קשה להבין את עיריית ירושלים, להזכירכם, העיר הגדולה במדינה. ראשית מחליטים שם, בצעד תמוה במקרה הטוב ומכעיס במקרה הרע, לבנות נתיב תחבורה ציבורית יעודי בצדו השמאלי של כביש בעל שלושה נתיבים. לאחר שהבינו שם כי הציבור אינו מקבל את הגזירה המשונה, ועושה שימוש פרטי לחלוטין בנתיב שאמור להיות שמור לתחבורה ציבורית, החליט מי שהחליט לבצע מעין סיכול ממוקד של עברייני-נתיב. למרות התנגדות נחרצת ומתועדת מצד משטרת התנועה, ובאישור משרד התחבורה, הוחלט להציב הפרדה פלסטית מוגבהת בין הנתיב המרכזי בכביש, לזה המיועד לנת"צ. מיד לאחר ההצבה, החלו להצטבר תאונות ברמות חומרה שונות, שנגרמו ללא ספק מהמכשול המגוחך. הלחץ הציבורי עזר, וכנגד אדישות העירייה למפגע, הורה משרד התחבורה להוריד לאלתר את ההפרדה ולהציב במקומה אמצעי פחות קטלני לנהגים, כמו עיני חתול למשל, או פס צבע מחוספס.
זה קרה לפני יומיים. בפרק הזמן הזה יכולה הייתה העירייה להתחיל ולסיים את העבודות הנדרשות להסרת המפגע ולהצבת אמצעי הפרדה אחר. היא לא עשתה זאת. במקום, החליטו בעירייה לסגור לחלוטין את הנתיב ולוותר על שליש מרוחב הכביש החשוב והצפוף. בנוסף, הוצבו קונוסים שהצרו גם את נתיב הנסיעה המרכזי. מתי בכל זאת יחזור הכביש למצבו הסביר? איש לא מעוניין להתחייב, אלא רק למסור כי העבודות יתבצעו במהרה. ואת זה אפשר לכנות חוצפה ישראלית מקוממת.
דווחו על מפגעים נוספים בכתובת: safewheels@y-i.co.il