על רקע כישלון המגעים עם ש"ס להרכבת ממשלה וגל ההאשמות ההדדיות הקולני במיוחד, נשאלת השאלה מי היה זוכה ליהנות מהגדלת הקצבאות והאם הן בכלל אפקטיביות. אם אכן רווחתן של אוכלוסיות עניות היא שנמצאת בראש מעייניהם של אלו שדרשו את הגדלת הקצבאות, דווקא כלים אחרים הם שיכולים לתת מענה אמיתי ומקיף לסוגיית העוני, יכולת ההשתכרות והנגישות לשוק העבודה. בין הכלים הללו אפשר למנות את הרחבת תוכנית ויסקונסין, הענקת הטבות מס בגין העסקת עובדים מקבוצות מסוימות, עידוד העסקת אמהות בלתי מועסקות, סבסוד מעונות יום ותוכניות להכשרה מקצועית.
מספר הנפשות שייחלצו מהעוני כתוצאה מהגדלת הקצבאות הוא הנמוך ביותר ביחס למהלכים אלטרנטיביים, כגון השקעה בהכשרה מקצועית והרחבת תכנית מהל"ב (ויסקונסין). כך על פי חישובים שערכה הגר צמרת-קרצ'ר. כל מיליון שקל של השקעה בהגדלת הקצבאות יסייעו ל-23.6 נפשות להיחלץ מעוני. לעומת זאת, אותו סכום שיושקע בתוכנית של הכשרה מקצועית ייחלץ ממנו מספר כפול. באמצעות הרחבת תוכנית מהל"ב נזכה לחלץ 800 נפשות מחיי עוני עבור כל מיליון שקלים שיושקעו בכך.
קיימת חלופה זולה בכמיליארד שקל מהתוכנית להגדלת הקצבאות, ובכוחה לספק מענה מערכתי להתמודדות עם העוני. לאחרונה השלים פורום זכרון יעקב, בו שותפים אישי ציבור לצד אנשי אקדמיה ומחקר מכל קצוות הקשת הפוליטית, תוכנית חברתית-כלכלית מקיפה שרלוונטית במיוחד נוכח העמקת המיתון בעקבות המשבר העולמי. התכנית מציעה להרחיב את תוכנית ויסקונסין, לתת הטבות מס בגין העסקת עובדים מקבוצות מסוימות, לעודד העסקת אמהותמובטלות, לסבסד מעונות יום ותוכניות להכשרה מקצועית. כל אלו ביחד עלותם קטנה בכמיליארד שקל מהעלות של החזרת הקצבאות לרמתן המקורית.
מכיוון שברור לכל כי קיים צורך אקוטי לפעול כבר כעת על מנת להבטיח את עתידה החברתי והכלכלי של ישראל, כדאיות יישום תכנית מסוג זה רק מועצמת.
נוכח הפערים ההולכים וגדלים בישראל, שלאחרונה אף זכתה בכבוד המפוקפק בדו"ח העוני הבינלאומי של ה-OECD בהיותה בעלת שיעור העוני הגבוה במדינות המערב, ברור כי יש לנקוט צעדים משמעותיים ולבחון כלים של מדיניות מעבר למשקפות דמגוגיות או שיקולי השעה הפוליטית הנוכחית, שמכתיבים את הכרעות המערכת הפוליטית בישראל כעניין שבשגרה. אז לפני שממהרים לזרוק משאבים ותקציבים על תוכניות יקרות שהוכחו כלא יעילות לחילוצן של משפחות מחיי עוני, כדאי לבחון מספר אפיקים אלטרנטיביים, שיעילותם גבוהה באופן מובהק.
ד"ר רובי נתנזון, מנכ"ל מרכז מאקרו לכלכלה מדינית