שאלה:
האם מותר לרשום את שם הילד שנולד בתעודת הזהות לפני שניתן לו שם בברית? (אייל, מרכז)
תשובה:
אייל שלום.
קריאת שם לילד אינה רק כינוי להכיר ולזהות את האדם. במקורות רבים גם בנגלה ובעיקר על פי תורת הקבלה והסוד, השם מבטא מהות פנימית.
אנו מוצאים אצל אדם הראשון שקרא שמות לכל החיות, וגם שלמה המלך משובח במדרש משום שהייתה כחכמתו של אדם הראשון: "מה היתה חכמתו של אדם הראשון? ...אדם שאני רוצה לבראותו חכמתו מרובה משלכם. מה עשה? כנס כל בהמה חיה ועוף והעמידן לפניהם, ואמר להם: קראו להם שמות! עמדו, ולא ידעו, הלך אצל אדם, אמר לו: מה שמותן של אלו? אמר: ריבון העולמים, לזה נאה לקרותו שור, ולזה ארי, ולזה סוס, ולזה גמל, ולזה נשר, וכן לכולן. אמר לו: אתה, מה שמך? אמר לפניו: אדם! מפני שנבראתי מן האדמה..." (קוהלת רבה, ז)
אין ספק, כי חכמתו של אדם הראשון ושל שלמה המלך אינה מתבטאת ביצירתיות של המצאת שמות, דבר שהמלאכים לא הצליחו בו, אלא, הכוונה בקריאת השמות היא הבנת מהות כל בעל חיים, והשם – מבטא את מהותו.
בדומה לזה, גם קריאה של שמות אנשים מבטאת תוכן של אירועים ומהות. החל מאדם הראשון, שנקרא כן משום שנעשה מאדמה, חוה – שהייתה אם כל חי. אברהם – שהיה אב להמון גויים, וכן שאר האבות והשבטים, ועוד הרבה שמות אנשים ונשים בתנ"ך ובמקורות.
קריאת השם של ההורים מבטאת רצונות ותקוות, ובמידה מסוימת גם מהווה מעין "נבואה" על עתידו של התינוק.
כך כותבים חכמי הסוד: "והשם שקורין לו אביו ואמו בעת שנימול, הוא נכתב למעלה, כי אין הדבר באקראי, כי הקב"ה מזמין אותו השם בפי אביו ואמו שיקראוהו כן", ובמקור אחר נכתב: "שכל השמות שבעולם אינם במקרה כמו שחושבים הבריות, שאביו קורא לו כן במקרה, בלי שום טעם, אלא הכל בהסכמה מאתו יתברך, שגלוי לפניו מה עניין האיש הזה ופעולתו, כן מזדמן בפה אביו לקוראו בשם" (ספר עמודי שמים בשם האר"י)
מכיוון שיש משמעות כה רבה לקריאת השם, הקפידו לציין זאת בזמן ברית המילה ולא לפני כן. ניתנו למנהג זה מספר טעמים:
א. בזמן ברית המילה עוסקים במצווה ובברכה לילד. ב. עד ברית המילה, הילד היה עָרֵל, ואין ראוי במצב כזה לקרוא שם. ג. קריאת השם בברית המילה נעשית תוך כדי תפילה, וזו ההזדמנות שהשם יהיה בהסכמת הקב"ה. (נוסח התפילה הוא: "אלוקינו ואלוקי אבותינו, קיים את הילד הזה לאביו ולאמו, ויקרא שמו בישראל...") ד. ברית המילה, היא השלמת האדם, וזה זמן מתאים לקריאת השם. כך גם נקרא אברהם בשמו המלא (עם האות ה') אחרי שנימול.
אולם, אם יש צורך לרשום את השם בתעודת הלידה לפני ברית המילה, כתבו הפוסקים שישתדלו לא להוציא את השם בפה, אלא רק בכתיבה על נייר (ספר זכר דוד). דומני, שבארץ אין הכרח לכך, וניתן לדחות את קריאת השם.
לפעמים, קוראים שם לילד גם לפני הברית; אם הילד נולד פג, או חס-וחלילה סובל ממחלה, נותנים לו שם, כדי שיוכלו להתפלל לרפואתו בשם. בהצלחה, ושיהיה בשעה טובה. (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)