Date Rape: הכאב מובן, אבל את בחרת בזה

כשהזמנתי לביתי בחור שאיתו יצאתי וכשהוא התעקש לשכב איתי למרות שלא רציתי אבל לא היה לי כוח לריב איתו ולהתנגד "נתתי" לו רק כדי לגמור עם זה - למרות הגועל אני לא יכולה לקרוא לזה אונס. משום שגם אם לא רציתי, בחרתי בדרך "הקלה" לסלק אותו מביתי . אני בחרתי! תגובה ל"אורנה סאמיט"

בטור של "אורנה סאמיט" בדרך לדירתו שכנעתי את עצמי שהוא לא יפגע בי היא מתארת סיטואציה שקרתה כמעט לכולנו, סיטואציה שיכולה לקרות לכולנו עם בחור נורמטיבי לכאורה. אבל בתור בחורה שעברה אונס קבוצתי בגיל 13 ושני נסיונות אונס באיומי סכין בגיל 17, ובתור אחת שהתנדבה שנים במרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית, מעט מקומם אותי לקרוא לתיאור המקרה הזה "אונס".

 

כן, גם אני מצאתי את עצמי לא מזמן בסיטואציה שאני "נותנת" רק כדי לגמור עם זה , גם אני מצאתי עצמי לפני שנים מעולפת ערומה במיטה זרה לאחר ליל השתכרות. גם אני בכל הפעמים האלה הרגשתי טמאה, מחוללת, אבל בעיקר הרגשתי אשמה, ולא - לא העזתי לצעוק אונס, משום שאני זו שבחרתי לא לשמור על עצמי, אני בחרתי להשתכר עד אובדן חושים, אני בחרתי "לתת".

.

האחריות על גופנו היא שלנו!

 

כמובן, אין זה אומר שהם יכולים להשתמש בכוחם הפיזי או בערמומיות כדי לנצל את המצב שנקלענו אליו כדי לספק את צרכיהם, אבל עדיין עלינו לקחת אחריות ולשמור לא להכניס עצמנו למצבים כאלה. ואם כבר נקלענו למצב כזה, עלינו לדעת איך לצאת ממנו מבלי למצוא את עצמנו עושות משהו שיגרום לנו אחר כך להרגיש שנאנסנו.

 

כן, אפילו אם האוטו סגור בחנייה - עזבי, צאי החוצה, קחי מונית ותשאירי את האוטו. הזעיקי עזרה, תתקשרי לחבר, לחברה, אפילו למשטרה. רק אל תעלי עליו "ותתקתקי עניין" כדי לקנות את הכרטיס יציאה שלך!

 

אסור לנו לצפות מהם שיבינו אם אמרנו "לא" מהוסס מפני שלא נעים לנו. אסור לנו לסמוך עליהם שיהיו רגישים ולסמוך עליהם שיבינו לפי המבט או שפת הגוף שאנחנו לא מעוניינות. עלינו להיות ברורות ותקיפות - כי "לא" זה "לא". לא "אולי", לא "מתישהו", פשוט – "לא!"

 

אם בחרת לשכב איתו מרצונך, מתוך האינטרס שלך שלך לצאת משם במהירות, ניצול זה כן. אונס זה - לא!

 

הכאב שלך ברור ומובן. תחושת ההשפלה הלכלוך והביזיון מקובלים. אבל מי שזלזלה בערכה ובגוף שלה זו את.

 

הם השאירו בגופי ובנפשי צלקות שלא ייעלמו לעולם

אני נושאת עימי את הכאב על האונס שעברתי כבר 16 שנה. סיוטים בלילה, חוסר ביטחון , פחדים, איבוד אמון באנשים וכאב. כאב עצום שלא עובר.

 

אני הייתי בת 13, הם היו כבני 20. הם תקפו אותי, היכו אותי, חיללו את גופי ואת נפשי. ואני - קפאתי! כן, זה היה אונס. הם השאירו בגופי ובנפשי צלקות שלא ייעלמו לעולם.

 

לעומת זאת, כשהזמנתי לביתי בחור שאיתו יצאתי וכשהוא התעקש שהגיע הזמן לממש את הקשר בינינו, ולמרות שלא רציתי אבל לא היה לי כוח לריב איתו ולהתנגד "נתתי" לו, רק כדי לגמור עם זה - למרות תחושת הגועל שנלוותה לזה אני לא יכולה לקרוא לזה אונס. משום שגם אם לא רציתי, בחרתי בדרך "הקלה" לסלק אותו מביתי . אני בחרתי!

 

ההצעה שלי אלייך היא לא להתלונן במשטרה, זהו תהליך ארוך, מתיש ומשפיל, שברוב המקרים גם נגמר בסגירת תיק או מחוסר ראיות או מחוסר עניין לציבור. אני ממליצה לך בחום לגשת לטיפול, גם כדי לטפל בתחושות הקשות שמלוות אותך מאז, וגם כדי להבין מה גרם לך לבחור בדרך "הקלה", במקום פשוט לקום וללכת, או לקרוא לעזרה.

 

הגוף שלנו הוא שלנו. עלינו לכבד אותו, לפני שאנחנו דורשות מאחרים לכבד אותו.

 

שוב, אין זה אומר שהם יכולים לנצל זאת. אבל עלינו להיזהר לפני שאנחנו מגיעות למצבים בהם נצטרך לצעוק "אונס".

 

עלינו לוודא שה"לא" שלנו מספיק חזק וברור!

 

• איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית - מידע משפטי-חברתי 

 

 

האימייל של מיכאלה

 

 

טוקבקים כדורבנות:

 

• ברגע שבחורה אומרת לא - לא מתקרב אליה. אם היא תרצה היא כבר תשנה את דעתה לבד. אני לא מתחיל לבדוק אם לא זה אולי, או שאולי לא זה כן. אפילו אם בחורה אומרת שאולי (למשל "אני לא בטוחה שאני רוצה") לא נוגעים בה. אני לא מצליח להבין אנשים שלא מסוגלים להפסיק ברגע שהם מתחילים. בחורה הפסיקה באמצע והשאירה את הגבר חרמן - שיילך הביתה לעשות ביד או שיילך לזונה.

--יואב

 

• יחסי מין נחשבים "אונס" גם כשהיתה הסכמה, שהושגה באמצעים פסולים. שקרים ("כן, בטח, זה חלק לגיטימי מהטיפול"), לחץ נפשי (שזה, פחות או יותר, מה שהיה בכתבה המקורית),לחץ כלכלי ("אם לא תשכבי איתי, אני אדאג שתפוטרי") ואפילו: "אם לא תשתפי פעולה, אני אהרוג אותך". אז היא משתפת פעולה, ואולי אפילו מזייפת הנאה, כדי להגן על חייה. זה הופך את המעשה ללגיטימי? אמר לי פעם מישהו: "בשבעה מעשרה מקרים שאשה נאנסת, היא היתה יכולה למנוע את זה". עניתי לו: "נכון, אבל זה עדיין לא הופך את האונס למוצדק". אין ספק שעלינו לשמור על עצמנו, ועדיף לא לפתוח פתח לניצול. אבל מי שבוחר להיכנס בפתח הזה - הוא אנס, והוא האשם.

--פרקליטת השטן

 

• להגיד "היא לא אמרה לא" זו התחמקות קלה מדי מלקיחת אחריות למצב שגם אם נניח לרגע שאינו עונה להגדרה המשפטית של אונס הרי ברור לכל בר דעת שאינו מוסרי. צריך להיות חתיכת אגואיסט אנטיפט כדי לא לשים לב שהבחורה שאיתך במיטה לא ממש משתפת פעולה ולא נראית מתעניינת במתרחש.

--אנה ערף

 

• אין משמעות לטענה שהיא "בחרה" לשכב איתו כדי לגמור עם זה,באותה מידה גם בחורה שמצמידים לה סכין לצוואר "בוחרת" לשכב איתם כדי לגמור עם זה!! אותו גבר שדחף אותה ותמרן אותה למצב שבו היא צריכה "לבחור" ידע מה התוצאה תהיה, ידע שהוא מפעיל עליה כוח וידע שזה ייגמר בדרך אחת בלבד, מכיוון והוא סידר את התנאים לכך ומנע ממנה כל אופציה להסתלק משם ללא סקס.

--יונתן