוק הדעות שאמור להיות חופשי.

 

מורשת הקג"ב

מצבה של רוסיה בכל הנוגע לחופש ביטוי, אינו טוב בהרבה משל סין או איראן, ובשל כך היא ניצבת במקום ה-144 במדד חופש הביטוי של ארגון "עיתונאים ללא גבולות". אולם בשעה שסין ואיראן, אינן מסתירות את מדיניות הצנזורה שלהן, ואף תולות את מדיניותן במניעים אידיאולוגיים, כמו "חינוך הנוער", רוסיה מנהלת מדיניות אפלולית, כפולת פנים ולשון.

 

לצד הצהרות בדבר חופש ביטוי ודמוקרטיה ומראית עין של פריחת הרשת ושוק הדעות, מתנהלת מלחמה שקטה כנגד מתנגדי שלטון, שעיקרה הטלת פחד קיומי בלבו של כל מי שסבור אחרת ואף מנסה לתת לכך ביטוי.

 

יושבי הראש המיתולוגיים של הוועדה לביטחון המדינה, הלוא היא הקג"ב הידועה לשמצה, יכולים לנוח על משכבם בשקט, בידיעה שבניגוד אליהם, מורשתם לא מתה. היא חיה ובועטת בחוזקה במתנגדיה ברשת, ולצערם של יבלוייב ופוליטקובסקיה - גם בעולם האמיתי.